ייעוץ

[softouch]

ייעוץ

אני סטודנטית שנה ג', ועדיין, יש לי בעייה שתמיד הייתה...
למרות שאני לוקחת ריטלין LA זה פשוט לא 100% מספק לי יכולת סינון\ריכוז
בשיעורים זה סיוט. אתמול נטלתי LA 20 mg יחסית מאוחר (בשעה 15-) ועד שזה מתחיל להשפיע לוקח שעה..
הרגשתי בשיעור של 4 שעות (שעתיים ברצף, רבע שעה הפסקה ועוד שעתיים ברצף) סיוט
כל הרשרושייאדה- דיבורים לחשושים הקלדות תזוזות ברגל רשרושי אוכל ושקיות וחיטוט בתיק וכל הצלילים מסביב- השתגעתי! כל דקה הזזתי את הראש שלי לכל דבר שזז, משמיע קול, מנצנץ כמו פלאפון שזוהר, וכל חיטוט בשקית באוכל או אפצ'י של מישהי...לא הצלחתי לכתוב מה שהמרצה אומרת או להקשיב לה ולסנן את כל השאר. כל הזמן תנועות ראש וידיים. מישהו מחטט בשקית אוכל , ואחר לועס משהו..מידי פעם צחקוקים.
אנשים לא מבינים כמה שהם מקשים על חברים שלהם בכיתה ללמוד ולהקשיב...באיזה שהוא שלב פשוט התייאשתי להספיק לכתוב את מה שהמרצה אומרת ולהצליח להקשיב לה. אני לוקחת בכל פעם להשלים את השיעור ממישהו שמקליד.
הרגשתי כמו ב"דיסקו" (שיש מנורה צבעונית זוהרת ומסתובבת). מליון רעשים ותנועה ונסו מתוך כל זה לזהות פה ושם מילה של המרצה- סיוט!
מילא בבית שלי, אני יכולה עוד לשים אטמי אוזניים ולסור את הדלת בחדר כשאני צריכה ללמוד ולהמנע מכל הרעשי טלויזיה ודיבורים. אבל לא בשיעורים.
והבנות שישבנו מאחורי לא הבינו למה אני כל פעם מזיזה את הראש לכיוון שלהן או לאחור או לצדדים...

יש לכם עצות כיצד להתמודד? כי אחרת מה הטעם להגיע לשיעורים. ואני ממשיכה להגיע, משתדלת כן לכתוב. גם אם מפספסת חלקים- זה מחזיק אותי תמיד בעניניים גם אם לא מושלם, וככה יותר קל להשלים, רק מה שחסר ולהבין.

בסופו של דבר, יוצא שאני שוב, כמו ביסודי ובתיכון,
משלימה חומר ממישהו שכותב\מקליד ואז עוברת על הכל לבד בספריה\בבית ולומדת לבד...‬
כשלמדתי בקורס פסיכומטרי (ביואל גבע- שנחשבים בין הטובים), קיבלתי 100 נק' *פחות
מאשר שנה שאחרי זה שלמדתי לבד, בקצב שלי, עצמאית (וכמובן, הפעם עם הכדור).
יש לי משמעת עצמית ויכולת להתארגן בתנאי שיש לי משהו מסודר "ונקי" ומתוכנן, ואפשרות לסביבה "נקייה" (אני מתכוונת לשולחן נקי ולא מוצף בפריטים שמושכים תשומת לב, בלי טלפונים ומחשב ורעשים ודברים שזזים או מושכים את העין- אפילו רכב שעובר בכביש מבעד לחלון...)

 

[מרב קובי]

יכול להיות שיש לה קושי עם רעשים

שקשור להפרעות בוויסות החושי. ואז, דוקא הריטלין מגביר את הקושי הזה. {מחדד את השמיעה}.
אני לא אומרת שתפסיקי את השימוש בריטלין, כי בלעדיו את תהיי מוסחת יותר מן הסתם.
אז מה הפתרון- אל תנסי לכתוב בשיעור, זה מקשה עלייך להקשיב. את צריכה טייפ קטן שמונח על השולחן של המרצה ושמקליט את כל השיעור . יש היום מכשירים מצוינים שמקליטים בצורה טובה את המרצה, בלי רעשי רקע. את יכולה בזמן השיעור רק לכתוב לעצמך נקודות עיקריות ממה ששמעת, בלי להיות לחוצה שפיספסת משהו. בבית תקשיבי לשיעור שוב, ותסכמי.

 

[softouch]

אנסה תודה!

ולשם שינוי, למרות שאיני אוהבת, אעבור לשבת בשורה ראשונה\שנייה. כך, פחות סיכוי לדיבורים ולחשושים של אנשים. ופחות שומעים אותם. הרוב מתרכזים בסוף, לא היתי צריכה תמיד לבחור לשבת באיזור שבאופן טבעי יותר שוקק.

 

[אני חושבת שאני]

הייתי שם ועודני, לצערי הרב

רגישות נוראית לרעשים, שריטלין רק הקצין. בשיעור אני מסובבת את הצוואר אחורנית כל הזמן ומנסה לחנך אנשים בוגרים שלומדים לתואר שני לסתום קצת את הפה בהרצאות. זה לא עוזר. זה כמו גנון.


אספר לך מה עזר מנסיוני:

* דווקא במינונים גבוהים יותר של ריטלין יש סינון מוצלח של רעשים. לדוגמא בקונצרטה 54 או 72 במקום 36. אבל לא תמיד זה עוזר.
* שחיה היא פתרון מצוין לרגישות לרעש ולמוסחות לרעשים. אני לא יודעת איך זה עובד ולמה אבל אחרי שחיה בת שעתיים, אני פחות מוסחת מרעשים ואנשים שמצחקקים בחוסר טעם מופגן לא מצליחים לעצבן אותי.
* בכלל כל סוג של ספורט, בעיקר פילאטיס ויוגה אבל גם ספורט אירובי מאד עוזרים לי למתן רגישות לרעשים. אני יכולה לאמר לך שאחרי שעתיים באמוק של ספורט אירובי פחות אכפת לי מרעשים.
* ציפרלקס. אם תקראי את הספר "אדם רגיש מאד", שמדבר על רגישות יתר חושית, תקראי בספר המלצות ליטול תרופות שמווסתות רגשות ואשר מסננות גירויים חיצוניים. גם אם אינך סובלת מדכאון או חרדה, ציפרלקס טוב מאד לסינון רגישות יתר. גם רמוטיב.
* מישהי בפורום שלנו שסובלת מרגישות לרעש אמרה שריטלין SR עוזר לה, ו LA לא. טרם ניסיתי, אבל אני נוהה אחרי כל המלצה שקשורה לרגישות לרעש.
* לשמוע pink noise. אם תאזיני לרעש ורוד מספר שעות ביום, אפילו שעה, רגישותך לרעשים תקטן. זו המלצה שלקוחה מארגון ההיפרקוזיס העולמי.
*טיפול TRT לרגישות יתר לרעש. חפשי בגוגל.
* אומרים ששיטת אלבאום עוזרת להפרעה בויסות חושי. היא מאד יקרה על כן באופן אישי ניסיתי דברים קרובים שלא עולים כל כך הרבה לדוגמא פלדנקרייז. בכל מכון ספורט יש כמה שיעורים כאלו בשבוע.
* אומרים שמגנזיום עוזר גם.
* להמנע מקופאין ומאספרטיים עד כמה שאפשר.
* דיקור סיני מאד עזר לי נגד רגישות יתר.
* האזנה לגלי אלפא.
* להקליט את השיעור.

כל הדברים האלו מנסיון נצבר שלי כמי שסובלת מרגישות יתר לרעש ושריטלין מקצין רגישות זו... ועדיין אני זקוקה לריטלין

 

[softouch]

תודה

ריטלין לא מקצין לי את הרגישות לרעש. יש לי את זה תמיד..
וזה לא רק רגישות ברמה של "מציק". אלא גם ברמה שכל רעש קל ותנועה ואור מושך את התשומת לב שלי ואני לא מסוגלת להתעלם\לסנן. גם בשיחה עם מישהו, פנים מול פנים, אם משהו עובר וזז ליד או כל רעש ליד או שיחה של אנשים אחרים ליד- אני כבר מצליחה לסנן ולהתרכז במשהו שיותר קרוב אליי.
ריטלין במינון גבוה יותר עושה לי תופעות לוואי לא נעימות + כאב ראש חזק. בנוכחי אני מרגישה בסדר, רק יובש בפה והשפעה על העיכול
מה הקשר של קפאין ואספרטיים? אני צורכת המוןן משניהם

מה זה גלי אלפא?
מה זה pink noise?

ד"א, למה כתבת בחתימה שלך על כדורי הריטלין שאת ממליצה לאחרים?

אין שום קשר לאם חלית או לא לריטלין, ולמה להמליץ לאחרים? מי שזקוק לזה, יפנה לבדו לאיבחון וטיפול.

 

[אני חושבת שאני]

הסבר לגבי החתימה שלי

החתימה שלי היא מחווה לכל מיני יצירות מוסיקליות שאני אוהבת.

המשפט הוא מחווה לשיר של Jefferson Airplane - בשם Woodenships:


You must try some of my purple berries
I been eating them for six or seven weeks now
Haven't got sick once
Probably keep us both alive

אני פשוט מעריצה שרופה של הלהקה הזו, וזו הייתה דרכי הצנועה לבטא מה שאני חשה כלפי להקה זו

גלי אלפא. תעשי ביוטיוב חיפוש על alpha waves. תאזיני לזה. זה מפחית רמות מתח וחרדה שקשורות לרגישות יתר לרעש.


כדי להגיע לרעש ורוד הולכים לאתר www.symplynoise.com - ושם מאזינים לרעש ורוד (ומורידים אותו). זה מסייע בהתגברות על רגישות לרעש. רעש ורוד מכיל את מכלול התדרים של הדיבור האנושי וכך למעשה מרגיל את המוח לשמוע את מגוון התדרים בדיבור.