ייעוץ
אני בת 23, היתי אצל רופא נוירולוג שאבחן לי ADD (הוא חושב שיש בעיית קשב וריכוז בלי היפראקטיביות כי אני לא תזיזתית\פעלתנית). שנה שעברה כולה נטלתי ריטלין LA 20-30 מ"ג. ה20 היה לי יותר טוב, ה30 חזק מידי ועם תופעות לוואי שלא אפשר לתפקד בכלל (אני שוקלת מעט יחסית). הפסקתי השנה לקחת גם את ה20 כדי לראות איך אני מסתדרת. אז התחלתי לעבוד במקביל במקום רציני שדורש הרבה אחריות בתפקיד ותשומת לב לפרטים וריכוז ויכולת להקשיב לשיחה במקביל להרבה רעשים ודברים מסביב שגוזלים את הצומי. היה לי קשה בטירוף בעבודה וטעויות לא בכוונה הצברט. העירו לי בכל פעם וניסיתי לשנות סדר עבודה ופעולות אבל זה המשיך. אפילו ההודעה הזאת אני כולתבת בחלקים כי קשה לי לעשות משהו ברצף בלי להרגיש דחף לקום תוך כדי. בעמדת הקבלה בה ישבתי היתי לרוב עומדים כי קשה לי לשבת והיתי עושה טעויות טיפשיות או שוכחת מה רוצה ומתכננת לעשות או חצי לא שומעת מה אומרים או קצת תקועה בעולם שלי וזה בא לי בגלים כמו הפלגה במחשבות והתעלמות לא מכוונת ממה ששומעת בטלפון או נאמר מולי וחוסר מודעות לעיתים לאירוע שמתרחש כמו למשל אם המנהלת הלכה או יש ישיבה ואנשים נכנסו אז אני פשוט לא ראיתי איך שהוא או שהטלפון לא מצלצל שעה ואני לא קולטת שמשהו לא תקין כי נכנסתי למחשבות ועד שמשהו לא יזיז אותי כמו מישהו שיפנה אליי בקול ויגע בי אני לא אצא מזה. לעיתים קרובות אנשים פונים אליי ואני לא שומעת. או שמדברים אליי מולי ואני לא מצליחה לשמוע. אין לי שום בעיית שמיעה אבל יכולה לבהות בבנאדם ולא להצליח לקלוט ולפענח מה אומר, מה שהוא אומר נשמע כמו דיבור במים. זה ממש לא נעים אחר כך לשאול שוב ולבקש לחזור על הנאמר. בלימודים איך שהוא אני מסתדרת, יש יותר זמן לחזור כמה פעמים ולקרא כמה פעמים את אותו העמוס ואותה הפסקאות עד שיקלט בסוף. 4.5 חודשים שדרשו ממני הרבה מאמץ ולבסוף פיטרו אותי למרות שראו שאני רצינית ומאוד משתדלת ועובדת מסודר אבל עם לא מעט טעויות בדרך, וביצוע שמעיד כי שכחתי משהו או עשיתי הפוך או רישום מספרים או ואותיות בהפוך. היו ימים שלקחתי ריטלין LA ביום עבודה וזה היה משפר תפקוד אך היו אלו ימים בודדים. למה בעצם הפסקתי עם הריטלין? בגלל תופעות לוואי. היה גורם לי לאי שקט ותחושת עצבנות קלה, כאילו כל רעש מסביבי מעיק ומפריע ותחושת לחץ לא מוסברת. אין לי הפרעות חרדה או משהו כזה. דווקא עם התיאבון הסתדרתי כי אני פשוט אוכלת בלי קשר לתיאבון. מתוך הרגל של שעות ותחושת חובה לעיתים תכופות ארוחות קטנות רבות. אני כבר לא יודעת איך לנהוג והאם כדאי להתייעץ עם רופא אחר ? אני מרגישה שהרופא שלי פשוט ישר זורק לי מרשם מכח אינרצייה שזה מה שלקחתי בעבר ולמה לפתע לשנות? האם יש עוד כדורים שיכולים לעזור לבעייה ללא התופעות שציינתי מקודם? שלא נדבר על זה שקשה לי בשיעורים כי אני בעולם שלי ויש לי חורים בסיכומים שכותבת ואחר כך שחוזרת להקשיב לא מבינה את ההקשר של הנאמר ושוכחת מה שמעתי גם קודם. למזלי אפשר להשיג סיכומים מחברים ולצלם מהם אבל ככה אני מפסידה מלהיות נוכחת בשיעור בלהקשיב ולהבין בזמן האמת. ואחר כך צריך לפענח לבד בבית את מה שכתוב וזה לא קל בכלל. במיוחד שקשה לי לשבת במקום ולקרא מלל ברצף. בכללי לקרא זה סיוט למרות שאין לי בעיות קריאה והלשון שלי בסדר גמור. אז מה עושים בעצם? כדאי אולי לפנות לרופא אחר? כדאי לנסות טיפול אחר או כדור אחר? יש בכלל משהו אחר? קשה לי להאמין שקונצרטה או ריטלין SR יהיו טוביבים יותר. תודה
אני בת 23, היתי אצל רופא נוירולוג שאבחן לי ADD (הוא חושב שיש בעיית קשב וריכוז בלי היפראקטיביות כי אני לא תזיזתית\פעלתנית). שנה שעברה כולה נטלתי ריטלין LA 20-30 מ"ג. ה20 היה לי יותר טוב, ה30 חזק מידי ועם תופעות לוואי שלא אפשר לתפקד בכלל (אני שוקלת מעט יחסית). הפסקתי השנה לקחת גם את ה20 כדי לראות איך אני מסתדרת. אז התחלתי לעבוד במקביל במקום רציני שדורש הרבה אחריות בתפקיד ותשומת לב לפרטים וריכוז ויכולת להקשיב לשיחה במקביל להרבה רעשים ודברים מסביב שגוזלים את הצומי. היה לי קשה בטירוף בעבודה וטעויות לא בכוונה הצברט. העירו לי בכל פעם וניסיתי לשנות סדר עבודה ופעולות אבל זה המשיך. אפילו ההודעה הזאת אני כולתבת בחלקים כי קשה לי לעשות משהו ברצף בלי להרגיש דחף לקום תוך כדי. בעמדת הקבלה בה ישבתי היתי לרוב עומדים כי קשה לי לשבת והיתי עושה טעויות טיפשיות או שוכחת מה רוצה ומתכננת לעשות או חצי לא שומעת מה אומרים או קצת תקועה בעולם שלי וזה בא לי בגלים כמו הפלגה במחשבות והתעלמות לא מכוונת ממה ששומעת בטלפון או נאמר מולי וחוסר מודעות לעיתים לאירוע שמתרחש כמו למשל אם המנהלת הלכה או יש ישיבה ואנשים נכנסו אז אני פשוט לא ראיתי איך שהוא או שהטלפון לא מצלצל שעה ואני לא קולטת שמשהו לא תקין כי נכנסתי למחשבות ועד שמשהו לא יזיז אותי כמו מישהו שיפנה אליי בקול ויגע בי אני לא אצא מזה. לעיתים קרובות אנשים פונים אליי ואני לא שומעת. או שמדברים אליי מולי ואני לא מצליחה לשמוע. אין לי שום בעיית שמיעה אבל יכולה לבהות בבנאדם ולא להצליח לקלוט ולפענח מה אומר, מה שהוא אומר נשמע כמו דיבור במים. זה ממש לא נעים אחר כך לשאול שוב ולבקש לחזור על הנאמר. בלימודים איך שהוא אני מסתדרת, יש יותר זמן לחזור כמה פעמים ולקרא כמה פעמים את אותו העמוס ואותה הפסקאות עד שיקלט בסוף. 4.5 חודשים שדרשו ממני הרבה מאמץ ולבסוף פיטרו אותי למרות שראו שאני רצינית ומאוד משתדלת ועובדת מסודר אבל עם לא מעט טעויות בדרך, וביצוע שמעיד כי שכחתי משהו או עשיתי הפוך או רישום מספרים או ואותיות בהפוך. היו ימים שלקחתי ריטלין LA ביום עבודה וזה היה משפר תפקוד אך היו אלו ימים בודדים. למה בעצם הפסקתי עם הריטלין? בגלל תופעות לוואי. היה גורם לי לאי שקט ותחושת עצבנות קלה, כאילו כל רעש מסביבי מעיק ומפריע ותחושת לחץ לא מוסברת. אין לי הפרעות חרדה או משהו כזה. דווקא עם התיאבון הסתדרתי כי אני פשוט אוכלת בלי קשר לתיאבון. מתוך הרגל של שעות ותחושת חובה לעיתים תכופות ארוחות קטנות רבות. אני כבר לא יודעת איך לנהוג והאם כדאי להתייעץ עם רופא אחר ? אני מרגישה שהרופא שלי פשוט ישר זורק לי מרשם מכח אינרצייה שזה מה שלקחתי בעבר ולמה לפתע לשנות? האם יש עוד כדורים שיכולים לעזור לבעייה ללא התופעות שציינתי מקודם? שלא נדבר על זה שקשה לי בשיעורים כי אני בעולם שלי ויש לי חורים בסיכומים שכותבת ואחר כך שחוזרת להקשיב לא מבינה את ההקשר של הנאמר ושוכחת מה שמעתי גם קודם. למזלי אפשר להשיג סיכומים מחברים ולצלם מהם אבל ככה אני מפסידה מלהיות נוכחת בשיעור בלהקשיב ולהבין בזמן האמת. ואחר כך צריך לפענח לבד בבית את מה שכתוב וזה לא קל בכלל. במיוחד שקשה לי לשבת במקום ולקרא מלל ברצף. בכללי לקרא זה סיוט למרות שאין לי בעיות קריאה והלשון שלי בסדר גמור. אז מה עושים בעצם? כדאי אולי לפנות לרופא אחר? כדאי לנסות טיפול אחר או כדור אחר? יש בכלל משהו אחר? קשה לי להאמין שקונצרטה או ריטלין SR יהיו טוביבים יותר. תודה