ייעוץ
אני סטודנטית בת 24 ובתקופה האחרונה ממש רע לי, רוב הזמן אני מוצאת את עצמי פשוט בוכה. הבעיה היא שאני מרגישה ממש לבד, כל החברות שלי נמצאות בזוגיות כבר תקופה ארוכה והן גרות או כמעט נשאות לחברים שלהן, איתם הן מבלות את רוב זמנם. אני לא נמצאת בזוגיות כבר מס' שנים, למרות שאני יוצאת עם אנשים אבל זה פשוט אף פעם לא הופך להיות רציני. לפני שנה החלטתי ללכת ללמוד באחת האוניברסיטאות בארץ וחשבתי שאם אני יעבור לגור עם שותפים ובכלל באוניברסיטה אני אמצא לעצמי חברים ואהיה סביב אנשים בגילי. אבל בעצם בשנה האחרונה לא הרבה ישתנה הכרתי קצת ח'ברה אבל לא באמת התחברתי ויצרתי קשרים רציניים וגיליתי שהפקולטה בה אני לומדת היא מקום קטן יחסית ורוב האנשים פה גרים עם החבר/ה שלהם וכך שוב מצאתי את עצמי לבד. גם בעבודה שלי אני עובדת בה אני מבלה את רוב זמני עם צמחים כך שגם שם אני אין כמעט אנשים וגם אם יש הם ממש לא בגילי. בסופי שבוע אני תמיד עומדת בפני הדילמה האם לחזור לבית הורי ולבלות איתם את הסופ"ש( שגם זה לא מושלם כי הם רבים הרבה בתקופה האחרונה וקשה לי כבר לשמוע את זה) או פשוט להשאר בדירת שותפים שלי וללמוד. אני מרגישה שאני חייבת לעשות שינוי כי אני ממש לא רוצה להמשיך עוד שנה ככה אבל אני לא יודעת מה אני יכולה לשנות. חשבתי אולי לעבור למעונות אולי שם אני אמצא לעצמי יותר חברות אולי לשנות עבודה למשהו בו יהיו אנשים, אולי הבעיה בי בכלל ושום שינוי לא יעזור.נרשמתי עכשיו לחדר כושר ולבריכה בתקווה לעשות משהו שונה חוץ מללמוד ולעבוד ואני באמת מנסה להיות חברותית וחייכנית אבל אני פשוט מרגישה שרוב האנשים כבר התבססו להם בחיים מבחינת חברות, חבר וכו' ורק אצלי משום מה זה לא ככה. אשמח לתגובה
אני סטודנטית בת 24 ובתקופה האחרונה ממש רע לי, רוב הזמן אני מוצאת את עצמי פשוט בוכה. הבעיה היא שאני מרגישה ממש לבד, כל החברות שלי נמצאות בזוגיות כבר תקופה ארוכה והן גרות או כמעט נשאות לחברים שלהן, איתם הן מבלות את רוב זמנם. אני לא נמצאת בזוגיות כבר מס' שנים, למרות שאני יוצאת עם אנשים אבל זה פשוט אף פעם לא הופך להיות רציני. לפני שנה החלטתי ללכת ללמוד באחת האוניברסיטאות בארץ וחשבתי שאם אני יעבור לגור עם שותפים ובכלל באוניברסיטה אני אמצא לעצמי חברים ואהיה סביב אנשים בגילי. אבל בעצם בשנה האחרונה לא הרבה ישתנה הכרתי קצת ח'ברה אבל לא באמת התחברתי ויצרתי קשרים רציניים וגיליתי שהפקולטה בה אני לומדת היא מקום קטן יחסית ורוב האנשים פה גרים עם החבר/ה שלהם וכך שוב מצאתי את עצמי לבד. גם בעבודה שלי אני עובדת בה אני מבלה את רוב זמני עם צמחים כך שגם שם אני אין כמעט אנשים וגם אם יש הם ממש לא בגילי. בסופי שבוע אני תמיד עומדת בפני הדילמה האם לחזור לבית הורי ולבלות איתם את הסופ"ש( שגם זה לא מושלם כי הם רבים הרבה בתקופה האחרונה וקשה לי כבר לשמוע את זה) או פשוט להשאר בדירת שותפים שלי וללמוד. אני מרגישה שאני חייבת לעשות שינוי כי אני ממש לא רוצה להמשיך עוד שנה ככה אבל אני לא יודעת מה אני יכולה לשנות. חשבתי אולי לעבור למעונות אולי שם אני אמצא לעצמי יותר חברות אולי לשנות עבודה למשהו בו יהיו אנשים, אולי הבעיה בי בכלל ושום שינוי לא יעזור.נרשמתי עכשיו לחדר כושר ולבריכה בתקווה לעשות משהו שונה חוץ מללמוד ולעבוד ואני באמת מנסה להיות חברותית וחייכנית אבל אני פשוט מרגישה שרוב האנשים כבר התבססו להם בחיים מבחינת חברות, חבר וכו' ורק אצלי משום מה זה לא ככה. אשמח לתגובה