ייעוץ

[מישהו133]

ייעוץ

יש לי בעיה קטנה, ואני לא יודע עד כמה היא רצינית. לעיתים אני חושב על דברים מסוימים בעברי, מן חוויות התבגרות וטעויות עבר. בזמן הזה אני פולט ללא שליטה מילים וביטויים כמו "אמא", "אבא", "אני מצטער" וכן עוד שמות של אנשים שקרובים אליי שקשורים למחשבותיי. זה מגיע למצב שגם שאני בסביבת אנשים, כשאני שוקע מחשבות, אני פולט את המילים הללו. הדבר מאוד מטריד, ולא נראה כדבר נורמטיבי. אני חושש שזו בעיה פסיכולוגית, ושאני מתקשה להתמודד עם משהו. דברים כאלו נפוצים? החזרות הללו יכולות להוות סימן לבעיה כלשהי?

 

[גרא.]

מישהו133,בעייה,היא מצב מטריד,מביך,מעצבן כאשר

קשה להתגבר ולשלוט בסבות להיווצרותה.אם אתה מרגיש עומס מחשבתי,במצבים חברתיים,התמקדות יתר במצבי בעבר שבאה לידי ביטוי מבפנים החוצה,בלא יכולת לשלוט ולפקח על הנאמר,העיתוי והמקום,וודאי שזה לא נורמטיבי.אי אפשר לומר שזו הפרעה נפשית חורגת,אבל אלה תגובות שהיית כנראה רוצה שלא יתקיימו.כך נראה רצוי שתתמודד עם החוויות הללו,חלקן מן הסתם כנראה טראומטיות,באמצעות טיפול שיחתי,בו תוכל בין היתר לשתף,לפרוק חלק מהן,ולרכוש יכולת לשלוט יותר במחשבות שלך.הכוונה לפסיכוטראפיה מסורתית.

 

[Shazi]

אולי יש בעיה נוירולוגית

משהו בכיוון של תסמונת טורט או בעיה דומה. אני הייתי הולכת לעשות בירור נוירולוגי לפני הטיפול הפסיכולוגי.

 

[יעל ניסן]

לא מכירה

בעייה נוירולוגית בה נפלטות מילים ללא שליטה מתוך כך שחושבים על משהו. מה שהוא מתאר אלו מילים בהקשר להלך הרוח והחשיבה, ולרוב גם מדובר על הקשר מסויים - לא שמענו למשל שהוא חושב על קניות שצריך לעשות ופולט "גזר" "חלב" "ביצים". בטורט המילים לא קשורות למה שחושבים ולרוב הן קללות או קולות - ויש מסביב גם תנועות לא נשלטות.

 

[Shazi]

יש הפרעות נוירולוגיות דומות

לא חייב להיות טורט, אך יש מגוון של תופעות נוירולוגיות שיכולות להסביר את הבעיה. ובכל מקרה, עדיף לתת לנוירולוג לקבוע, הוא רופא והוא יידע לאבחן כמו שצריך. כלל ראשון בפסיכותרפיה הוא לשלוח את המטופל קודם כל לעשות בירורים רפואיים, יש יותר מדי מקרים בהם אנחנו מייחסים סיבה נפשית לבעיות, שהסימפטום שלהן אכן נראה נפשי למדי, אבל יש לו בסיס פיזיולוגי לחלוטין. היו למשל המון מקרים של דיכאון, שטופלו על ידי פסיכולוג ללא הצלחה, ובסופו של דבר האנשים הלכו לבדיקה רפואית שגרתית- וגילו שיש להם בעיה בבלוטת התריס, או בעיה אחרת מתוך הרבה בעיות רפואיות שיכולות לגרום לדיכאון. בעקבות זאת, הטיפול בבעיה הרפואית עזר גם לדיכאון. בנוסף, אני לא מכירה שום הפרעה ב- DSM שתואמת את הסימפטומים שהבחור מתאר. אז עדיף קודם רופא, לפני שכל המטפלים יתחילו לעשות מזה מטעמים- וזה אכן מאוד מפתה, אבל אולי לא בצדק.