ייעוץ

ייעוץ

אני נערה בת 17. עד היום חוויתי בחיי הרבה מאד תגובות רגשיות קיצוניות - מצבי רוח משתנים, חוסר ביטחון עצמי מאד גדול, ויש לי גם קושי גדול לתת אמון באנשים. אני הרבה פעמים מרחיקה מעצמי אנשים שרוצים להתקרב, וכשהם רחוקים אני מאד עצובה. לעיתים מילה אחת וקטנה - יכולה לגרום לי להיכנס לדיכאון במשך חודש שלם, ומילה אחרת - לגרום לי לחייך עד סוף השבוע. קשה לי להישאר יציבה מהבחינה הזאת. וחוסר הביטחון שלי גורם לי להיות פחדנית, ולעיתים אני גם מסתגרת ולא מסוגלת לדבר עם אנשים אחרים. בנוסף לכך יש לי תחושת פחד מתמדת שאנשים פתאום ישנאו אותי ושלא יישארו לי חברים, או שאנשים שונאים אותי כבר עכשיו. בנוסף לכך אני מאד ביקורתית כלפי האישיות והמראה שלי. אני לא יודעת אם כל זה זה חלק מגיל ההתבגרות או לא, אבל הרגשות האלה מפחידים אותי מאד, ורציתי לדעת אם יש צורך ללכת להיבחן אצל פסיכולוג... גם קראתי במקרה לפני כמה זמן את הכתבה: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/449/966.html , ומתוכה הציטוט: "הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות קבוע, מצבי רוח משתנים, ופגיעות קבועה ביחסים בין-אישיים, המתבטאת בחוסר ביטחון אישי, קושי לתת אמון באחר וחרדת נטישה" וזה מה שגרם לי לפנות פה לפורום לעזרה או ייעוץ. תודה מראש.
 

Benor2004

New member
לפני שאת מדביקה לעצמך כל מיני תוויות.

"הפרעת אישיות גבולית" וכד'... חשבת אוליי שמדובר, בתסמינים של גיל ההתבגרות? למה שלא תפני ליועצת ביה"ס שלך, או לייעוץ פסיכולוגי?
 

גרא.

New member
אנונימית83,הסימפטומים שאת מתארת,מאד אופיניים

לגיל ההתבגרות,תוכלי לבדוק כמובן עם חברותייך הקרובות.ואין בהם משום עדות להפרעה נפשית זו או אחרת. בכל מקרה,כפי שכבר נאמר פעמים רבות,אין מקום לסגל לעצמך כל מיני תאורי הפרעות רגשיות עליהן את נחשפת באינטרנט,בכדי להגדיר באופן עצמי שאת סובלת מהפרעה מסויימת.זה לא רק לא רצוי,זה גם עלול להיות מסוכן,שכן יש כאלה המסגלים לעצמם סימפטומים מסויימים בכדי להצדיק את החששות שלהם.טוב יהיה אם תגיעי לשיחה עם יועצת ביצפר.ויתכן שהיא תמליץ לך על פנייה לפסיכולוג.
 
למעלה