ייעוץ?!!?

ייעוץ?!!?../images/Emo3.gif

שלום אנשים, אולי פה אוכל לקבל עצה טובה ותמיכה:). אני בת 42, באופן כללי מרוצה למדי מהתפקודים השונים בחיי.... הבעיה שאני רוצה להעלות פה היום קשורה בקושי שלי להיות אסרטיבית וללכת עם האמת שלי עד הסוף. קורה לי הרבה שיש לי החלטות מרשימות, אמיתות או עמדות מוצקות, וכשזה מגיע לכדי עמידה על שלי, הגנה על מה שאני חושבת שצודק.. אני מתקפלת ונכנעת. מסובך? אתן דוגמא מהיום- לפני כשבוע גיליתי שנעשה לי עוול וחומר שכתבתי לצורך מקצועי הועתק והופץ ע"י עמיתים מהעבודה. שבוע ימים לקח לי להתבשל עם העניין. התייעצתי עם כמה אנשים קרובים לודא שאני לא מדמיינת ואכן, ברור לחלוטין שהחומר הועתק. ישבתי ותכננתי איך אבוא ואגיד, אתבע את עלבוני, אדבר על פגיעה במוניטין שלי (ובו בזמן אזכיר להם כמה הייתי מצפה מהם למקצועיות ומקוריות...) החלטתי לדרוש את פרסום העובדה כי הדברים הועתקו ממני ועוד ועוד... שבוע עבר עד שהעזתי ליזום את השיחה. כצפוי, או שלא, בהתחלה היתה הכחשה גורפת מצד מי שדברתי איתה, היא טענה כי הם קבוצה של.... כתבו את זה על סמך הנסיון המקצועי שלהן. במהלך השיחה היא המשיכה להכחיש את ההעתקה ורק הודתה שהדברים דומים, אבל גם הם יכלו לכתוב אותו דבר. לקראת הסוף היא כנראה הבינה ששותפתה העתיקה את החומר, ואז שינתה גוון והתחילה לרחם על השותפה ומה שיכול לקרות לה כשהעניין יופץ... הסיום השיחה מצאתי את עצמי מתחננת (.!!!!) אליה שזה ישאר בינינו ושלא תספר לשותפה שלה, כדי שלא תפגע!! אמרתי לה שמבחינתי העניין סגור בינינו ואני לא רוצה שהדברים יעברו הלאה. הלכתי הביתה בהרגשה זוועתית, שבאתי כועסת על מנת לקבל התנצלות (שהגיעה לי בזכות, ולא בחסד!) ויצאתי ממנה מתנצלת ומשקשקת! על מה ולמה? למה אני מרגישה רע? למה אני לא מסוגלת להגיד את שלי ולהרגיש עם זה טוב? מה אכפת לי שמישהי אחרת תרגיש רע, במיוחד אם היא עשתה מעשה רע??? ובכלל- מה אתם אומרים? אשמח לתובנות ורעיונות. מודה לכם מראש:):-
 

ordanco

New member
שאלה בחזרה

שלום, קראתי את כל מה שכתבת ותיארת את המצב בצורה ברורה, את נשמעת מהכתוב כאדם אינטלגנטי ורציני ולכן אשאל אותך ישירות שאלה שאני מציע שתחשבי עליה לפני שאת עונה: מה את מרוויחה מההתנהגות הנוכחית שלך? כן יקריתי יש שם רווח ולא רק הפסד, חישבי על כך ואשמח לשמוע את התשובה. בהצלחה, אורן טוקר
 
רווח????

לא יודעת. בחשיבה ראשונה אני לא רואה רווח, רק הפסד- הפסד ממשי של הדברים שאני רוצה להשיג, הפסד של הדימוי העצמי שלי בעיני עצמי ואולי גם בעיני אחרים, והפסד שמתבטא בהרגשה הרעה שאני מסתובבת איתה. רווח? היחידי שאני יכולה לחשוב עליו זה שאני "יוצאת בסדר" "לא פוגעת" "מנסה למנוע חיכוכים ובעיות"... אבל באמת זה לא רווח!
 

ordanco

New member
יפה

כתבת לא יודעת וענית יפה, למעשה את יודעת טוב ואת מכירה את עצמך טוב יותר מכל אחד אחר. לכל דבר שאנחנו עושים - את אני וכל העולם, לכל דבר כיוון שיש לי רווח מסוים שם. גם המעשים הטובים וגם המעשים הפחות טובים לי. יש רווח בפחד וחוסר עימות, יש רווח בלא להגיב ולשקול שבוע ואח"כ להתקפל. כדי לנוע לכיוון של - מה אני מעדיף/רוצה שיקרה - עלי לעשות סדר קודם. את ידעת לפני שפנית לפורום מה את רוצה שיקרה, למעשה שאלת כיצד את יכולה לשנות התנהגות זו - זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אחד הצעדים שאנו עושים זה להבחין בין 2 האפשרויות של הפעולה ולבחון: מה הרווח מכל אחת ומה המחיר. הפיזי, הריגשי..... התעלמות מהרווח של ההתנהגות הלא רצויה יחזיר אותה "בדלת האחורית" האם את רואה עוד מקומות בחיים שלך שאת "יוצאת בסדר" "לא פוגעת" "מנסה למנוע חיכוכים ובעיות" ?
 
כן

בהחלט מאפיין אותי. במיוחד בנושאים אישיים- רגשיים שנוגעים לי. אז מה? זה אומר שאני אומר לעצמי- טוב, יש לך רווח מזה שאת "יוצאת בסדר" ולא פוגעת, אז תמשיכי להתקפל?
 

ordanco

New member
נמשיך

את יכולה לבחור להשאר עם אותו הרגל שיש לו רווח "ולהיות בסדר", את יכולה לבחור לשנות ולבנות הרגל חדש, להרגל החדש יהיה מחיר שתהיי "לא בסדר" בתפיסתך (באמונה שלך - יוסבר בהמשך). כלומר, זה אומר שיש פה דפוס התנהגות, דפוס ההתנהגות או הרגל שיושב על אמונה. כל עוד לא נשנה את האמונה לא יכול להשתנות ההרגל. אמונה היא לא קשורה בדת, אלא כיצד אני רואה החיים לפי מה שחונכתי או חוויתי בחיים. אמונה היא כיצד אני רואה את העולם ואותי, זה יכולה להיות למשל על העולם: "כל הגברים מנייאקים" או "גברים הם נשמות טובות" "אנשים הם טובים מטבעם" או "אדם לאדם זאב" "כולם רמאים" או "אנשים טובים נמשכים לאנשים טובים" או אמונה על עצמי: "אני חלש במתמטיקה" או "יש לי הגיון בריא" "אני אף פעם לא מצליח" או "כל נסיון מקרב אותי להצלחה" אין אמונה נכונה או לא נכונה, היא אמיתית ונכונה בעינייך. השאלה הנשאלת האם האמונה אפקטיבית עבורי כיום או לא. (לאמונה יש רווח ולכן אני מאמין בה....) מה האמונה שלך על אנשים שעומדים על שלהם? (בסוף הכל מתחבר....וכן אמונות יכולות לשתנות) אורן טוקר
 
נמשיך

האמונה שלי על האנשים העומדים על שלהם היא שהם חזקים, שהם ישרים, שהם אמיתיים. מצד שני יש לי גם אמונה כי אנשים צריכים לוותר, למחול... אני לא אוהבת אנשים מחרחרי ריב, שנתפסים בכבודם, שמתעלמים מרגשות האחרים. האם זה סותר?
 

ordanco

New member
גם התשובה וגם השאלה

גם התשובה וגם השאלה מצויינים. האם זה באמת סותר? האם אדם חזק - חזק -אמיתי הוא בהכרח גם מחרחר ריב - נתפס בכבודו - מתעלם מרגשות אחרים?
 
לא סותר

כן, ברור לי שזה לא סותר,, אבל כנראה שאיפושהו באמונות שלי (כך קראתם לזה? ) זה הולך יחד. מה עושים?
 

ordanco

New member
קלטת

יוצרים אמונה חדשה, מוצאים אמונה ישנה, מחזקים אותה ומטפחים אותה במה את בוחרת להאמין: "אנשים חזקים......" למה זה חשוב? כל עוד בתוכך את רואה באנשים חזקים גם מחרחרי ריב - ואת לא רוצה להיות כזאת אז .... לא תעזי לעשות שוב שינוי להיות חזקה יותר. שום תהליך לא יזוז ואם יזוז קצת יחזור למקומו הראשוני כמו קפיץ. הגדירי בתגובה, בבקשה, את האמונה החדשה.
 
אני קולטת מהר כשמסבירים לי לאט...

אמונה חדשה: אנשים חזקים הם גם רגישים לזולת ומתחשבים, אך עדיין שומרים על כבודם והאמת שלהם. טוב, זה לא היה קשה. אבל איך זה הופך להתנהגות?
 

ordanco

New member
שלב הבא

כיוון שאמונה היא הדרך בא אני רואה את העולם, את משנה כרגע משהו שמשנה את איך את רואה מעשים שלך ושל אחרים. בדיוק כמו שתיל חדש יש להשקות, לחזק ולאפשר לו להצמיח שורשים חזקים ויציבים כדי שיעמוד ברשות עצמו. מה המעשה הקטן הראשון, שאת יכולה לעשות שמחזק אמונה זו?
 

Edna Maimon

New member
שאלה נוספת

בנוסף לשאלה החשובה, שאורן שאל אותך, יש לי שאלה נוספת: איך את רוצה להגיב? (עם איזו הרגשה, מה תגידי, מה תשמעי, באיזה טון דיבור, באיזו שפת גוף וכו')
 
לזה יותר קל לי להגיב. ..

הייתי רוצה לבוא בבטחון, בלי פרפרים בבטן... להתנסח ברור תוך שאני מעבירה את כל המסר שרציתי להגיד (בדוגמא שהבאתי לא אמרתי אפילו מחצית מהטיעונים שהיו לי כי לא היה לי נעים...) הייתי רוצה לסיים את השיחה בהרגשה טובה, של מסר שהועבר, של אמונה בצדקתי, גם אם הצד מנגד טוען משהו אחר... אני חייבת לציין שיש מקומות אחרים בחיי (בעיקר בעבודה עצמה) בהם למדתי עם השנים את הטכניקה הזאת, ואני כן מצליחה להתודד גןם עם שיחות לא נעימות במקצועיות. אבל אני מרגישה, שכשהדברים עוברים לפסים אישיים- אני מתמודדת פחות טוב. תודה על ההתייחסות, אשמח לשמוע תגובה
 

Edna Maimon

New member
גם יהיה לך קל לעשות

כתבת שאת רוצה לבוא בבטחון עצמי...להתנסח ברור, תוך שאת מעבירה את כל המסר שרצית להגיד....ולסיים את השיחה בהרגשה טובה, של מסר שהועבר, של אמונה בצדקתך, גם אם הצד מנגד טוען משהו אחר. מה זה בשבילך בטחון עצמי? איך את מתנהגת עם בטחון עצמי? איך בדיוק את בוטחת בעצמך? מה את אומרת בדיוק (תפרטי כמה שיותר)? מה את שומעת שאומרים לך בדיוק (תפרטי כמה שיותר)? מי אומר לך? כשאת אומרת "להתנסח ברור" למה את מתכוונת? (תפרטי) כשאת אומרת "לסיים את השיחה בהרגשה טובה", למה בדיוק את מתכוונת? (תפרטי באיזה אופן בדיוק את מרגישה טוב).
 
עונה לך

בטחון עצמי בשבילי זה שהקול שלי לא ירעד, שאני אומר את כל מה שתכננתי (אני לא אפרט כאן את התוכן, אבל היו לי בערך 5 סעיפים שקשורים לאכזבה המקצועית שלי מהם, לעניין האתי- מוסרי, לאופן בו אני דורשת שהעניין יוסדר ועוד) בסופו של דבר העברתי את המסר שאני חושבת שהחומר הועתק ממני, ושזה יהיה לי לא נעים לתת אותו אחר כך ושאחרים יחשבו שאני העתקתי. כמו כן מצאתי את עצמי מסבירה שוב ושוב למה םפניתי אליה "תביני, הייתי מוכרחה לדבר עם מישהו על מה שאני מרגישה..." במקום להגיד "נעשתה פה עברה ואני דורשת את תיקונה"... לסיים את השיחה בהרגשה טובה זה אומר מבחינתי ללכת הביתה בהרגשה טובה שסגרתי עניין. קבלתי תשובה שמקובלת עלי. אני בסדר. במקום זה התהפכה לי הבטן....
 

Edna Maimon

New member
עדיין לא מספיק ברור

כדי להשיג את המטרה, יש לדעת אותה בברור, לפרטי פרטים. אם אני רוצה להרגיש בטחון עצמי במקומך, לא ממש אדע איך ומה לעשות. אם הקול שלך לא ירעד, אז מה הוא כן יעשה? דבר שני, תחשבי על המטרה, ולא על מה שקרה. כשתפני אליה, באיזה אופן תגידי: "נעשתה פה עברה, ואני דורשת את תיקונה"? מה תעשי, או תרגישי, או תגידי, או תשמעי, שתוכלי ללכת הביתה בהרגשה טובה שסגרת עניין, קיבלת תשובה שמקובלת עלייך, ושאת בסדר?
 

1ysrat

New member
שאלתי אליך

לפני שאת מגיבה על דבר שאלת את עצמך מה התוצא שאת רוצה לקבל? ומה אליך לעשות כדי לקבל את התוצא תעשי זאות לפני שאת פועל כרגע את הועל מי אינסטינקט ולא תמיד זה צורה הטובה להגיע להשגים בהצלחה
 
תוצאה

שלום מוניקה, המשפטים לא היו כל כך ברורים, מקוה שהבנתיח את דברייך. ככלל- אני כן מתכננת מראש, מגדירה יעדים ומנסה לעמוד בהם. בדוגמא שהבאתי, לא פעלתי מאינסטינקט, אלא חיכיתי שבוע, התייעצתי עם כמה אנשים קרובים, עשיתי "חזרות" וחשבתי מה אני רוצה להגיד ולדרוש... בפועל הרגשתי שהתוצאה הסופית היתה שונה ומאכזבת מאד מבחינתי.... (האכזבה שלי היא לאו דוקא ממה שלא השגתי מבחינת זכויותי, אלא מהאופן בו דברתי ומהתחושה הקשה איתה נשארתי)
 
למעלה