ייעוץ, עזרה ועוד..
אני מקווה שיש לכם זמן וכוח כי זה הולך להיות קצת ארוך. אז נתחיל מההתחלה- יש מישהי שאני "מכיר" כבר כמעט 6 שנים. למה "מכיר"? כי היינו באותה הסביבה אפשר לקרוא לזה אבל לא ממש היה ביננו קשר. התחלנו להכיר ולדבר לפני שנתיים בערך. בהתחלה היינו "סתם" ידידים. מדברים מדי פעם, שלום שלום לא יותר מזה. אחרי חצי שנה בערך התחלנו להתקרב יותר. ונהיינו ידידים קרובים דיברנו המון ובילנו הרבה ביחד אבל רק בקטע של ידידים. המישהי הזאתי מאוד ידידותית. יש לה הרבה ידידים.. בהתחלה לא היה איכפת לי אבל אח"כ לאט לאט שמתי לב שכל פעם שאני רואה אותה עם מישהו- בין אם זה ידיד טוב שמחבק אותה או אפילו סתם מדברת עם מישהו, משהו היה אוכל אותי מבפנים אם אפשר לקרוא לזה ככה. וכמו שאמרתי יש לה הרבה ידידים אז זה קרה לעיתים קרובות. בתקופה האחרונה היינו ממש קרובים וגם שנינו שמנו לב שהתחיל להתפתח ביננו משהו שהוא יותר מידידות. בהתחלה לא עשינו עם זה כלום כנראה בגלל הבושה כי היינו ידידים וקשה לעשות את ההפרדה הזאתי בין ידידות ליותר מזה. ומפה לשם אחרי כמה זמן שראינו שזה ממשיך אזרנו אומץ ולקחנו את זה צעד קדימה ועכשיו אנחנו יוצאים כבר תקופה. הבעיה היא כמו שאמרתי שיש לה הרבה ידידים והם עדיין כזה מחבקים אותה, נשיקה בלחי וכו'.. וזה עדיין מפריע לי. כנראה שאני קנאי, מאוד. לא יכול לראות אותה ככה עם מישהו אחר. איך אפשר לתקן את הצורת מחשבה שלי? כי נורמלי זה לא. קצת קנאות זה בסדר אבל זה בהגזמה ואני לא רוצה להיות ככה כי בסוף זה יפגע בקשר שלנו. אולי זה נובע מזה שכנראה אני לא סומך עליה ב100%. תמיד יש בי חשש שהיא תבגוד (אולי זה נובע מהעובדה שהיא בגדה בחבר הקודם שלה, אומנם לא בגדה בו בזה שהיא שכבה עם מישהו אחר. הם "סה"כ" התנשקו, אבל מבחינתי זו בגידה). אני חושב שמבחינתה העניין של הידידים הקרובים (לפעמים יותר מדי לטעמי) זה נורמלי והיא מספרת לי הכל (אני מקווה שהכל) ומתנהגת אותו דבר לידי ולא לידי כשהיא איתם ואם אני מעיר לה שזה מפריע לי שהיא והידיד הזה היו קצת יותר מדי קרובים היא מופתעת שחשבתי עליהם בצורה כזאתי "מה?? זה משה!" כאילו אין בינהם מתח כלשהו ומשיכה (אולי מבחינתה באמת אין אבל מבחינת הגבר אני בטוח שיש, היא נראת לא רע בכלל בלשון המעטה). התמימות שלה הורגת אותי לפעמים.. אני חושב לעצמי "איך היא לא שמה לב לזה?" או שהיא באמת שמה לב אבל היא עושה את זה בכוונה כדי לגרום לי לקנא. בכל אופן, כל הקטע הזה לא עושה טוב לקשר ולפעמים אני מתנהג אליה בצורה מגעילה אחרי שאני רואה אותה ככה עם איזה ידיד.. הקנאה הופכת כנראה למעין כעס או אפילו שנאה רגעית כלפיה "איזה שר****" אני חושב לעצמי. ונשים כאלה מגעילות אותי. למרות שאני יודע שהיא לא כזו. וכשזה קורה לפעמים היא גם כועסת ואז מתפתח ויכוחון קטן או שהיא מסתכלת עליי עם הפרצוף החמוד שלה ומחבקת ומנשקת ואיך אפשר להמשיך לכעוס עליה אח"כ? בקיצור (או שלא..
), מה שאני רוצה לשאול זה אם יש לכם עצות איך אפשר אולי להתגבר על הקנאות המגעילה הזו שלי ולהיות בראש שקט כשהיא הולכת לידידים גם שאני רואה שהיא מתלהבת מהם ומדברת עליהם הרבה איתי כאילו אני איזה חברה שלה שהיא מספרת לי עליו ואיזה חמוד הוא והיא חושבת עליהם רק בקטע של ידידים ולא יותר מזה אבל בכל זאת... (וגם מעצבן אותי שאיתי היא מדברת חופשי עליהם ואני לא מעיר לה אבל שאני מזכיר מישהי היא ישר מתעצבנת ומחליפה נושא. איך אפשר להסביר לה שזה הולך לשני הכיוונים?)ואיך אפשר אולי לבנות יותר אמון בקשר הזה? כי אני באמת רוצה שהוא יצליח. וכמובן גם עצות נוספות, סיפורים אישיים וכו' יתקבלו בברכה. תודה מראש וסליחה על המגילה
אני מקווה שיש לכם זמן וכוח כי זה הולך להיות קצת ארוך. אז נתחיל מההתחלה- יש מישהי שאני "מכיר" כבר כמעט 6 שנים. למה "מכיר"? כי היינו באותה הסביבה אפשר לקרוא לזה אבל לא ממש היה ביננו קשר. התחלנו להכיר ולדבר לפני שנתיים בערך. בהתחלה היינו "סתם" ידידים. מדברים מדי פעם, שלום שלום לא יותר מזה. אחרי חצי שנה בערך התחלנו להתקרב יותר. ונהיינו ידידים קרובים דיברנו המון ובילנו הרבה ביחד אבל רק בקטע של ידידים. המישהי הזאתי מאוד ידידותית. יש לה הרבה ידידים.. בהתחלה לא היה איכפת לי אבל אח"כ לאט לאט שמתי לב שכל פעם שאני רואה אותה עם מישהו- בין אם זה ידיד טוב שמחבק אותה או אפילו סתם מדברת עם מישהו, משהו היה אוכל אותי מבפנים אם אפשר לקרוא לזה ככה. וכמו שאמרתי יש לה הרבה ידידים אז זה קרה לעיתים קרובות. בתקופה האחרונה היינו ממש קרובים וגם שנינו שמנו לב שהתחיל להתפתח ביננו משהו שהוא יותר מידידות. בהתחלה לא עשינו עם זה כלום כנראה בגלל הבושה כי היינו ידידים וקשה לעשות את ההפרדה הזאתי בין ידידות ליותר מזה. ומפה לשם אחרי כמה זמן שראינו שזה ממשיך אזרנו אומץ ולקחנו את זה צעד קדימה ועכשיו אנחנו יוצאים כבר תקופה. הבעיה היא כמו שאמרתי שיש לה הרבה ידידים והם עדיין כזה מחבקים אותה, נשיקה בלחי וכו'.. וזה עדיין מפריע לי. כנראה שאני קנאי, מאוד. לא יכול לראות אותה ככה עם מישהו אחר. איך אפשר לתקן את הצורת מחשבה שלי? כי נורמלי זה לא. קצת קנאות זה בסדר אבל זה בהגזמה ואני לא רוצה להיות ככה כי בסוף זה יפגע בקשר שלנו. אולי זה נובע מזה שכנראה אני לא סומך עליה ב100%. תמיד יש בי חשש שהיא תבגוד (אולי זה נובע מהעובדה שהיא בגדה בחבר הקודם שלה, אומנם לא בגדה בו בזה שהיא שכבה עם מישהו אחר. הם "סה"כ" התנשקו, אבל מבחינתי זו בגידה). אני חושב שמבחינתה העניין של הידידים הקרובים (לפעמים יותר מדי לטעמי) זה נורמלי והיא מספרת לי הכל (אני מקווה שהכל) ומתנהגת אותו דבר לידי ולא לידי כשהיא איתם ואם אני מעיר לה שזה מפריע לי שהיא והידיד הזה היו קצת יותר מדי קרובים היא מופתעת שחשבתי עליהם בצורה כזאתי "מה?? זה משה!" כאילו אין בינהם מתח כלשהו ומשיכה (אולי מבחינתה באמת אין אבל מבחינת הגבר אני בטוח שיש, היא נראת לא רע בכלל בלשון המעטה). התמימות שלה הורגת אותי לפעמים.. אני חושב לעצמי "איך היא לא שמה לב לזה?" או שהיא באמת שמה לב אבל היא עושה את זה בכוונה כדי לגרום לי לקנא. בכל אופן, כל הקטע הזה לא עושה טוב לקשר ולפעמים אני מתנהג אליה בצורה מגעילה אחרי שאני רואה אותה ככה עם איזה ידיד.. הקנאה הופכת כנראה למעין כעס או אפילו שנאה רגעית כלפיה "איזה שר****" אני חושב לעצמי. ונשים כאלה מגעילות אותי. למרות שאני יודע שהיא לא כזו. וכשזה קורה לפעמים היא גם כועסת ואז מתפתח ויכוחון קטן או שהיא מסתכלת עליי עם הפרצוף החמוד שלה ומחבקת ומנשקת ואיך אפשר להמשיך לכעוס עליה אח"כ? בקיצור (או שלא..
