ייעוץ לגבי מטפלים.

As I Am

New member
ייעוץ לגבי מטפלים.

היי ובוקר-טוב. נראה לי שאני צריכה קצת הכוונה. אני מחפשת מטפל/ת חדש/ה. לא הייתי בטיפול כבר בערך ארבע וחצי שנים, בעבר הייתי אצל מספר פסיכולוגיות ופסיכיאטרים, בגילאים 14-19. היו לי בעיות של דכאון וחרדות, ובסופו של דבר הפסקתי טיפול מטעמים כלכליים, והרבה דברים נשארו לא פתורים, ואני מרגישה שמעכבים אותי עד היום. לאחרונה הצורך הזה כבר לא יכול להישאר ללא מענה, ואני מחפשת אופציה שאוכל להצליח לממן לעצמי. אני מבוטחת פלטינום בקופ"ח כללית, וראיתי שיש פגישות במחירים מוזלים. רציתי לשמוע על אופציות נוספות, אם מישהו יודע... כמו כן, רציתי לקבל המלצות על מטפלים. אני בת 23, גרה בתל-אביב. אני אפילו לא יודעת דרך מי לגשת לבקשת טיפול בקופת-חולים, והייתי שמחה לקצת אינפורמציה בנושא. בנוסף לזה... יש לי קצת שאלות לגבי הטיפול עצמו. היו לי שלוש פסיכולוגיות בעבר, ועם כולן הרגשתי שאין באמת... השפעה. הטיפולים שהשפיעו עליי יותר הם טיפולים תרופתיים - שלאחר תקופה ללא טיפול פסיכולוגי גם הפסיקו להשפיע, או שיחות עם עובדות סוציאליות בעבר. אני יודעת לעשות הסקת מסקנות יפה מאוד, ויש לי הרבה חברים לדבר איתם על מה שעובר עליי, אבל אני מרגישה שאני צריכה טיפול מסיבות אחרות לגמרי. מרגישה שלמרות שאני יודעת לעשות 1+1 ולהבין ממה נובעות התחושות שלי, אני עדיין לא יודעת לפתור אותן. ואני צריכה מישהו שיעזור לי בזה. יש דבר כזה, אצל פסיכולוגים? או שזה רק לשבת ולדבר / לשתוק ולזכות להנהונים מפעם לפעם?... אני משערת שיש שיטות טיפול שונות, ומטפלים שעובדים אחרת, אז... אם מישהו מכיר מטפל/ת שעונים על הקריטריונים, או יכול להפנות אותי לגורמים שדרכם ניתן לברר, אני אשמח. יום טוב.
 

As I Am

New member
אוה, שכחתי לציין משהו חשוב -

בנוסף, חשוב לי מאוד, מאוד שהמטפל/ת יהיו ליברליים. אני לסבית, ויצא לי כבר להתקל בעבר בפסיכולוגית שניסתה "לפתור" את הבעיה הזו (כאילו לא הייתה מספיק עבודה גם בלי זה...). ברור לי שזה אמור להיות מובן מאליו, אבל בעקבות נסיונות העבר... רציתי לציין. תודה.
 
יום טוב גם לך

קראתי את דבריך ואתייחס (דעתי בלבד) למספר נקודות. ציינת שהטיפול התרופתי סייע לך - אז למה בעצם לא לחזור לטיפול התרופתי אם הוא כן שיפר את המצב? בנוגע לטיפולים אחד על אחד - "לשבת לדבר לשתו ולזכות להנהונים" - מכיוון שציינת שניסית כמה מטפלים ולא ממש התחברת, אולי שווה לבדוק דרכים נוספות (תרפיה באומנות, בתנועה, דימיון מודרך). והאחרונה, העדפותיך המיניות לא צריכות להוות אישיו (לדעתי האישית)
 
שלום לך,

כפי שהבנת בעצמך על סמך טיפולים קודמים, צריך לקחת בחשבון כשבוחרים מטפל/ת את שני ההיבטים - א. גם שהמטפל/ת תהיה גיי פרינדלי, על הסכנה במטפל/ת שאיננו/ה גיי פרינדלי הרחבתי כאן http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=119&MessageId=143772661 ויתכן שגם יענין אותך לקרוא כאן http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=119&MessageId=143774064 ב. וגם ששיטת הטיפול תהיה אפקטיבית - שאכן תרגישי שיש הבדל איתה לעומת בלעדיה, שכן כפי ששמת לב לבד - מודעות רחוקה מלהספיק. בהקשר של חוויות שליליות בעבר שממשיכות 'לרדוף' בהווה - אני ממליצה על טיפול EMDR. מצרפת קישור לטור שעוסק במתי כדאי לפנות לטיפול ואיך טיפול יכול לסייע.
 

As I Am

New member
קראתי קצת על הemdr

חייבת לציין שלא לגמרי הבנתי את שיטת הטיפול. ידוע לך אם יש מטפלים בשיטה הזו שעובדים עם כללית? תודה על התגובה. :)
 
היי

לגבי טיפול בכללית, אם יש לך ביטוח משלים, כל מה שאת צריכה לעשות זה להתקשר למוקד ולבקש את רשימת הפסיכולוגים באיזור שלך וממנה לבחור. ברשימה לא כתוב על כל פסיכולוג באיזו שיטה הוא מטפל, את זה תצטרכי לבדוק בטלפון. לא כל הטיפולים הם טיפול דינמי (של חפירות בסיבות ו"הנהונים" של המטפל), יש גם טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) שבו את מקבלת גם כלים לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. לגבי הטיפול עצמו, צריך פשוט להיפגש עם המטפל/ת ולבדוק האם יש כימיה. בהחלט לא מובן מאליו שכל הפסיכולוגים ליברליים, כבר יצא לי להתנסות בניסיון מר עם מטפל שכבר בפגישה הראשונה התברר כאנטיפת ושוביניסט, פשוט טיפוס מגעיל. זה כמובן לא משהו שיכולתי לזהות בשיחת הטלפון הראשונה של הפניה אליו. פשוט תגיעי לפגישה ותראי איך זה מרגיש לך, תקשיבי גם לאינטואיציות שלך, אם משהו לא נוח לך את לא חייבת להישאר. כימיה עם המטפל/ת זה הדבר הכי חשוב בטיפול. בהצלחה!
 

As I Am

New member
אני אבדוק את הרשימה,

ואת שיטת הטיפול. נשמע לי יותר אפקטיבי ממה שנתקלתי בו עד כה. תודה רבה. :)
 

friedgreen

New member
כן, מה זה בדיוק?

המטפל מניע את אצבעותיו מול עיניי המטופל, וזה אמור להביא לשיפור?
 
ממש לא.

לתאר כך EMDR זה כמו לומר שטיפול דינמי זה כשהמטפל מניע את שפתיו... מצרפת קישור להסבר
 

friedgreen

New member
אז מה פשר השם המוזר?

בעברית - "הקהיית רגישות העיניים ועיבוד מחדש"? או "הקהייה ועיבוד מחדש של העיניים"? באתר אין הסבר על: מה הטכניקה ועל מה היא מתבססת. קראתי שהשיטה מוכחת בניסוי - כלומר היא "עובדת". אבל לא הצלחתי להבין מה הבסיס המדעי שעליו היא עובדת.
 
לכל שאלה - תשובה

השם נטבע מסיבות 'היסטוריות' - כשהשיטה נוצרה בסוף שנות השמונים חשבו שאחד המנגנונים המרכזיים בעיבוד הזכרונות הטראומתיים הוא תנועת עיניים במסגרת תהליך עיבוד רחב יותר בדומה לתנועות עיניים בשנת REM. כיום יודעים שאחד המנגנונים המרכזיים הוא הגירוי הבילטרלי (עבודה במקביל גם על האונה המילולית יותר וגם על האונה של רגש ותחושות גוף), שלא חייב להתקיים על ידי תנועות עיניים (יש כאלו שפועלים עם צלילים לסירוגין, יש כאלו שפועלים עם זמזמים שפועלים לסירוגין תוך כדי תהליך העיבוד). בנוסף במקור חשבו בטעות שהשיטה פועלת באמצעות הקהייה של הזכרון הטראומתי, והיא נקראה EMD, ולאחר מכן עם הנסיון הקליני נוסף הדגש על העיבוד ולא על הקהייה. בקיצור כיום מהשם מה שעדין רלוונטי בפועל הוא הR- של הREPROCESSING, כי זו פסיכותרפית עיבוד. אבל השם המקורי נשאר מסיבות היסטוריות. באתר שצירפתי יש הסבר על הטכניקה (פשוט בדף אחר) אבל אם אתה רוצה להתעמק בשיטה ולגשת למראי מקום וכד', אני ממליצה ללכת ישר לWWW.EMDR.COM.
 

friedgreen

New member
נצל"ש - על מטפלים שמנסים "לתקן" נטיה מינית

בגיל 16 כשיצאתי מהארון ההורים שלחו אותי לפסיכולוגית. הייתי אצלה זמן רב בטיפול, ובזמן הזה תמיד הרגשתי שהיא מנסה "לתקן" אותי, והנחתי שזה מה שההורים שלי ביקשו ממנה. כל חלום שסיפרתי בפגישות פורש על ידיה בתור הליבידו הסטרייטי שלי שמתחנן לצאת החוצה. קצת צחקתי עליה, אבל לא בפניה. בגיל 18, כשכבר הייתי מיושב פחות או יותר כהומוסקסואל, התחלתי פתאום להרגיש רגשות משונים כלפי ידידה. לאחר זמן מה שכבנו והתאהבתי בה. היום אני לא סטרייט כמובן, אבל גם לא גיי. דו מיני היא ללא ספק ההגדרה המוצלחת יותר, וזאת מבלי להגיד שהנטיה המינית היא נושא סגור אצלי. אבל בכל זאת אני מרגיש שהרווחתי מנסיון התיקון, ולו בגלל שבסופו של דבר יוצא יותר סקס ואהבה מכל הסיפור. אין ספק שזה מרגיז שאנשים מנסים "לתקן" אותך בגלל דיעות קדומות, מרגיז מאוד. מצד שני, לעתים, מעז יוצא מתוק.
 
לא צריך 'לנסות לתקן' כדי שמעז יצא מתוק

אפשר לתת לגיטימציה לאדם ולפתח תחושת לגיטימיות עצמית להיות ככל אשר אווה נפשו. המסר שאופציה אחת יותר 'מתוקנת' מהשניה פוגעת בבני אדם.
 

friedgreen

New member
לגבי המשפט השני - בהחלט

גם המשפט הראשון נכון כמובן - אבל אפשר שדברים שהם חבויים מדי באדם יש צורך לעוררם בצורה אקטיבית - וגם זה יכול להתפרש כמתן לגיטימציה.
 
מנסיוני,

רוב בני האדם נחשפו באופן לא רק אקטיבי אלא סופר אינטנסיבי לאופציה של משיכת גברים לנשים ומשיכת נשים לגברים. לעומת זאת האופציה של לגיטימצית משיכת גברים לגברים ומשיכת נשים לנשים, וכן האופציה של לגיטימצית של משיכת גברים גם לגברים וגם לנשים, ומשיכת נשים גם לגברים וגם לנשים - סובלת עדין מנוכחות חסר. מנסיוני אין כל צורך ב'נסיונות תיקון' כדי שאנשים ישקלו את בני המין השני, ונסיונות תיקון של מטפלים עשוים להפוך את הטיפול ללא רלוונטי במקרה הטוב, ולמקום פוגעני במקרה הטוב פחות. בשביל לגלות את הנטיה המינית המטפל לא צריך לכוון, ובטח שלא לתקן אלא לסייע בלאפשר.
 

friedgreen

New member
ובכל זאת

זה לא שהסיפור שלי פשוט, כן? ובטח שאותה פסיכולוגית לא יצרה בי משהו יש מאין גם בתור ילד קטן נמשכתי לילדות בנות גילי ובכל זאת, בגיל ההתבגרות, בד בבד עם גילוי המשיכה לבנים (וכמובן בשילוב עם הרבה גורמים אחרים וסיפור לא פשוט), פחת אצלי העניין בבנות, עד ששכחתי ממנו לגמרי. כיום אני חושב שייתכן שמה שגרם לשיכחה או הדחקה הזו היה לא חשיפה לאחת האופציות של משיכה הומו' או הטרו' - אלא חשיפה חברתית מועטה מאוד (יחסית) לאפשרות של יותר מאופציה אחת. ואולי אותה פסיכולוגית ניסתה לתקן אותי בכוונה לא מוצדקת - אבל אני מרגיש בטוח מספיק לומר שבכוונה או בלי כוונה היא הביאה אותי בדיוק להבנה הזאת - שאין צורך להחליט על אופציה אחת.
 
הריני להבטיח לך נמרצות

שאפשר להבין שאין הכרח להחליט על אופציה אחת גם ללא נסיונות תיקון.
 

friedgreen

New member
מקובל עלי.

השאלה היא איך ומתי. אבל זה דיון אחר שאולי לא חייבים לפתוח (אבל אפשר כמובן).
 
למעלה