לא ולא
הטענה שלי היא לא כיצד מתקשרת הכשרות לעסקים. השאלה שלי היא הרבה יותר בסיסית.
כמובן שבניו זילנד לא שתיתי יין נסך. אני לא עובד אלילים ולא שתיתי יין שיוצר לשם עבודה זרה. אני שתיתי מה שנקרא סתם יין. זהו יין שיוצר על ידי גויים (שומו שמיים) ויוצר לשם הנאה באותה צורה שכשאדם מזמין סטק יקר במסעדה, הוא לא אוכל אותו לשם הכשרות, ולא לשם עבודה זרה. הוא אוכל אותו לשם הנאה.
לאחר שחזרתי ארצה לעבוד בתחום בארץ נתקלתי בחומה. מה שנאמר לי בהרבה מקומות עבודה פוטנציאליים זה שעקב זה שאני לא דתי הם לא רוצים להעסיק אותי. משמע, עקב כך שאני לא משתייך לקהילה מסויימת, אני לא מתאים לעבודה הזו. איני יכול לגעת ביין, איני יכול לגעת במיכלי מתכת מבחוץ, מי ישמע חס וחלילה אם אני אלך ביקב ורגלי תיגע בצד החיצוני של צינור. הדברים האלה מגוחכים.
על אותו משקל נוכל לדמיין מצב שבו קמה לה קהילה ומחליטה שהם קונים את היין רק אם אנשים נכים או אנשים עם מוגבלויות לא נוגעים בשום דבר ביקב ולא מועסקים במקום. הבעלים יבוא אל האדם הנכה ויאמר לו "אין לי מקום עבודה בשבילך, לא בגלל שאתה לא מתאים או לא מסוגל לעשות את העבודה. זה לא בגלל שהעבודה דורשת שלא תהיה נכה, זה פשוט שאם אני מעסיק אותך אז אוכלוסייה גדולה לא תתן לי מדבקה שאומרת שהיין טהור". המצב הזה הוא לא חוקי, הנכה יוכל לתבוע את היקב ואת נותן המדבקה.
עניין הנגיעה ביין לאדם יהודי לא שומר מצוות זה לא משהו שכתוב בתורה, זה משהו ש'חכמים' קבעו ובעקבות זאת, זה מה שמקובל. בימינו אנו, עניין זה נהיה מגוכח שבעתיים כאשר אנו עובדים עם מכונות ועובדי היקב אינם נוגעים ביין בכלל אלא הכל נעשה עם משאבות, מיכלי נרוסטה וכו'. לבוא כאן ולאמר שהאדם שמדביק את התויות על הבקבוק צריך להיות דתי כדי שהיקב יקבל כשרות זה לא לגיטימי בשום צורה. זו מאפיה ששומרת לקהילה שלה מקומות עבודה שמורים באופן לא חוקי ובמעטפת דתית.
תקן אותי אם אני טועה.
הטענה שלי היא לא כיצד מתקשרת הכשרות לעסקים. השאלה שלי היא הרבה יותר בסיסית.
כמובן שבניו זילנד לא שתיתי יין נסך. אני לא עובד אלילים ולא שתיתי יין שיוצר לשם עבודה זרה. אני שתיתי מה שנקרא סתם יין. זהו יין שיוצר על ידי גויים (שומו שמיים) ויוצר לשם הנאה באותה צורה שכשאדם מזמין סטק יקר במסעדה, הוא לא אוכל אותו לשם הכשרות, ולא לשם עבודה זרה. הוא אוכל אותו לשם הנאה.
לאחר שחזרתי ארצה לעבוד בתחום בארץ נתקלתי בחומה. מה שנאמר לי בהרבה מקומות עבודה פוטנציאליים זה שעקב זה שאני לא דתי הם לא רוצים להעסיק אותי. משמע, עקב כך שאני לא משתייך לקהילה מסויימת, אני לא מתאים לעבודה הזו. איני יכול לגעת ביין, איני יכול לגעת במיכלי מתכת מבחוץ, מי ישמע חס וחלילה אם אני אלך ביקב ורגלי תיגע בצד החיצוני של צינור. הדברים האלה מגוחכים.
על אותו משקל נוכל לדמיין מצב שבו קמה לה קהילה ומחליטה שהם קונים את היין רק אם אנשים נכים או אנשים עם מוגבלויות לא נוגעים בשום דבר ביקב ולא מועסקים במקום. הבעלים יבוא אל האדם הנכה ויאמר לו "אין לי מקום עבודה בשבילך, לא בגלל שאתה לא מתאים או לא מסוגל לעשות את העבודה. זה לא בגלל שהעבודה דורשת שלא תהיה נכה, זה פשוט שאם אני מעסיק אותך אז אוכלוסייה גדולה לא תתן לי מדבקה שאומרת שהיין טהור". המצב הזה הוא לא חוקי, הנכה יוכל לתבוע את היקב ואת נותן המדבקה.
עניין הנגיעה ביין לאדם יהודי לא שומר מצוות זה לא משהו שכתוב בתורה, זה משהו ש'חכמים' קבעו ובעקבות זאת, זה מה שמקובל. בימינו אנו, עניין זה נהיה מגוכח שבעתיים כאשר אנו עובדים עם מכונות ועובדי היקב אינם נוגעים ביין בכלל אלא הכל נעשה עם משאבות, מיכלי נרוסטה וכו'. לבוא כאן ולאמר שהאדם שמדביק את התויות על הבקבוק צריך להיות דתי כדי שהיקב יקבל כשרות זה לא לגיטימי בשום צורה. זו מאפיה ששומרת לקהילה שלה מקומות עבודה שמורים באופן לא חוקי ובמעטפת דתית.
תקן אותי אם אני טועה.