ייחום שקט?

[תוםםםם]

ייחום שקט?

שלום, יש לי כלבה מסוג שיצו, בת שלוש בערך.
היא קבלה ייחום בגיל 7-8 חודשים, ומאז לא קבלה יותר.
שאלנו וטרינר והוא אמר לנו שכנראה יש לה בעיות הורמונליות, שלא מפריעות לתפקוד ושאם נהיה מעוניינים להרבות אותה אז הוא יוכל להזריק לה הורמונים.
אנחנו לא מעוניינים להרבות אותה ובטח שלא להזריק לה הורמונים שלא למטרת בריאותה.
השאלה היא האם הביא חווה ייחום שקט? מה התסמינים שלו ואיך מזהים?
האם מה שהוטרינר אמר נשמע הגיוני?
והאם בכל זאת מומלץ לעקר אותה ולמה?

תודה.

 

[תוםםםם]

אני מרביע את הכלבה שלי כל ייחום

מנסה את מזלי לקבל תשומת לב

 

[מיקי מהי]

 

[עמית184]

סמיילי משתחווה...

לצערך בחרת יום לא טוב לשאול שאלה בפורום - יום שבו אבי חוזר להשתולל בפורום, יום שבו הנבלה מוציאה את פרצופה מהנקב האפל שלה שבו היא מסתתרת, ויום שבו הטכנוקרט עדין הנפש בוחר להתיידד איתה.

 

[אפרקטל]

נסה מזלך בפורום רפואת חיות מחמד

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=1531

 

[טלית נודדת]

ייחום שקט הוא ייחום שבו אין סימנים התנהגותיים

כלומר, מבחינת הכלבה יש ייחום, אבל מבחינתכם קשה לזהות אותו. זה קורה לפעמים בכלבות שקטות שנוהגות לנקות את עצמן וכך גם לא מטפטפות כמעט דם בבית.

בכל מקרה, כיוון שמדובר בנקבה וכיוון שאתם ממילא לא רוצים להרביע אז מומלץ לעקר. אם הייחום שלה שקט אבל מתקיים - היא חשופה עדיין לבעיות של כלבה לא מעוקרת (דלקת רחם וגידולי עטין).
אם יש לה בעיה הורמונלית אחרת ממקור שחלה ובגללה הכלבה לא מתייחמת אז עדיין כדאי לעקר כדי להפסיק את המצב הזה.

יכולות להיות גם בעיות הורמונליות ממקור אחר. איך היא מרגישה? שותה כרגיל? הרבה? מעט? אוכלת? פעילה, משחקת, יוצאת לטיולים? איך הצרכים שלה?

ד"ר טלית נודדת, רופאה וטרינרית.

 

[תוםםםם]

התפקוד שלה מעולה,

אוכלת, שותה ועושה צרכים רגיל.
משתוללת ומשתובבת.
לדעתי היא לא מקבלת ייחום בכלל כי לא שמנו לב שהעניינים שם מתנפחים לה, ולא היו בקורים של כלבים בגינה, אם זה מדד.
איך נוכל לבדוק את העניין?
במידה ואין לה דימום/ייחום שמסכן אותה,
אני לא מעוניין לעקר אותה...

 

[טלית נודדת]

זכותך. אבל למה ההתנגדות לעיקור?

אם אתה רוצה תשובה של אוטוריטה אז ממליצה לך להתייעץ עם ד"ר סמדר טל. היא מומחית לרבייה ותוכל לבדוק את הכלבה ולתת לך דעה מקצועית בנוגע אליה.

 

[תוםםםם]

כי אם אין סיכון לבריאותה, למה לעקר?

לא רואה סיבה לנתח ולעקור לה את הרחם.
יש סיכוני ניתוח, היא מאד מפונקת וככל הנראה תסבול מההחלמה,
יש סיכויים גבוהים לשינוי התנהגות ואופי והשמנה.
למה להכנס לזה במידה ואין לה ייחום/דימום טבעי..

תודה רבה על ההתייחסות.

 

[טלית נודדת]

אין שינוי אופי אחרי עיקור

ויש סכנה להשמנה שנמנע עם מתן כמות מזון מפוקחת.

הייחום הוא לא הבעייה הרפואית שבגללה מעקרים, אלא דלקת הרחם וגידולי העטין. העובדה הכלבה עברה ייחום אחד ומאז לא עברה ייחום (בהנחה שבאמת לא התייחמה, גם לא בייחום שקט) מרמזת שהמערכות שלה היו תקינות, בזמנו. בעיות הורמונליות יכולות לנבוע ממחלות כלליות או מגורם שמצוי במערכת המין עצמה. אם ממחלה כללית: כדאי לאתר זאת. אם מגורם בתוך מערכת המין: יש סיכון שהכלבה מצוייה במצב שבו רמות הפרוגסטרון (אחד מהורמוני המין) שלה גבוהות כל הזמן, ורמות גבוהות של פרוגסטרון נקשרו לסיכוי לחלות בדלקת רחם.

בכל מקרה, כמובן שבסופו של דבר החלטה שלכם. באופן אישית לו זו הייתה הכלבה שלי הייתי מנסה לאתר את הגורם בגללו היא לא מתייחמת. מצד שני, אם זו הייתי אני הייתי מעקרת אותה בכל מקרה... לשיקול דעתכם.

 

[טלית נודדת]

אגב, ממליצה גם להתייעץ בפורום רפואת חיות מחמד

תוכל כך לשמוע דעות של וטרינרים נוספים.

 

[תוםםםם]

תודה רבה!

 

[yelly]

זו לא הצהרה מדויקת בנוגע לאופי

ישנו מחקר משנות ה-90 ((O’Farrell and Peachey, 1990; and also discussed in Hart and Eckstein, 1997)
שמראה כי נקבות שהראו דומיננטיות אגריסיבית כשטרם מלאה להם שנה ובייחוד בחצי השנה הראשונה לחייהם ,
עיקור לפני גיל שנה אכן מחמיר את התופעה ומלץ לדחות אותו לאחר ייחום ראשון.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

שינוי בהתנהגות והשמנה הם שני מיתוסים שבשלה

העת להפריכם.
הכל תלוי בהתנהגות שלכם איתה, אחרי.

אחרי שמלווים כלבות שמתות בייסורים מסרטן
אם יש דרך למנוע מהן סבל זה, ובד בבד להגביר את תוחלת החיים שלהן ואת איכות החיים, הרי היא מבורכת.
שלא לדבר על תופעת הלוואי החיובית שאחת ל- 3 חודשים אין ייחום וכל הסבל הכרוך בזה לכלבה ולבעלים
ושלא לדבר על סיכוי להריון לא רצוי ואיתו עוד כמה גורים בעלי סיכוי מזערי לחיים טובים בעולם הזה.

אם לא מדובר בכלבה גזעית מתועדת שרוצים להרביע אותה,
מומלץ בחום לעקר ויפה שעה אחת קודם.

 

[pandidi]

עדיין משתמשים במיתוס הזה?

הוא צריך להכחד.
לא משמין ולא מזיז לאופי.

 

[elin86]

דוקא יש סיכון גדול לבריאותה

לצערי אני שומעת לאחרונה יותר מדי מקרים של כלבות שנפטרו מדלקת ברחם שלא זוהתה בזמן או לא זוהתה נכון..
אפשר לפספס את זה ועד שמבינים הזיהום מתפשט בגוף וגורם למוות..
גם אם נראה לך שאתה שם לב לכל שינוי בכלבה אפשר בהחלט לפספס את זה..
להעביר את הכלבה ניתוח חירום בגיל מבוגר יותר יקשה עוד יותר על ההתאוששות וכמובן יסכן את חייה..
ממליצה לך לחשוב על זה שוב

 

[נעלמה לי הסיסמה]

טלית, ידוע לך בכמה אחוזים מוריד עיקור

את הסיכון לתמותה מסרטן אצל כלבות?
וכמה מוריד סירוס אצל כלבים?

תודה מראש.

 

[טלית נודדת]

לתמותה אני לא יודעת

העיקור משפיע בעיקר על הופעת גידולי עטין, ובטיפול כירורגי ניתן להסיר את הגידולים ולתת לכלבה איכות ותוחלת חיים.

העיקור מוריד את הסיכוי להופעת גידולי עטין בכלבות לפי הזמן בו הוא נערך:
הסיכוי להופעת גידול עטין בכלבות שלא עוקרו: 26%
כאשר העיקור לפני הייחום הראשון יש סיכוי של 0.5% להופעת גידולי עטין.
לפני יחום שני 8%.
אחרי גיל 2.5 שנים אין השפעה לעיקור על הופעת גידולים.

בזכרים סירוס מוריד כמעט לאפס את הסיכוי להגדלת ערמונית, אבל מעלה את הסיכון להופעת סרטן ערמונית. אני לא זוכרת בכמה הוא מעלה את הסיכון, אבל אחפש.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

תודה. עכשיו אני גם מבינה את הלחץ בזמנו

של הוטרינר שרצה שנספיק לעקר את הממותות לפני הייחום הראשון.
זה ממש הבדל משמעותי בין 26 ל- 8%
תודה.

חשבתי שהאחוזים בכלל הם גדולים יותר מאשר 26%.
זה רק 1:4
איני מבטלת זאת, אבל קיוותי לאחוזים גבוהים יותר.

בזכרים הוא דווקא מעלה את הסיכון לסרטן ערמונית? הייתי מצפה לנתונים הפוכים.

 

[טלית נודדת]

אבל עיקור מוריד לאפס את הסיכוי לדלקת רחם

שזו בעייה שמסכנת את חיי הכלבה באופן מיידי ורבות הכלבות הלא מעוקרות שבשלב כלשהו יסבלו מבעייה זו.