יחפנית, לא שכחתי.

[prizman]

יחפנית, לא שכחתי.

לפני כמה זמן כתבת שהכנת קוסקוס.
את מכינה אותו ידנית עם לאדות ולמולל וכו'
או משתמשת במהיר, האינסטנט?
אני לא רואה את עצמי עם סבלנות לגרסה הידנית עם כל אהבתי לבישול.

 

[יחפהבפארק]

שתהיה לי בריא, תפסת אותי בזמן

בדיוק סיימתי עכשיו ארוחה של קוסקוס עם כל התוספות האפשרויות,
ככה שאתה מכה על הברזל בעודו חם

אז כן, אני מכינה קוסקוס ידנית. כלומר, הפעם השתמשתי בשני ק"ג סולת, עם כוס מים, קצת שמן ומלח ומוללתי היטב כדי שלא יהיו לי גושים רבים מדי, כמובן שזה עובר דרך מסננת חוטי מתכת כמו של פעם. היה לי פעם כזאת מפלסטיק ולא אהבתי אז מצאתי ממתכת. כל זה עובר לאידוי מעל המרק בסיר מיוחד לקוסקוס.
כמובן שהמרק הוא בסגנון מרוקאי עם דלעת וגרגרי חומוס ושאר ירקות הטובים למרק.
בנוסף אני מבשלת גם סיר של שעועית לבנה במיץ עגבניות בנוסח מרוקאי מיוחד לקוסקוס. היום הוספתי לשעועית הלבנה פרוסות צלי. מאחר ונשאר לי אנטי פסטי קר, חיממתי אותו במיקרוגל והוספתי לי אותו לצלחת עם הקוסקוס. וואלה יצא מעדן.
יחד עם כל המוחמצים והסלטים, כמעט מתתי עכשיו מעודף אוכל. השארתי כמעט חצי צלחת כדי לא להתעלף.
תשמע, להכין קוסקוס זאת עבודה קשה אבל שווה לגמרי כי הכמויות שאתה מקבל הן אחרות לגמרי. אפשר להאכיל משפחה שלימה, להביא קערה לשכנה, ועוד נשאר לך גם ליום המחרת. בשקיות הקנויות בחיים לא תקבל את אותו הטעם ובטח שלא את אותה הכמות. בכל אופן, אצלי לא מוכנים בשום אופן לאכול את הקוסקוס הקנוי (ניסיתי להתחכם פעם וזה לא הלך לי).
ואני אומרת, קוסקוס עושים אמיתי, או שלא עושים בכלל.

 

[prizman]

נשמע נפלא.

הלכתי כאן פעם למסעדה מרוקאית לאכול קוסקוס אבל זה ממש לא היה זה.

 

[יחפהבפארק]

לא כולם יודעים לעשות קוסקוס טוב

כלומר, כמו המרוקאיות האסליות.
אני למדתי ממישהי שהיא מרוקאית אבל בעלה היה טריפוליטאי
ולכן הקוסקוס שלה שילב גם את הסגנון המרוקאי וגם את הטריפוליטאי.
דרך אגב, ישנה ביניהם יריבות עזה בקשר למי יש את הקוסקוס הטוב ביותר.
אני חסכתי לי את הבעיה כי אני מכינה אותו משולב.
כמובן שלקוסקוס האורגינל מוסיפים את המפרום המהולל, אבל אני מוותרת עליו
כי זאת המון עבודה ואני מעדיפה את הבשר הטחון להגיש בתור קציצות במיץ עגבניות וזה לא פחות טעים מהמפרום. כמובן שהדבר הכי הכי טעים עם הקוסקוס
זאת המטבוחה המרוקאית. הפעם לצערי לא עשיתי אבל הסתדרנו יפה עם כל המחמצים שהכנתי.
אם האיש שלי לא היה מנוטרל הוא היה מכין לי את המטבוחה או מרדומה כפי שנקראת במרוקאית.
האמת היא שאין הרבה דברים שאני יכולה להשוויץ בהם. אבל עם הקוסקוס אני בהחלט יכולה להשוויץ

 

[אזרחית בעולם]

מה יהיה עם שרשורי האוכל ?

אחותי נשואה לאיש ממוצא מרוקאי, ואמו כבר מבוגרת ולא מכינה קוסקוס.

הם דווקא קוראים למטבוחה - מטבוחה.
אני חושבת שמרדומה, זה אצל הטריפוליטאים, אבל אני לא מבינה גדולה...

.

פעם אכלתי אצל טריפוליטאים, מרק כתום/אדום כנראה על בסיס עגבניות, עם נתחי בשר, וכופתאות עשויות מהביפנוכו של הלחם.
היה שומני ומגעיל ברמות.

אני אוהבת אוכל פרסי

 

[יחפהבפארק]

עד כמה שאני יודעת

מרדומה זה של המרוקאים ומטבוחה של הטריפוליטאים. אבל נכון להיום, כולם קוראים לה מטבוחה

את האוכל הטריפוליטאי אני לא מכירה. האוכל המרוקאי עולה עליו עשרות מונים. אני אוהבת את האוכל המרוקאי יותר מאשר את התורכי שגם נחשב לטוב מאוד...

 

[אזרחית בעולם]

האמת היא שלכל עדה יש כמה מאכלים טובים במיוחד.

אומרים שהמרק של המצרים - מלוחייה- הוא מעדן.
יש הרבה מאכלים כורדיים/עירקים נהדרים.
אני גם אוהבת גפילטע פיש, וכבד קצוץ, ומתה על טשולנט.
מאכלים גרוזיניים.

בימים ההם, כשעבדתי בת"א, הייתי פוקדת בקביעות מסעדה תורכית.
האוכל היה מדהים.
הייתה גם מרוקאית טובה בסביבה
וכמה שמגישות אוכל מזרח אירופי..

היו ימים...

 

[יחפהבפארק]

זה נכון מה שאת אומרת ואני אוהבת אוכל טוב

וממש לא איכפת לי אם זה מרוקאי, צרפתי או תימני או איטלקי...
אני מאוד אוהבת חמין ולמדתי להכין חמין מרוקאי נהדר. אצלנו בבית מעולם לא היה חמין.
אני אוהבת את הקובה העירקית ואצלנו בבית מעולם לא היה דבר כזה.
אוהבת את המרק עוף הפולני, דבר שמעולם לא היה אצלנו.
אפילו גפילטע פיש אני אוהבת.
כבד קצוץ זה מעדן בשבילי.
מוזר שדווקא אני שגדלתי בבית שבו בישלו נון סטופ מאכלים טורקיים, העדפתי תמיד את המאכלים של החברות שלי. אמי הייתה מיואשת ממני.
אבל בכל זאת למדתי כמה מאכלים מבית אמא ועליהם הילדים שלי לא מוותרים.
אני מכינה אותם רק בחגים. להבדיל בין קודש לחול

 

[אזרחית בעולם]

איך שכחתי את התימנים...

מתה על ג'חנון, פיתות(סלוף), מרק תימני.
אבי ז"ל היה משתגע מאיתנו בשבתות בבוקר, והיה אומר:
"אתם אוכלים בצק מלא שומן".
תכלס, צודק...אבל טעים.

במסעדה התורכית היו המון פשטידות.
תבשילים עם מוח וריאות - מעדנים, אחד אחד.

היום בכלל לא מעזים לבשל מוח או ריאות...

הקובה העירקית היא מעדן, ומבושלת במרקים בכל מיני טעמים.
יש אחד עם שום ובמיה, אם אני לא טועה - זה ליגת על.
אני אוהבת יותר את המטוגנת.
או קציצות בשר עם צימוקים שקדים/צנוברים, עטופות במחית תפוחי אדמה - מטוגנות (בד"כ בחגים).
לא אכלתי מאז שסבתי נפטרה...
בעצם, אכלתי לפני שנה אצל מישהי, אבל לא היה מוצלח.
תבית -חמין מעולה.
חאלביבי - חמין של פרסים(שירזים) - נהדר.

בקיצור, בארץ יש אוכל מצויין.

 

[prizman]

מוח אין בעיה להשיג במסעדות ת"א.

יש מנה מאוד מוצלחת של מוח עגל בקרואסון במזללה של מאיר אדוני, לדעתי יש גם ב M25
ובעוד כמה.

 

[יחפהבפארק]

לא אכלתי אצל מאיר אדוני אף פעם

אבל קשה לי להאמין שמישהו מתעלה על המוח הטורקי

זהו מעדן שמוגש ראש בפסח ובראש השנה.
המון עבודה, אבל אני לא מכינה כי אין לי כוח לזה. אחותי משחזרת את המעדן הזה
במדוייק כפי שסבתי עליה השלום הייתה מכינה והיא הייתה בשלנית ידועה בבתי העשירים שבאנקרה.
לא אפרט לך כאן את שלל המעדנים הטורקיים כי זה פשוט לרייר לשווא.
מאחר ואני עצלנית ולא אוהבת להשקיע יותר מדי זמן במטבח, אני מעדיפה להתמקד במאכלים פשוטים יומיומיים שלמדתי מכל העדות כולן.

 

[prizman]

אצלי זה להפך,

בישול זה אופן ההרגעות שלי.
אחרי עבודה של 48 שעות רצוף, הייתי מגיע הביתה, מתקלח, נכנס לבשל ושוכח מכל מה שהיה.
את מאיר אדוני ליוויתי בכל מסעדותיו החל מהראשונה בכפר רות כשאיש לא שמע עליו.
על כפר רות לא שמעו עד היום.

 

[יחפהבפארק]

אם אינני טועה, כפר רות זה ליד מודיעין

במקרה במקרה עבדתי במשרד מהנדסים אשר פיקח על הבניה בכפר רות כאשר
הוא עדיין היה אדמת טרשים. אחד המהנדסים אפילו הביא לי פעם ענף של שקדיה מהאזור.
אני מודה שעל מאיר אדוני לא שמעתי עד לפני שנים אחדות. אני לא ממש בקיאה
במסעדות ובשפים גדולים.
אני מקנאה בך.
הלוואי וגם אותי היה המטבח מרגיע.
אותי המטבח מלחיץ.
אני רואה תוכניות בישול ואשכרה מקנאה באנשים שנהנים מהבישול והוא הופך עבורם לתחביב מהנה. בשבילי בישול הוא כורח וטורח. זהו. אבל מאחר ואני לא יכולה לחפף, אז אם אני כבר מוכרחה לעשות משהו, אני אעשה אותו על הצד הטוב ביותר. ככה זה.

 

[prizman]

זו עדיין אדמת טרשים

רק עם כמה בתים עליה ואזור תעשיה טרשי.
המסעדה הראשונה של אדוני הייתה באזור התעשיה שם, עברה לנצר סירני, עברה לרח' היכל התלמוד בת"א
ועכשיו היא (כתית) יחד עם המזללה בנחלת בנימין.
אחד השפים המוכשרים בישראל אם כי למיטב ידיעתי לאחרונה נסחף קצת.

 

[יחפהבפארק]

גם אני חושבת שהוא מאוד מוכשר

נחשפתי אליו למעשה בתוכנית 'משחקי השף' ופשוט התאהבתי בו. לא טעמתי עדיין מהאוכל שלו, אבל הוא פשוט בן אדם מקסים בעיני.

 

[אורי גפני]

אכלתי (שתיתי?) מלוחיה כמה פעמים במלון מצרי בסיני ואהבתי מאוד

 

[אזרחית בעולם]

חושבת שאם עם כף = אכלתי. לגימות מתוך כלי כלשהו = שתיתי

 

[אורי גפני]

לא בטוח בעצמי... תודה, בכל אופן

 

[סופהו]

מָרָק – אוכלים או שותים? תלוי את מי שואלים

"דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. ואכן מָרָק בערבית הוא شُورْبَا (שׁוּרְבַּא) מן شَرِبَ (שַׁרִבַּ) = שָׁתָה.

במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי.
למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא אל הפה בכף – אוכלים.
הבחנה אפשרית אחרת היא בין מרק הדורש לעיסה – שאותו אוכלים, ובין מרק שאינו דורש לעיסה – שאותו שותים."
http://hebrew-academy.org.il/2011/03/15/מָרָק-אוכלים-או-שותים/

בתאבון

 

[אורי גפני]

ההבחנה הראשונה קצת יותר מסובכת לי, משום שלפיה, לפעמים

- תלוי בכלי בו מוגש המרק, למשל במאג - אני אוכל את המרק ואז שותה אותו. כך נראו לפעמים ארוחות הערב שלי בחדר במלון... יותר מזה, נראה לי ששתיית מרק רגל תימני, למשל, עלולה לגרום לקושיי עיכול רציניים מאוד. מומלץ מאוד ללעוס ולאכול אותו במסירות ולא סתם לבלוע.

ההבחנה השניה מתאימה לי יותר.

תודה, בכל אופן.