נתנאל 123456
New member
יחס שונה לחריג
אני הלכתי עם סבתי לקניון, קניון הוא מקום נחמד אבל כמו תמיד מלחיץ אותי, העניין שמלא אנשים בתוך איזה בנין ענק מרתיע אותי.
אבל אני הולך איתיי לקניות, ועוזר לה לקנות בסופר, ואז עולה למעלה לאכול, זה קורה פעם בשבועיים שאני מבקר אותה ארבע ימים.
קיצור, אני עולה למעלה לקומה עליונה איפה ממוקמות המסעדות, אז הלכתי למקדונלס, אני הולך אין ממש תור, שאולים אותי מה אתה רוצה.
אני עונה, מסתכלים עלי - תמיד מסתכלים עלי בגלל המראה, איש לא כל כך גבוהה ,שמן עם משקפים ושער ארוך מאוד וזקן, גם מלמטה עושים
עלי בדיקות, תמיד. אז כאלו אני ממחכה, הוא אומר שזה הולך לפי קראה, כלומר מתי שזה מוכן אני יקראו לי, טוב אנשים באים, כל אחד מדבר.
אני לא. אני בצד כולי מזיע ,תמיד שאני מחכה אני מזיע מהלחץ ומרעש שיש הרבה אנשים וצעקות, אני מחכה חמש דקות, לא מגיע, מחכה
עשר דקות, גם לא ואנשים מקבלים, אני רואה שהתור שלי הגיע, כי עבר המספר, אבל אני אומר הם אמרו שהם קוראים, וגם ראיתי שקראו
לאחרים שכחו או הלכו רגע, ולי לא, עבר חמש עשר דקות, ואז סבתי קמה עליו כועסת אומרת " מזה השירות פה כמה זמן הילד יחכה" אז
הוא עונה" המנה שלו פה כבר מזמן הוא לא בא לקחת" ואז היא מסתכלת עלי " למה לא לקחת?" ואני " אומר לה" בואי נמשיך" ואז ספרתי
לה כדאי לא להשפיל אותו, כי הייתה הורגת אותו היא מאוד מגוננת עלי, אז אני מחכה ולא נותנים לי, וזה די מעליב, באמת זה קורה לי המון.
או שמנסים להסתלבט אני לא עונה ופשוט לא יבוא עוד פעם, או ש/מנסים לרמות, או שלמשל בארוחה עם זרים, אני יושב והאוכל לא לידי, אז
אמי צריכה להביא לי, כי אני לא אפנה לזר שלדי, ואם אני מתנהג כמו שאני אוצה לפחות שהייתי ילד אבא עושה תנועה של השחיטה למי שמכיר.
כדאי להרגע אותך, אבא אומר לא נקח אותך למלונים תעושה - בושות כמה שאתה אוכל ואיך שאתה מדבר, גם הייתי במסעדה שהייתי נער צעיר.
והייתי שמח, והינו עם חברים, אז עשיתי צחוקים, התחלתי לעשות כל מיני שטויות ואחי צחק והיה רעש, ואז אבי אמר פעם הבא לא נקח אותך.
תמיד הוא איים לעלי בזה ,פעם הבא אין ים, רין בפעם הבא בריכה, לך לחדר שלך אל תצא עד שאני יגיד לך, אני מדבר כמובן בתור ילד,
עכשיו אני עושה כמעת מה שבא לי וגם יטורד עליו, הייתי נןועל את החדר ומתחבא שהוא היה משתולל, ורצה לפרוץ אותה, אני ואחי
הינו מתחבאים ביחד, עד שלא יכולנו להתפאק כי אנו חייבים לשרותיים ויצאנו ואיזה בלאגן היה, כי הוא כעס שלא הלכנו לבית ספר הינו ילדים.
אבל מה שהכי מעצבן תמיד אני זה שדחופים אותו, מנסים לעקוף בתור, רוצים לרמות, למזלי כסף אני לא נותן לאף אחד זר ומי שבא ומתחיל
להציק חוטף, זה קרה שניסו להסתלבט ולא נתתי להם כלום, לא וותרתי, אבל העניין הוא שתמיד אני המנומס מחכה בתור, לא צועק, ותמיד
אני אחרון, תמיד אני נדפק איזה מעצבן זה, טוב זהו זה מה שהיה לי לספר.
אני הלכתי עם סבתי לקניון, קניון הוא מקום נחמד אבל כמו תמיד מלחיץ אותי, העניין שמלא אנשים בתוך איזה בנין ענק מרתיע אותי.
אבל אני הולך איתיי לקניות, ועוזר לה לקנות בסופר, ואז עולה למעלה לאכול, זה קורה פעם בשבועיים שאני מבקר אותה ארבע ימים.
קיצור, אני עולה למעלה לקומה עליונה איפה ממוקמות המסעדות, אז הלכתי למקדונלס, אני הולך אין ממש תור, שאולים אותי מה אתה רוצה.
אני עונה, מסתכלים עלי - תמיד מסתכלים עלי בגלל המראה, איש לא כל כך גבוהה ,שמן עם משקפים ושער ארוך מאוד וזקן, גם מלמטה עושים
עלי בדיקות, תמיד. אז כאלו אני ממחכה, הוא אומר שזה הולך לפי קראה, כלומר מתי שזה מוכן אני יקראו לי, טוב אנשים באים, כל אחד מדבר.
אני לא. אני בצד כולי מזיע ,תמיד שאני מחכה אני מזיע מהלחץ ומרעש שיש הרבה אנשים וצעקות, אני מחכה חמש דקות, לא מגיע, מחכה
עשר דקות, גם לא ואנשים מקבלים, אני רואה שהתור שלי הגיע, כי עבר המספר, אבל אני אומר הם אמרו שהם קוראים, וגם ראיתי שקראו
לאחרים שכחו או הלכו רגע, ולי לא, עבר חמש עשר דקות, ואז סבתי קמה עליו כועסת אומרת " מזה השירות פה כמה זמן הילד יחכה" אז
הוא עונה" המנה שלו פה כבר מזמן הוא לא בא לקחת" ואז היא מסתכלת עלי " למה לא לקחת?" ואני " אומר לה" בואי נמשיך" ואז ספרתי
לה כדאי לא להשפיל אותו, כי הייתה הורגת אותו היא מאוד מגוננת עלי, אז אני מחכה ולא נותנים לי, וזה די מעליב, באמת זה קורה לי המון.
או שמנסים להסתלבט אני לא עונה ופשוט לא יבוא עוד פעם, או ש/מנסים לרמות, או שלמשל בארוחה עם זרים, אני יושב והאוכל לא לידי, אז
אמי צריכה להביא לי, כי אני לא אפנה לזר שלדי, ואם אני מתנהג כמו שאני אוצה לפחות שהייתי ילד אבא עושה תנועה של השחיטה למי שמכיר.
כדאי להרגע אותך, אבא אומר לא נקח אותך למלונים תעושה - בושות כמה שאתה אוכל ואיך שאתה מדבר, גם הייתי במסעדה שהייתי נער צעיר.
והייתי שמח, והינו עם חברים, אז עשיתי צחוקים, התחלתי לעשות כל מיני שטויות ואחי צחק והיה רעש, ואז אבי אמר פעם הבא לא נקח אותך.
תמיד הוא איים לעלי בזה ,פעם הבא אין ים, רין בפעם הבא בריכה, לך לחדר שלך אל תצא עד שאני יגיד לך, אני מדבר כמובן בתור ילד,
עכשיו אני עושה כמעת מה שבא לי וגם יטורד עליו, הייתי נןועל את החדר ומתחבא שהוא היה משתולל, ורצה לפרוץ אותה, אני ואחי
הינו מתחבאים ביחד, עד שלא יכולנו להתפאק כי אנו חייבים לשרותיים ויצאנו ואיזה בלאגן היה, כי הוא כעס שלא הלכנו לבית ספר הינו ילדים.
אבל מה שהכי מעצבן תמיד אני זה שדחופים אותו, מנסים לעקוף בתור, רוצים לרמות, למזלי כסף אני לא נותן לאף אחד זר ומי שבא ומתחיל
להציק חוטף, זה קרה שניסו להסתלבט ולא נתתי להם כלום, לא וותרתי, אבל העניין הוא שתמיד אני המנומס מחכה בתור, לא צועק, ותמיד
אני אחרון, תמיד אני נדפק איזה מעצבן זה, טוב זהו זה מה שהיה לי לספר.