יחס ראוי למורה
- פותח הנושא דוד כפרי
- פורסם בתאריך
Meimis - A.I.K.I
New member
התלמיד...
תלמיד צריך להתייחס למורה בצורה מכובדת מאוד ואין ספק בכך... סה"כ אף אחד לא הכריח את התלמיד לבוא להתאמן אומנות לחימה כלשהי.. אלא התלמיד עושה את זה בשביל עצמו כדי ללמוד ולהעשיר... לגבי מורה של מישהו אחר, אותו דבר... בכבוד מלא.. אני אישית לא ילך למישהו מאחורי הגב ויגיד כמה המדריך שלו זה וכמה הוא זה... כבוד... אני חולק כבוד עם כל משתתפי הפורום...
תלמיד צריך להתייחס למורה בצורה מכובדת מאוד ואין ספק בכך... סה"כ אף אחד לא הכריח את התלמיד לבוא להתאמן אומנות לחימה כלשהי.. אלא התלמיד עושה את זה בשביל עצמו כדי ללמוד ולהעשיר... לגבי מורה של מישהו אחר, אותו דבר... בכבוד מלא.. אני אישית לא ילך למישהו מאחורי הגב ויגיד כמה המדריך שלו זה וכמה הוא זה... כבוד... אני חולק כבוד עם כל משתתפי הפורום...
Meimis - A.I.K.I
New member
אז... שולחים אותו לסדנא של דויד...
לא, סתם...גם אם כאלה לומדים לעבוד ולטפל...
לא, סתם...גם אם כאלה לומדים לעבוד ולטפל...
חתול תעלול
New member
יחס מאד יחסי
תפקידו של התלמיד הוא ללמוד, וככל שהוא עושה זאת מתוך הכרה, יהיה לו טוב יותר, ויהיה למורה שלו קל יותר. יש בגן הישראלי מאפיין, שאומר שאני תמיד יודע יותר טוב מכל אחד אחר. אם התלמיד מסוגל להבין והמורה מסוגל להסביר, כי תהליך הלמידה הנו יעיל ביותר כשהתלמיד מקבל את משהמורה נותן, עם כמה שפחות הפרעות! יש הגיון רב בדבר, כי אם הכל "נורמאלי" (עד כמה שניתן) הרי המורה שהתלמיד בחר, הנו כזה שמסוגל להעניק, ללמד ולהוביל והתלמיד מצידו מעוניין לקבל, ללמוד וללכת בשביל שנסלל לפניו. הכל צריך להיות באמות מידה של תרבות, כבוד הדדי, דו כיווני ומחויבות כל אחד לתפקידו. ככל שהאידיאל המתואר רחוק יותר, תהליך הלימידה ויחסי מורה ותלמיד יהיו ירודים\מסובכים יותר. נושא שלרוב שוכחים או לא מתיחסים, זה מתי חניך מפסיק לכבד את המורה שלו ולמה ? כבוד לא מקבלים בירושה ולא זוכים לה במכרז, כבוד (אמיתי) נרקש מליבו של התלמיד ביחסים שלאורך זמן ובהתמדה. בהרבה מיקרים כבוד בפקודה (כי ככה מגיע למורה), הופך לבוז, כשמתגלים
-ים בהיסטוריה של המורה, כשתלמיד שהאמין בנלמד, לומד כי המורה אינו מי שהוא מצוייר, כשניתקלים באי אמינות בדברים הנאמרים ע"י המורה. התלמיד מחזיק תמיד זכוכית מגדלת ובוחן את מי שמלמד אותו, ובחלוף הזמן היחס הופך או לאמון, קשר אישי ויציב או מתפוצץ בפנים. החניך הוא חופשי הרבה יותר מהמורה.
תפקידו של התלמיד הוא ללמוד, וככל שהוא עושה זאת מתוך הכרה, יהיה לו טוב יותר, ויהיה למורה שלו קל יותר. יש בגן הישראלי מאפיין, שאומר שאני תמיד יודע יותר טוב מכל אחד אחר. אם התלמיד מסוגל להבין והמורה מסוגל להסביר, כי תהליך הלמידה הנו יעיל ביותר כשהתלמיד מקבל את משהמורה נותן, עם כמה שפחות הפרעות! יש הגיון רב בדבר, כי אם הכל "נורמאלי" (עד כמה שניתן) הרי המורה שהתלמיד בחר, הנו כזה שמסוגל להעניק, ללמד ולהוביל והתלמיד מצידו מעוניין לקבל, ללמוד וללכת בשביל שנסלל לפניו. הכל צריך להיות באמות מידה של תרבות, כבוד הדדי, דו כיווני ומחויבות כל אחד לתפקידו. ככל שהאידיאל המתואר רחוק יותר, תהליך הלימידה ויחסי מורה ותלמיד יהיו ירודים\מסובכים יותר. נושא שלרוב שוכחים או לא מתיחסים, זה מתי חניך מפסיק לכבד את המורה שלו ולמה ? כבוד לא מקבלים בירושה ולא זוכים לה במכרז, כבוד (אמיתי) נרקש מליבו של התלמיד ביחסים שלאורך זמן ובהתמדה. בהרבה מיקרים כבוד בפקודה (כי ככה מגיע למורה), הופך לבוז, כשמתגלים
אצל לחימה משולבת רענן טל...
זה תלוי אם זה תלמיד נער או תלמיד מבוגר... אם אם זה תלמיד נער... אני חושב שראוי ורצוי שהוא יתן יותר כבוד למורה שלו, בסה"כ נער/ ילד הוא בשלבי חינוך ולמידה יותר קלים מאשר מבוגרים, נערים/ילדים גם יש נטייה להעריץ את המורה/ המסטר שלהם, הם מכבדים אותו מטבעם, הוא דמות חזקה מאוד בשבילם, ביחוד מורה שגם מחנך ונותן בהם ערכים, ועוד יותר במיוחד מורה שאפשר להתייעץ איתו שיש מצוקה לוו דווקא שקשורה לאומנות הלחימה. נערים יותר קל לתת בהם מרות.. במיוחד שהם מעריצים את אותו מאמן.. אצלנו במכון לדוגמה רענן טל המאמן הוא כמו אליל לנערים/ילדים.. מכבדים אותו מאוד והוא משמש להם כאבא ואמא לפעמים, ומתייחס לנערים ממש בצורה מדהימה.. וגם יש תוצאות.... זה נותן להם ביטחון יותר, הם משקיעים ואוהבים לבוא לאימונים, כי הם מקבלים יחס , ותמורה להשקעה. אצל המבוגרים זה קצת שונה.... ברור שמכבדים את המאמן.. אבל היחס יותר משוחרר, בסה"כ מדובר במבוגרים, יש משמעת באימונים, ורצינות, אבל כמובן לא באופן שזה קיים אצל הנערים... מי שמבוגר יבין אותי
אווסססססס MAPOPO
זה תלוי אם זה תלמיד נער או תלמיד מבוגר... אם אם זה תלמיד נער... אני חושב שראוי ורצוי שהוא יתן יותר כבוד למורה שלו, בסה"כ נער/ ילד הוא בשלבי חינוך ולמידה יותר קלים מאשר מבוגרים, נערים/ילדים גם יש נטייה להעריץ את המורה/ המסטר שלהם, הם מכבדים אותו מטבעם, הוא דמות חזקה מאוד בשבילם, ביחוד מורה שגם מחנך ונותן בהם ערכים, ועוד יותר במיוחד מורה שאפשר להתייעץ איתו שיש מצוקה לוו דווקא שקשורה לאומנות הלחימה. נערים יותר קל לתת בהם מרות.. במיוחד שהם מעריצים את אותו מאמן.. אצלנו במכון לדוגמה רענן טל המאמן הוא כמו אליל לנערים/ילדים.. מכבדים אותו מאוד והוא משמש להם כאבא ואמא לפעמים, ומתייחס לנערים ממש בצורה מדהימה.. וגם יש תוצאות.... זה נותן להם ביטחון יותר, הם משקיעים ואוהבים לבוא לאימונים, כי הם מקבלים יחס , ותמורה להשקעה. אצל המבוגרים זה קצת שונה.... ברור שמכבדים את המאמן.. אבל היחס יותר משוחרר, בסה"כ מדובר במבוגרים, יש משמעת באימונים, ורצינות, אבל כמובן לא באופן שזה קיים אצל הנערים... מי שמבוגר יבין אותי
כבוד לסנסאי\מורה
אצל נערים המורה הוא יותר סנסאי-מורה לחיים ויפה שזה כך. הדוגמא האישית חשובה מאין כמוהה. הסנסאי ותגובותיו לכל דבר הם מודל לחיקוי. אצל מבוגרים העניין שונה כי במידה והם התחילו להתאמן בגיל מבוגר הם כבר מגובשים מבחינה נפשית לכן הם חייבים לבוא לאימונים ללא אגו קטן או גדול ולנסות להכנס לרוח השיטה ודרך המורה.כאן הוא קצת פחות סנסאי לטעמי. מה שכן אצל מבוגרים זה בדרך כלל אימונים רציניים ללא התעסקות במשמעת או בכל דבר אחר הקשור לעבודה שהיא לדעתי שונה עם נערים.
אצל נערים המורה הוא יותר סנסאי-מורה לחיים ויפה שזה כך. הדוגמא האישית חשובה מאין כמוהה. הסנסאי ותגובותיו לכל דבר הם מודל לחיקוי. אצל מבוגרים העניין שונה כי במידה והם התחילו להתאמן בגיל מבוגר הם כבר מגובשים מבחינה נפשית לכן הם חייבים לבוא לאימונים ללא אגו קטן או גדול ולנסות להכנס לרוח השיטה ודרך המורה.כאן הוא קצת פחות סנסאי לטעמי. מה שכן אצל מבוגרים זה בדרך כלל אימונים רציניים ללא התעסקות במשמעת או בכל דבר אחר הקשור לעבודה שהיא לדעתי שונה עם נערים.
סנסאי - מורה לחיים.
אכן, הפירוש המילולי של סנסאי - מורה לחיים. חלק נכבד מהעיסוק, שנקרא אומנות לחימה כדרך חיים, קשורה קשר הדוק במורה. הסנסאי הוא דמות מאוד סמכותית ומחנכת, ובעיקר משמש כדוגמא (כמעט) לכל תחום בחיים, מעיין אבא לתלמידים. היחס וההתייחסות, צריכים להיות בהתאם. כבוד לסנסאי זה כמו כבוד שנותנים למורה בבי"ס (לאלה שכן נותנים...
) אלא יחס אמיתי של הערכה למישהו שמוביל אותך בדרך חיים מסוימת. בגישה המזרחית, הדבר הרבה יותר מתקיים (בהיבט הזה) - הרבה יותר מאשר הגישה מערבית (או ישראלית...). כדוגמא לכך: בג´ונדוקאן באוקינאווה (בדוג´ו המרכזי של השיטה), חברים שכבר שנים אינם מתאמנים, עדיין ממשיכים לשלם דמי חבר, כל חודש בחודשו! הראייה מאחורי הדבר הזה - שאם הבן, או הנכד ירצו להתאמן בבוא הימים, עדיין יהיה להם את המקום הדגול הזה - ואסור בשום פנים ואופן, שמפעל חיים כזה יהרס. זוהי דוגמא, שאין שני לה מבחינת כבוד, אהבה והערכה למקום שאנשים גדלים ומתפתחים בו (ולא משנה אם זה נער הוא מבוגר!!). סלבו
אכן, הפירוש המילולי של סנסאי - מורה לחיים. חלק נכבד מהעיסוק, שנקרא אומנות לחימה כדרך חיים, קשורה קשר הדוק במורה. הסנסאי הוא דמות מאוד סמכותית ומחנכת, ובעיקר משמש כדוגמא (כמעט) לכל תחום בחיים, מעיין אבא לתלמידים. היחס וההתייחסות, צריכים להיות בהתאם. כבוד לסנסאי זה כמו כבוד שנותנים למורה בבי"ס (לאלה שכן נותנים...
כבוד וחיבה.
שתי המילים הנ"ל מסכמות את היחס הראוי של תלמיד למורה. אלמנט החיבה הוא קצת יותר אמורפי, כי כל אחד מביע חיבה אחרת, אבל הוא מאד חשוב. חד וחלק, אם אתה לא אוהב את המורה שלך, אז לך הביתה. אתה מבזבז את הזמן שלך ואת הזמן שלו. (טוב, אולי זה לא כזה חד וחלק. יש נסיבות ויש עניינים, אבל זה כן הכיוון). אלמנט הכבוד בדרך כלל מוכתב על ידי השיטה הספציפית ויש לו צורה יותר מוגדרת. המורה והתלמידים הבכירים מסבירים לתלמיד המתחיל מה נחשב כחוסר כבוד, ומתפקידו של התלמיד להמנע מהתנהגויות אלה. חלק מזה הם דברים מובנים מאליהם: לא לדבר בזמן הדגמה, לא להגיע עם בגדים מלוכלכים, להגיע בזמן לאימון. חלק פחות מובנים: באיקידו למשל אסור לדרוך עם נעליים על מזרון ואסור להפנות (בזמן מנוחה) את הגב ל"קדמת" הדוג´ו. חלק מזה הם כללים שכל מורה קובע לעצמו. למשל יש מורים שמתעקשים שבתחילת השיעור התלמידים יסתדרו לפי סדר הדרגות. יש מורים שבכלל לא מזכירים את זה. בקיצור, הכבוד הוא בכך שהתלמיד ינהג לפי הכללים שהמורה קובע.
שתי המילים הנ"ל מסכמות את היחס הראוי של תלמיד למורה. אלמנט החיבה הוא קצת יותר אמורפי, כי כל אחד מביע חיבה אחרת, אבל הוא מאד חשוב. חד וחלק, אם אתה לא אוהב את המורה שלך, אז לך הביתה. אתה מבזבז את הזמן שלך ואת הזמן שלו. (טוב, אולי זה לא כזה חד וחלק. יש נסיבות ויש עניינים, אבל זה כן הכיוון). אלמנט הכבוד בדרך כלל מוכתב על ידי השיטה הספציפית ויש לו צורה יותר מוגדרת. המורה והתלמידים הבכירים מסבירים לתלמיד המתחיל מה נחשב כחוסר כבוד, ומתפקידו של התלמיד להמנע מהתנהגויות אלה. חלק מזה הם דברים מובנים מאליהם: לא לדבר בזמן הדגמה, לא להגיע עם בגדים מלוכלכים, להגיע בזמן לאימון. חלק פחות מובנים: באיקידו למשל אסור לדרוך עם נעליים על מזרון ואסור להפנות (בזמן מנוחה) את הגב ל"קדמת" הדוג´ו. חלק מזה הם כללים שכל מורה קובע לעצמו. למשל יש מורים שמתעקשים שבתחילת השיעור התלמידים יסתדרו לפי סדר הדרגות. יש מורים שבכלל לא מזכירים את זה. בקיצור, הכבוד הוא בכך שהתלמיד ינהג לפי הכללים שהמורה קובע.
הדרך הנכונה לנהוג במורה
היא (לדעתי) להבין ולעשות את הדברים הבאים: 1. להבין שהמורה איננו "מעליו" בשום צורה, אלא ששניהם בדיוק אותו דבר: אנשים העומדים למות. ולפיכך לאף אחד מהם אין יתרון משמעותי / מהותי על האחר, שניהם בדיוק באותה צרה ובאותו מקום. 2. להתבונן דרך המורה, אל המורים של המורה ואל המורים-של-המורים של המורה וכן הלאה. לחשוב שהוא נמצא בתוך מעגל של "טלפון שבור" שנמשך לאורך דורות ולהשתדל להיות רגוע ולקלוט הכל מכולם, לא רק מהנציג הנוכחי שעומד לפניו. 3. להשתדל לראות במורה תלמיד גרוע לאמנות שאותה הוא מלמד. ככל שהתלמיד יראה במורה תלמיד גרוע יותר, כך הוא יוכל להתעלות מעליו יותר בקלות במקום ליצור את אותו מורה כ"קו עליון" שאליו הוא שואף להגיע. 4. להבין שהמורה הזה לא יכול ללמד אותו כלום באמת, אלא רק להוות כלי-עזר בלימודיו. להשתמש במורה בצורה הטובה והכנה ביותר שהוא מסוגל לה באותו רגע, כדי להתקדם בלימודיו. המורה לא יעשה עבורו את העבודה, אבל אפשר להשתמש במורה בצורה נכונה ובצורה לא נכונה וכדאי להשתמש בו בצורה הנכונה ביותר. 5. להכיר למורה תודה על הלימוד. אלה הם הדברים שאני משתדל גם להעביר לתלמידיי... וליישם אותם בעצמי.
היא (לדעתי) להבין ולעשות את הדברים הבאים: 1. להבין שהמורה איננו "מעליו" בשום צורה, אלא ששניהם בדיוק אותו דבר: אנשים העומדים למות. ולפיכך לאף אחד מהם אין יתרון משמעותי / מהותי על האחר, שניהם בדיוק באותה צרה ובאותו מקום. 2. להתבונן דרך המורה, אל המורים של המורה ואל המורים-של-המורים של המורה וכן הלאה. לחשוב שהוא נמצא בתוך מעגל של "טלפון שבור" שנמשך לאורך דורות ולהשתדל להיות רגוע ולקלוט הכל מכולם, לא רק מהנציג הנוכחי שעומד לפניו. 3. להשתדל לראות במורה תלמיד גרוע לאמנות שאותה הוא מלמד. ככל שהתלמיד יראה במורה תלמיד גרוע יותר, כך הוא יוכל להתעלות מעליו יותר בקלות במקום ליצור את אותו מורה כ"קו עליון" שאליו הוא שואף להגיע. 4. להבין שהמורה הזה לא יכול ללמד אותו כלום באמת, אלא רק להוות כלי-עזר בלימודיו. להשתמש במורה בצורה הטובה והכנה ביותר שהוא מסוגל לה באותו רגע, כדי להתקדם בלימודיו. המורה לא יעשה עבורו את העבודה, אבל אפשר להשתמש במורה בצורה נכונה ובצורה לא נכונה וכדאי להשתמש בו בצורה הנכונה ביותר. 5. להכיר למורה תודה על הלימוד. אלה הם הדברים שאני משתדל גם להעביר לתלמידיי... וליישם אותם בעצמי.
לבן טל שחר.... ../images/Emo11.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif
לא כל כך מסכים עם משנתך... מהסיבות: 1. במידה ותלמיד יחשוב שהמורה לא מעליו זה יצור בלאגן שלם, וחוסר של כבוד באימונים, תלמיד מגיע ללמוד את משנתו של מורהו, שמורהו למד ממורה אחר. וכן הלאה... אם אין כבוד למורה, אז אין כבוד לשיטה!!, חופשיות אימונים זה דבר אחד, וכבוד למורה שמלמד זה דבר אחר.... 2. איך אתה מצפה שהוא יחשוב שהוא קולט.. מהמורה.. של המורה.. של המורה.. אם הוא בכלל לא מכבד את המורה הנוכחי שלו... הרי לפי משנתך.. הוא חושב שהוא מעל למורה שלו.... עצם המחשבה היא עצם הלימוד... אתה לא חושב שישנה סתירה במחשבות : "אני לא מכבד את המורה שלי אני מעליו.. אז המורה של המורה שלי בטח גם הוא לא כיבד אותם.. זה מה שהוא מלמד אותי...." איך אפשר למוד ככה באופן לא מבלבל????? 3. אם המורה בעיני התלמיד הוא גרוע? למה שהתלמיד יחשוב שהוא יכול להתקדם??? אם המורה שהוא שיא הידע מבחינת התלמיד, שהתלמיד משלם לאותו מורה שילמד אותו את הידע שלו, יחשוב שהוא גרוע, למה בכלל ללמוד אצלו?? יצירת קו עליון דווקא רק גורמת לתלמיד לשאוף ליותר גבוהה.. אחרי שהתלמיד מגיע לקו עליון של המורה... הוא עושה לעצמו עוד קו עליון.... אין רע בזה. 4. שוב אני לא מגכים איתך... אם המורה לא יכול ללמד כלום.. למה לבוא וללמוד אצלו????? אם אני חושב להשתמש בכלי עזר של מורה לצורך למידה איך אני יכול לחשוב שהוא לא ילמד אותי כלום?????.. אתה לא חושב שדבריך תמוהים???? 5. סעיף זה אני מסכים ב 100% רק שהוא סותר את שאר סעיפך... בוא אתה אומר שהמורה הוא לא יודע ללמד, גרוע, לא מעל לתלמיד וכו.... אז להגיד תודה למורה כזה?????? תגובה אנא MAPOPO
לא כל כך מסכים עם משנתך... מהסיבות: 1. במידה ותלמיד יחשוב שהמורה לא מעליו זה יצור בלאגן שלם, וחוסר של כבוד באימונים, תלמיד מגיע ללמוד את משנתו של מורהו, שמורהו למד ממורה אחר. וכן הלאה... אם אין כבוד למורה, אז אין כבוד לשיטה!!, חופשיות אימונים זה דבר אחד, וכבוד למורה שמלמד זה דבר אחר.... 2. איך אתה מצפה שהוא יחשוב שהוא קולט.. מהמורה.. של המורה.. של המורה.. אם הוא בכלל לא מכבד את המורה הנוכחי שלו... הרי לפי משנתך.. הוא חושב שהוא מעל למורה שלו.... עצם המחשבה היא עצם הלימוד... אתה לא חושב שישנה סתירה במחשבות : "אני לא מכבד את המורה שלי אני מעליו.. אז המורה של המורה שלי בטח גם הוא לא כיבד אותם.. זה מה שהוא מלמד אותי...." איך אפשר למוד ככה באופן לא מבלבל????? 3. אם המורה בעיני התלמיד הוא גרוע? למה שהתלמיד יחשוב שהוא יכול להתקדם??? אם המורה שהוא שיא הידע מבחינת התלמיד, שהתלמיד משלם לאותו מורה שילמד אותו את הידע שלו, יחשוב שהוא גרוע, למה בכלל ללמוד אצלו?? יצירת קו עליון דווקא רק גורמת לתלמיד לשאוף ליותר גבוהה.. אחרי שהתלמיד מגיע לקו עליון של המורה... הוא עושה לעצמו עוד קו עליון.... אין רע בזה. 4. שוב אני לא מגכים איתך... אם המורה לא יכול ללמד כלום.. למה לבוא וללמוד אצלו????? אם אני חושב להשתמש בכלי עזר של מורה לצורך למידה איך אני יכול לחשוב שהוא לא ילמד אותי כלום?????.. אתה לא חושב שדבריך תמוהים???? 5. סעיף זה אני מסכים ב 100% רק שהוא סותר את שאר סעיפך... בוא אתה אומר שהמורה הוא לא יודע ללמד, גרוע, לא מעל לתלמיד וכו.... אז להגיד תודה למורה כזה?????? תגובה אנא MAPOPO
דלית - delete
New member
אני אמנם לא בט"ש אבל...
1. כבוד לאדם באשר הוא אדם. מדוע חייבים לכבד אדם רק אם הוא מעלי? מה עם אנשים שווים לי או מתחתי? רק כיוון שמעמדי "גבוה" יותר, אין לי צורך לכבדם? נשמע תמוה משוה, בלשון המעטה. 2. נובע מ (1) - אם אני יוצא מנקודת התחלה של כיבוד כל אדם, בוודאי שאכבד אדם שתורם ועוזר לי. אני לא מתחת למורה אינו שווה לאני לא מכבד את המורה וכל שהוא מייצג. מעמדות וכבוד הם שני דברים נפרדים. דוגמא - בצבא היו לי מפקדים שכלל לא כיבדתי, אעפ"י שהיו מעלי. היו לי חפ"שים שכיבדתי כאנשים, גם אם כחיילים הם היו כשלונות למופת. ולא הייתי קצין, אז אולי לדעתי על אותם חיילים אין כל ערך? 3. נראה יותר בעיה טכנית. שתי הדרכים עשויות לעבוד, לדעתי, עבור אנשים שונים. יהיו אנשים שאם יציבו את המורה כרף עליון (או חגורה שחורה כרף עליון, או דאן 3 כרף עליון) אז ברגע שיגיעו אליו יפרשו מהאמנות. זה התבטא גם בהודעות כאן בפורום. 4. סמנטיקה? האם כל אדם שיכול לעזור לי לשפר את עצמי הוא מורה? האם כל מורה בהכרח עוזר לי להשתפר? היו מורים בבי"ס שבפירוש לא ענו על ההגדרה. הכרתי אנשים רבים שמעולם לא התיימרו להיות מורים בשום צורה שהיא, אך עזרו לי מאוד. בט"ש שב והזכיר שהוא אינו מלמד שיטה, אלא מלמד כיצד ללמוד שיטה. הוא גם טען, אם הבנתי נכון, שהוא עוזר לפתח את הפוטנציאל האישי שקיים בתלמיד, לא לבנות משהו יש מאיין. במובן הזה הוא לא מלמד, אולי, אלא רק נותן לך כלי כדי שתוכל ללמוד ולהתפתח עצמאית, בבוא היום. ללמד אדם לדוג במקום לתת כסף לקנות דג, או קלישאות דומות? בן, אנא תקן והסבר אם לא הבנתי. 5. כיוון שיש הסכמה, מי אני שאתווכח?
1. כבוד לאדם באשר הוא אדם. מדוע חייבים לכבד אדם רק אם הוא מעלי? מה עם אנשים שווים לי או מתחתי? רק כיוון שמעמדי "גבוה" יותר, אין לי צורך לכבדם? נשמע תמוה משוה, בלשון המעטה. 2. נובע מ (1) - אם אני יוצא מנקודת התחלה של כיבוד כל אדם, בוודאי שאכבד אדם שתורם ועוזר לי. אני לא מתחת למורה אינו שווה לאני לא מכבד את המורה וכל שהוא מייצג. מעמדות וכבוד הם שני דברים נפרדים. דוגמא - בצבא היו לי מפקדים שכלל לא כיבדתי, אעפ"י שהיו מעלי. היו לי חפ"שים שכיבדתי כאנשים, גם אם כחיילים הם היו כשלונות למופת. ולא הייתי קצין, אז אולי לדעתי על אותם חיילים אין כל ערך? 3. נראה יותר בעיה טכנית. שתי הדרכים עשויות לעבוד, לדעתי, עבור אנשים שונים. יהיו אנשים שאם יציבו את המורה כרף עליון (או חגורה שחורה כרף עליון, או דאן 3 כרף עליון) אז ברגע שיגיעו אליו יפרשו מהאמנות. זה התבטא גם בהודעות כאן בפורום. 4. סמנטיקה? האם כל אדם שיכול לעזור לי לשפר את עצמי הוא מורה? האם כל מורה בהכרח עוזר לי להשתפר? היו מורים בבי"ס שבפירוש לא ענו על ההגדרה. הכרתי אנשים רבים שמעולם לא התיימרו להיות מורים בשום צורה שהיא, אך עזרו לי מאוד. בט"ש שב והזכיר שהוא אינו מלמד שיטה, אלא מלמד כיצד ללמוד שיטה. הוא גם טען, אם הבנתי נכון, שהוא עוזר לפתח את הפוטנציאל האישי שקיים בתלמיד, לא לבנות משהו יש מאיין. במובן הזה הוא לא מלמד, אולי, אלא רק נותן לך כלי כדי שתוכל ללמוד ולהתפתח עצמאית, בבוא היום. ללמד אדם לדוג במקום לתת כסף לקנות דג, או קלישאות דומות? בן, אנא תקן והסבר אם לא הבנתי. 5. כיוון שיש הסכמה, מי אני שאתווכח?
תגובה ל delete
היי 1. לא אמרתי שיש לכבד רק את המורה... יש לכבד כל אדם!!... אבל ביחוד את האדם שמשלמים לו ממיטב הכסף שילמד, הצבא זה לא דוגמה!!... אימונים זה לא צבא... ואף אחד לא מכריח לבוא ולהתאמן... מתאמנים אומנות לחימה בגלל שרוצים, ולמי שאין כבוד למורה שמאמן.. למה שיבוא להתאמן?????? שוב המשנה הזאת נראת לי ממש תמוהה... אני מצטער אבל זה מה אני חושב... 2. יש לכבד את המורה כן בגלל מה שהוא מייצג... אם הוא מייצג באומנות שלו את כל המרכיבים של אהבה לזולת, נתינה, עזרה וכדומה... הוא ראוי בטח לכיבוד !!! מה גם שהוא מעביר את זה הלאה.. אז לבטח ולבטח הוא ראוי לכיבוד.. מורים שמלמדים לחימה הם "עם מיוחד" - ברור שבגדול מכבדים ולא מכבדים אנשםי רגילים בחיינו.. אבל אדם שבאים ללמוד ממנו אומנות לחימה.. זה דבר ראשון בגלל שמכבדים את שיטתו ואת מה שהוא בתור אדם, ומחנך... 3. המאמן שלי אומר... שמתאמנים צריך לחשוב על הר... מעין פסגה של הר שצריך לשאוף להגיע אליה.. אז מטפסים.. ומטפסים.... ועוברים עוד שלב ועוד שלב.. בסוף מגיעים... אבל אז.. מסתכלים למעלה ורואים עוד פסגה יותר גבוהה... ושוב פעם מטפסים ומטפסים... מי שמגיע לדאן 3 ועוזב... זה בגלל כנראה שהמאמן שלו כנראה לא לימד אותו שיש עוד פסגה מעל הפסגה שהוא נמצא עכשיו.. וזה מצער מאוד... כנראה שמדובר באדם.. שמסתכל רק ישר.. ולא למעלה... וזה חבל... 4. לא יודע מה בט"ש מלמד או לא.. משחקי המילים האלה הם סתם.... משלמים כסף למורה שילמד אותך אומנות מסויימת הלא כן?? הוא אמור ללמד אותך להשתפר.. ולשאוף להגיע לפסגה .. כי זה מהותו של מורה.. שהתלמידים שלו יגיעו להכי טופ שהם מסוגלים... מדובר כאן במורה לאומנות לחימה.. ולא באנשים שפוגשים בחיים הפרטיים.... 5. ההסכמה שלי היתה עם סייג.. ראה לעיל... בכבוד ובהערכה, MAPOPO
היי 1. לא אמרתי שיש לכבד רק את המורה... יש לכבד כל אדם!!... אבל ביחוד את האדם שמשלמים לו ממיטב הכסף שילמד, הצבא זה לא דוגמה!!... אימונים זה לא צבא... ואף אחד לא מכריח לבוא ולהתאמן... מתאמנים אומנות לחימה בגלל שרוצים, ולמי שאין כבוד למורה שמאמן.. למה שיבוא להתאמן?????? שוב המשנה הזאת נראת לי ממש תמוהה... אני מצטער אבל זה מה אני חושב... 2. יש לכבד את המורה כן בגלל מה שהוא מייצג... אם הוא מייצג באומנות שלו את כל המרכיבים של אהבה לזולת, נתינה, עזרה וכדומה... הוא ראוי בטח לכיבוד !!! מה גם שהוא מעביר את זה הלאה.. אז לבטח ולבטח הוא ראוי לכיבוד.. מורים שמלמדים לחימה הם "עם מיוחד" - ברור שבגדול מכבדים ולא מכבדים אנשםי רגילים בחיינו.. אבל אדם שבאים ללמוד ממנו אומנות לחימה.. זה דבר ראשון בגלל שמכבדים את שיטתו ואת מה שהוא בתור אדם, ומחנך... 3. המאמן שלי אומר... שמתאמנים צריך לחשוב על הר... מעין פסגה של הר שצריך לשאוף להגיע אליה.. אז מטפסים.. ומטפסים.... ועוברים עוד שלב ועוד שלב.. בסוף מגיעים... אבל אז.. מסתכלים למעלה ורואים עוד פסגה יותר גבוהה... ושוב פעם מטפסים ומטפסים... מי שמגיע לדאן 3 ועוזב... זה בגלל כנראה שהמאמן שלו כנראה לא לימד אותו שיש עוד פסגה מעל הפסגה שהוא נמצא עכשיו.. וזה מצער מאוד... כנראה שמדובר באדם.. שמסתכל רק ישר.. ולא למעלה... וזה חבל... 4. לא יודע מה בט"ש מלמד או לא.. משחקי המילים האלה הם סתם.... משלמים כסף למורה שילמד אותך אומנות מסויימת הלא כן?? הוא אמור ללמד אותך להשתפר.. ולשאוף להגיע לפסגה .. כי זה מהותו של מורה.. שהתלמידים שלו יגיעו להכי טופ שהם מסוגלים... מדובר כאן במורה לאומנות לחימה.. ולא באנשים שפוגשים בחיים הפרטיים.... 5. ההסכמה שלי היתה עם סייג.. ראה לעיל... בכבוד ובהערכה, MAPOPO
דלית - delete
New member
לא הבנת את כוונתי, כנראה.
אם מכבדים כל אדם, אין בייחוד "מי שמשלמים לו ממיטב הכסף...{השאר הושמט}". או שאתה מכבד את המורה שלך כאדם או שלא. מישהו שלא אכבד קודם כל כאדם, לא אלמד ממנו וכמעט לא משנה מה הידע שלו. אם הידע שלו הוביל לכך שכאדם הוא לא ראוי לכבוד שלי, האם באמת אני מעוניין בידע זה? למה מורה לאומנות לחימה זה עם מיוחד? לא הבנתי. לגבי הפסגה והפסגה שאחריה - אצלנו מתארים מצב מעט שונה. אין פסגה. יש רק מסלול תלול. עם הזמן (והאימונים) המסלול יכול להפוך לקשה ותלול יותר, ולך יהיה קל יותר להעפיל בו. מלכתחילה אין נקודה בודדת שאומרים - תגיע אליה ואז נראה הלאה. כל האימון הוא מסלול רצוף ו"חלק". (חלק במובן המתימטי, כלומר ללא נקודות בהן אין נגזרת לפונקציה...) שוב, אין שאיפה להגיע לפיסגה, יש שאיפה "להשתנות" (במרכאות כפולות ומכופלות) כך שהמסלול יהיה קל יותר ויותר ככל שהתקדמת בדרך. המורה אינו פסגה. הוא לפניך בדרך (הרבה לפניך, אולי, אבל בדרך שנמשכת בדיוק כל החיים, מה זה משנה?) מורה לאומנות לחימה הוא קודם כל אדם. אנשים (כמו מכונאי מטוסים, רפתנים, עובדי דפוס ופרופסורים לפיסיקה) אתה יכול לפגוש בחיים הפרטיים או בנסיבות אחרות. כל מורה אמור לרצות שתלמידיו יעפילו על השגיו, זה נכון למורים בבי"ס יסודי, נכון למורה לכינור, נכון למורה לאומנות לחימה. מה ההבדל? ואאל"ט, זה מופיע גם ביהדות.
אם מכבדים כל אדם, אין בייחוד "מי שמשלמים לו ממיטב הכסף...{השאר הושמט}". או שאתה מכבד את המורה שלך כאדם או שלא. מישהו שלא אכבד קודם כל כאדם, לא אלמד ממנו וכמעט לא משנה מה הידע שלו. אם הידע שלו הוביל לכך שכאדם הוא לא ראוי לכבוד שלי, האם באמת אני מעוניין בידע זה? למה מורה לאומנות לחימה זה עם מיוחד? לא הבנתי. לגבי הפסגה והפסגה שאחריה - אצלנו מתארים מצב מעט שונה. אין פסגה. יש רק מסלול תלול. עם הזמן (והאימונים) המסלול יכול להפוך לקשה ותלול יותר, ולך יהיה קל יותר להעפיל בו. מלכתחילה אין נקודה בודדת שאומרים - תגיע אליה ואז נראה הלאה. כל האימון הוא מסלול רצוף ו"חלק". (חלק במובן המתימטי, כלומר ללא נקודות בהן אין נגזרת לפונקציה...) שוב, אין שאיפה להגיע לפיסגה, יש שאיפה "להשתנות" (במרכאות כפולות ומכופלות) כך שהמסלול יהיה קל יותר ויותר ככל שהתקדמת בדרך. המורה אינו פסגה. הוא לפניך בדרך (הרבה לפניך, אולי, אבל בדרך שנמשכת בדיוק כל החיים, מה זה משנה?) מורה לאומנות לחימה הוא קודם כל אדם. אנשים (כמו מכונאי מטוסים, רפתנים, עובדי דפוס ופרופסורים לפיסיקה) אתה יכול לפגוש בחיים הפרטיים או בנסיבות אחרות. כל מורה אמור לרצות שתלמידיו יעפילו על השגיו, זה נכון למורים בבי"ס יסודי, נכון למורה לכינור, נכון למורה לאומנות לחימה. מה ההבדל? ואאל"ט, זה מופיע גם ביהדות.
הדיון שלנו הופך להיות מעניין.....
אז תאמר לי זאת..... אמרת את המילים הללו.. ציטוט " ...או שאתה מכבד את המורה שלך כאדם או שלא. מישהו שלא אכבד קודם כל כאדם, לא אלמד ממנו וכמעט לא משנה מה הידע שלו...." יש לי שאלה... מה קורה למורה שלא מכבד את עצמו?? ולא מעביר לתלמידים שלו שיכבדו אותו?? , תן דעתך המענינית לעניין... "עם מיוחד" הכוונה היא שיש להם תרבות קצת אחרת, ושונה, ואני מדבר על התרבות של האומנות שהם מאמנים, הם שקועים חזק באיך לאמן בצורה הכי טובה, ואיך לחנך, זה בדם שלהם, לעמוד ולאמן יום שלם קבוצות זה קשה מאוד.. שעת מאמן = ל 4 שעות מורה בכיתה בבית ספר..., הם מפתחים מעין תרבות לאומנות שלהם: זה כולל אימונים מיוחדים, גשקו למינהם, תחרויות, ערכי אימון, ערכי התנהגות.. וכו... - הם שונים מהאדם הרגיל.. הם מושכים אליהם אנשים רגילים .. להתאמן במה שהם מאמינים, וגורמים להם גם להאמין בזה.. זה הכוונה על קצה המזלג בעם מיוחד... טוב לגבי מסלול או פסגה .. זה נכון וזה נכון... העיקר שזה מביא את המתאמן לשאוף לעוד ועוד ידע גם שהוא חגורה נמוכה וגם שהוא שחורה דאן 3.. תלוי איך מסתכלים עד העניין.. העיקר שבסוף המתאמן יראה שהוא "לא גמר להתאמן".... ויש עוד פסגה לפניו.. או עוד דרך... כפי שאתם אומרים. אני מסכים שמורה ללחימה הוא אדם ככל אדם.. אבל שוב ראה הודעתי למעלה.. הוא נבדל מהאדם הפשוט בעצם היותו אומן לחימה... גם פחח הוא אומן בפחחות, וגם נגר הוא אומן בנגרות... והוא נבדל מהאדם הפשוט באופן מסויים שלו יש את הידע שאין לאחר. - הויכוח שלנו לא על זה.... היא על כיבוד השיטה... למה לחרוג מהעניין שמדובר בו?? שלך בהערכה, MAPOPO
אז תאמר לי זאת..... אמרת את המילים הללו.. ציטוט " ...או שאתה מכבד את המורה שלך כאדם או שלא. מישהו שלא אכבד קודם כל כאדם, לא אלמד ממנו וכמעט לא משנה מה הידע שלו...." יש לי שאלה... מה קורה למורה שלא מכבד את עצמו?? ולא מעביר לתלמידים שלו שיכבדו אותו?? , תן דעתך המענינית לעניין... "עם מיוחד" הכוונה היא שיש להם תרבות קצת אחרת, ושונה, ואני מדבר על התרבות של האומנות שהם מאמנים, הם שקועים חזק באיך לאמן בצורה הכי טובה, ואיך לחנך, זה בדם שלהם, לעמוד ולאמן יום שלם קבוצות זה קשה מאוד.. שעת מאמן = ל 4 שעות מורה בכיתה בבית ספר..., הם מפתחים מעין תרבות לאומנות שלהם: זה כולל אימונים מיוחדים, גשקו למינהם, תחרויות, ערכי אימון, ערכי התנהגות.. וכו... - הם שונים מהאדם הרגיל.. הם מושכים אליהם אנשים רגילים .. להתאמן במה שהם מאמינים, וגורמים להם גם להאמין בזה.. זה הכוונה על קצה המזלג בעם מיוחד... טוב לגבי מסלול או פסגה .. זה נכון וזה נכון... העיקר שזה מביא את המתאמן לשאוף לעוד ועוד ידע גם שהוא חגורה נמוכה וגם שהוא שחורה דאן 3.. תלוי איך מסתכלים עד העניין.. העיקר שבסוף המתאמן יראה שהוא "לא גמר להתאמן".... ויש עוד פסגה לפניו.. או עוד דרך... כפי שאתם אומרים. אני מסכים שמורה ללחימה הוא אדם ככל אדם.. אבל שוב ראה הודעתי למעלה.. הוא נבדל מהאדם הפשוט בעצם היותו אומן לחימה... גם פחח הוא אומן בפחחות, וגם נגר הוא אומן בנגרות... והוא נבדל מהאדם הפשוט באופן מסויים שלו יש את הידע שאין לאחר. - הויכוח שלנו לא על זה.... היא על כיבוד השיטה... למה לחרוג מהעניין שמדובר בו?? שלך בהערכה, MAPOPO
דלית - delete
New member
אם כך נראה שעל הרוב אין וויכוח
קראתי שוב את הודעתו של בן, ואין סימן וזכר לכך שהוא אינו מכבד את עצמו או מורה לתלמידיו שלא לכבד אותו ואת השיטה. לגבי ההפרדה המלאכותי שאתה עושה בין אמן לחימה לאמן אחר, היא מיותרת בעיני. האם לימדת (ו אתה מלמד) בבי"ס יסודי 4 שעות כל יום? לא, זה לא דומה כלל להעברת שעה אימון בדוג´ו. זה יכול להיות קשה אלף מונים. אך כיוון שהויכוח היה על "כיבוד" השיטה, באמת שאין וויכוח, ואני מתחיל לחשוד שלא היה מלכתחילה.
קראתי שוב את הודעתו של בן, ואין סימן וזכר לכך שהוא אינו מכבד את עצמו או מורה לתלמידיו שלא לכבד אותו ואת השיטה. לגבי ההפרדה המלאכותי שאתה עושה בין אמן לחימה לאמן אחר, היא מיותרת בעיני. האם לימדת (ו אתה מלמד) בבי"ס יסודי 4 שעות כל יום? לא, זה לא דומה כלל להעברת שעה אימון בדוג´ו. זה יכול להיות קשה אלף מונים. אך כיוון שהויכוח היה על "כיבוד" השיטה, באמת שאין וויכוח, ואני מתחיל לחשוד שלא היה מלכתחילה.
../images/Emo70.gif אני מתפלא עליך... יש ויכוח
בטוח שקראת את הודעתו... מה אני צריך לעשות העתק הדבק בשביל שתבין... טוב נוו כנראה שכן... ציטוט מדבריו ..." על התלמיד להבין שהמורה איננו מעליו..." - היכן יש כאן כבוד למורה...?? ציטוט מדבריו ..." להשתדל לראות במורה תלמיד גרוע יותר.." היכן יש כאן כבוד למורה... והיכן יש כאן כבוד לתלמיד??? ציטוט מדבריו .." להבין שהמורה הזה לא יכול ללמד אותו כלום באמת.." אם התלמיד צריך להבין מזה שהמורה לא מסוגל ללמד אותו.. איפה הכבוד לשיטה שהמורה מלמד?? - ואיך התלמיד יעשה כבוד גם לשיטה??? עכשיו לאחר שקראת שוב... תן דעתך בשנית. בכבוד ובהערכה.. MAPOPO
בטוח שקראת את הודעתו... מה אני צריך לעשות העתק הדבק בשביל שתבין... טוב נוו כנראה שכן... ציטוט מדבריו ..." על התלמיד להבין שהמורה איננו מעליו..." - היכן יש כאן כבוד למורה...?? ציטוט מדבריו ..." להשתדל לראות במורה תלמיד גרוע יותר.." היכן יש כאן כבוד למורה... והיכן יש כאן כבוד לתלמיד??? ציטוט מדבריו .." להבין שהמורה הזה לא יכול ללמד אותו כלום באמת.." אם התלמיד צריך להבין מזה שהמורה לא מסוגל ללמד אותו.. איפה הכבוד לשיטה שהמורה מלמד?? - ואיך התלמיד יעשה כבוד גם לשיטה??? עכשיו לאחר שקראת שוב... תן דעתך בשנית. בכבוד ובהערכה.. MAPOPO
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.