יחס אמא בת...

יחס אמא בת...

לא מספיק מראה התלהבות כשאני באה עם ביתי אליה הביתה,תינוקת פיצפונת,אני מצפה יותר מידי?שתרים,תחבק,סה``כ זה נכדה ראשונה,היא יכולה רק להציץ לעגלה ולומר,אני מתה עליה,הבת בת חצי שנה...זה מעליב אותי כל פעם מחדש.פעם זרקתי לה משפט,תרימי אותה קצת...אז היא פתאום מרימה לפעמים ואני מרגישה שזה לא אמיתי,רק לספק אותי.מה דעתך???זה הגיוני?איזו קרירות,אוף...אליי היא לא פתוחה בקושי...מדברת איתי רק על נושאים שטחיים,לא מתעניינת כ``כ,השיחות בטלפון כאלו רדודות,של 5 דק`..ואני בת יחידה בין 5 בנים מכירות את המצב???בבקשה עיזרו לי...אני רוצה לשתף אותה,אבל לא מרגישה שהיא מגלה אמפתיה לדבריי,הרבה פעמים אני מספרת לה דברים אישיים והיא בקושי מקשיבה,חצי מהנהנת ועוברת לנושאים שהיא רוצה לדבר.אין לי חשק ללכת אליה בכלל,אנו גרות באותה עיר,היא מתקשרת לפעמים,תבואי וזה.. אני באה,ומרגישה שחבל שבאתי,כזאת מן אדישות ורק מספרת על עצמה כמה היא עייפה ותשושה,ומתלהבת מהבגדים של ביתי, אומרת:יו,איזה בגד יפה,היא מהממת עם זה,תלבישי לה את זה גם מחר...וזה קורה הרבה עניין הבגדים,כאילו,דיייי הבת שלי נמדדת במה שהיא לובשת!! מה לעשות??
 

alona 9

New member
חושבת שיש מקום לשוחח איתה?..

ואולי, היא אינה יודעת להפגין רגשות,ואולי טרודה בבעיות אחרות,נסי להבין אותה,נכדה ראשונה בת חצי שנה,תני לה ללמוד,להתקרב בדרכה שלה,. אמרה לך "בואי"....לכי,בתוך כל השטחיות בנושאי השיחה שלכן היא בכל זאת רוצה לראות אתכן.. ואולי אצלה ההתלהבות מתחילה דווקא מהבגדים היפים של בתך,ואולי במשך הזמן היא תדע לנסות למצוא דברים חיובים אחרים מלבד הבגדים..שן ראשונה,הליכה ו.."סבתא". אל תילחצי ואל תלחצי,היא לבטח מבינה כמה שאת רוצה בקירבתה..תני לה זמן..ככה, לאט לאט.
 

pf26

New member
אולי היא לא מצליחה להראות את הרגשות שלה?

הרי היא מזמינה אותך עם הילדה אליה. ישנם אנשים שמצליחים להקשר לילד רק כשהוא גדל ומתחיל לתקשר בעצמו. גם להגיד "הבגד יפה" מראה שהיא מסתכלת על הילדה. אל תעלבי, חבל עליך ועל היחסים בינכן. ץני לה עוד קצת זמן להתרגל לשינוי בהפיכתה לסבתא.
 
הייתי שואלת את עצמי אם תמיד היא

נהגה יחס של קרירות? אם כן - אז זו היא ואת צריכה לקבל אותה כמו שהיא. אם לא? אולי זה הזמן לבדוק מה קורה לה? אולי עובר עליה משהו? ... לדעתי זה העיתוי לפתוח את הנושא בצורה שלווה ורגועה ולבדוק אם אמך זקוקה לעצה/תמיכה/עזרה שאת יכולה לעשות עבורה - כי את הבת היחידה בן חמשת הבנים.
 
הי

תלכי לאחור . האם אמך הייתה לך אמא מחבקת, מנשקת או שמא מרוחקת וקרה יותר ? כשאת באה אליה היא אותך מחבקת ומנשקת ?אם התשובה שלילית ,אין הדבר מעיד על פחות אהבה. יצא לך פעם להשאיר את הבת אצלה ? אם כן, מה הייתה תגובתה? תראי,אנחנו אנשים שונים. יש חמים יותר וחמים פחות. אני בניגוד למה שנאמר כאן לא הייתי מדברת איתה על כך. לא הייתי רוצה שמישהו יעשה דברים מאולצים שזה לא הוא. למה שלא תקבלי אותה איך שהיא ?
 
ברוח תובתה של מאמאלה, אולי היא אינה יודעת

להפגין אהבה, ואין זה אומר שאין אהבה. גם אני לא הייתי משוחחת איתה בנושא. כן הייתי באה לבקר הרבה עם התינוקת כדי ליצור את הקרבה והפיתוי לקחת ולחבק. לילדי יש סבתא שלא ידעה לחבק לנשק ולשחק איתם. מתנות נתנה לרוב. משהגיעו לגיל שיחה השתנה המצב. ההנאה משיחה גרמה לה יותר אושר ממשחקי ילדים... כל אחד והאישיות שלו- צריך לדעת לקבל אות/ה כמו שהוא.
 
לנו בגיל הביניים כאשר תוחלת חיי ההורים../images/Emo24.gif

לנו בגיל הביניים כאשר תוחלת חיי ההורים
גדלה משנה לשנה, קיים קושי של שייכות ואחריות כפולה. כלפי הילדים שלנו וכלפי ההורים שלנו. אלא שאנו יכולים אולי לעצב את אישיות ילדנו אולי!!!!!!!!!!!!!!!!!! הרבה פחות אנו יכולים להשפיע ולשנות דמותם ואישיותם של הורינו ולכן ראוי שננסה עם כל הקשיים לקבל אותם כמות שהם. לזרום איתם. להבין שאנו לא אחראים לכך שהם הפכו עצמם לקורבן מסוג כזה או אחר. גם אני בסרט הזה בהיבט אחר אבל אימון אישי ותובנה שטוב לי איתם בדרכם, מקלה עלי מאוד. נסי לקחת ולתת רק את הטוב!!!!! בהצלחה ממני ומהלב!
 
למעלה