יחסי שכנות
היי, לאחרונה כותבת כאן הרבה... ):
אני רוצה להבין האם אני לא בסדר שמרגישה כך.
עברנו לפני 7 חודשים לבית חדש, התחברנו מאוד לשכנים (3 משפחות), אחת מהן בבניין שלנו, בנוסף יש שכנה אלמנה בת 68 שאותם שכנים שאליהם התחברנו ואלו שהיו גרים בדירה שלנו תמיד היו בקשר טוב איתה, היות והיא לבד ואין לה משפחה בקשר איתה.
היא תמיד יושבת איתנו גם שאנחנו (בני 30+) יושבים לפעמים לבד, כולנו מכבדים אותה ומבינים שהיא לבד.
בעלי הידק קשרים איתה ועם הבן שלה שבא פעם בשבועיים, עוזר לה המון (שזה בסדר גמור מבחינתי ומקובל עליי) וכל פעם שבא הביתה עובד להגיד שלום, לוקח במבה שהיא קונה בשבילו... ומדבר איתה.
תמיד השכנים צוחקים על הקשר הזה בינהם, שהוא מבלה שם יותר מאשר מבלה בבית (אולי קצת לחמם לא יודעת) אבל זה נאמר בצחוק.
מה שגרם לי להדליק נורה אדומה היה רק דבר אחד, השכן שאל אותה (בשיחה שלא נכחנו בה) למה היא לא מנסה למצוא בן זוג, לצאת קצת עם מישהו, בשביל אינטראקציה וכדי שיהיה לה טוב. היא לטענתם, ענתה שיש לה את בעלי שהוא בא ומדבר איתה ומקשיב לה והיא לא צריכה בן זוג.
ניסיתי לדבר עם בעלי ולהסביר לו שכאשר היא מקשרת אותו כתחליף כלשהו לזוגיות משהו כאן לא תקין, ואם באמת כך היא מרגישה אני מבקשת שייקח צעד אחורה ויוריד במינון המפגשים איתה, לא ביקשתי שינתק את הקשר כי היא שכנה ולא מפריע לי הקשר, רק שהוא קצת עובר גבול אם המצב כזה.
הוא בתגובה התפרץ ואמר שאני מקשיבה לאחרים שמקנאים בקשר שיש לו איתה ועם הבן שלה (הבן שלה אף פעם לא רצה בקשר עם אנשים), אמר שאני "אוכלת" בדיוק את הסרטים שמנסים להאכיל אותו כל השיחה שניסיתי בצורה יפה להסביר לו שזה מפריע לי ולא קשור למה שאומרים, יש לי דעות משלי, הוא פשוט צחק לי בפרצוף וזילזל בי, אמרתי לו שאני לא מקנאה וחושבת שיכול להיות משהו אבל אם היא מרגישה כמו שאמרה, משהו לא תקין וזה לא צריך להיות כך.
אני מרגישה מאוד מבולבלת, מי שקרא וזוכר כתבתי גם לפני שבועיים על היחסים בנינו והמסקנה הייתה שאני זו שצריכה לעשות שינוי, וזה מה שעשיתי במהלך השבוע ודברים היו ממש בסדר, שוב הרגשתי שעלינו על דרך המלך... הבעיה היא כאשר אני באה ואומרת משהו שמפריע לי, אם הוא לא מסכים איתי הוא פשוט מתפרץ ומאשים אותי שאני בכלל לא בסדר שחושבת ככה...
ניסיתי להסביר כמה שיותר את הרקע, כדי שתנסו לעזור לי להבין אם אני באמת מגזימה בעניין??
אני אציין שמעולם לא קינאתי בשום דבר, אבל היחסים שלו איתה הדוקים כאילו היא חמותו/ אמא שלו ואני חושבת שצריך להציב גבולות, לא צריך קרוב מידיי, הוא טוען שהם ממציאים ומנסים לסכסך כי מקנאים בו.
אשמח לכל תובנה שלכם
היי, לאחרונה כותבת כאן הרבה... ):
אני רוצה להבין האם אני לא בסדר שמרגישה כך.
עברנו לפני 7 חודשים לבית חדש, התחברנו מאוד לשכנים (3 משפחות), אחת מהן בבניין שלנו, בנוסף יש שכנה אלמנה בת 68 שאותם שכנים שאליהם התחברנו ואלו שהיו גרים בדירה שלנו תמיד היו בקשר טוב איתה, היות והיא לבד ואין לה משפחה בקשר איתה.
היא תמיד יושבת איתנו גם שאנחנו (בני 30+) יושבים לפעמים לבד, כולנו מכבדים אותה ומבינים שהיא לבד.
בעלי הידק קשרים איתה ועם הבן שלה שבא פעם בשבועיים, עוזר לה המון (שזה בסדר גמור מבחינתי ומקובל עליי) וכל פעם שבא הביתה עובד להגיד שלום, לוקח במבה שהיא קונה בשבילו... ומדבר איתה.
תמיד השכנים צוחקים על הקשר הזה בינהם, שהוא מבלה שם יותר מאשר מבלה בבית (אולי קצת לחמם לא יודעת) אבל זה נאמר בצחוק.
מה שגרם לי להדליק נורה אדומה היה רק דבר אחד, השכן שאל אותה (בשיחה שלא נכחנו בה) למה היא לא מנסה למצוא בן זוג, לצאת קצת עם מישהו, בשביל אינטראקציה וכדי שיהיה לה טוב. היא לטענתם, ענתה שיש לה את בעלי שהוא בא ומדבר איתה ומקשיב לה והיא לא צריכה בן זוג.
ניסיתי לדבר עם בעלי ולהסביר לו שכאשר היא מקשרת אותו כתחליף כלשהו לזוגיות משהו כאן לא תקין, ואם באמת כך היא מרגישה אני מבקשת שייקח צעד אחורה ויוריד במינון המפגשים איתה, לא ביקשתי שינתק את הקשר כי היא שכנה ולא מפריע לי הקשר, רק שהוא קצת עובר גבול אם המצב כזה.
הוא בתגובה התפרץ ואמר שאני מקשיבה לאחרים שמקנאים בקשר שיש לו איתה ועם הבן שלה (הבן שלה אף פעם לא רצה בקשר עם אנשים), אמר שאני "אוכלת" בדיוק את הסרטים שמנסים להאכיל אותו כל השיחה שניסיתי בצורה יפה להסביר לו שזה מפריע לי ולא קשור למה שאומרים, יש לי דעות משלי, הוא פשוט צחק לי בפרצוף וזילזל בי, אמרתי לו שאני לא מקנאה וחושבת שיכול להיות משהו אבל אם היא מרגישה כמו שאמרה, משהו לא תקין וזה לא צריך להיות כך.
אני מרגישה מאוד מבולבלת, מי שקרא וזוכר כתבתי גם לפני שבועיים על היחסים בנינו והמסקנה הייתה שאני זו שצריכה לעשות שינוי, וזה מה שעשיתי במהלך השבוע ודברים היו ממש בסדר, שוב הרגשתי שעלינו על דרך המלך... הבעיה היא כאשר אני באה ואומרת משהו שמפריע לי, אם הוא לא מסכים איתי הוא פשוט מתפרץ ומאשים אותי שאני בכלל לא בסדר שחושבת ככה...
ניסיתי להסביר כמה שיותר את הרקע, כדי שתנסו לעזור לי להבין אם אני באמת מגזימה בעניין??
אני אציין שמעולם לא קינאתי בשום דבר, אבל היחסים שלו איתה הדוקים כאילו היא חמותו/ אמא שלו ואני חושבת שצריך להציב גבולות, לא צריך קרוב מידיי, הוא טוען שהם ממציאים ומנסים לסכסך כי מקנאים בו.
אשמח לכל תובנה שלכם
