יחסי אדון שפחה ולהיפך...

[לולה 40]

יחסי אדון שפחה ולהיפך...

באמת מעניין אותי איך כל אחד רואה את מערכת יחסי השליטה הבדסמ'יים?
האם לנשלטת מהרגע שמסרה את השליטה אין שום SAY?
האם תפקידה הוא רק להנהן בראש ולומר כן אדוני?

אני רואה את המערכת הזו כקצת יותר מפותחת, כן מסרתי לאדון שלי את השליטה,
אין אצלי את המילה לא, אבל וזה אבל גדול ,כן יש כאן תקשורת מעבר לזיון כוחני
יש כאן שני אנשים שלפעמים הדעות שלהם שונות ומותר לכל אחד להביע אותן.
מילת המפתח היא אנשים- בני אנוש. לפני הכל.
אדון ראוי בעיניי הוא זה שמקשיב, מדבר ולא רק נותן פקודות לגחמות שמתחשק
לו ברגע נתון, הוא זה שהתקשורת איתו פתוחה גם כשקשה, הוא זה שיודע
איפה הקצה ואיך כמעט מגיעים אליו ואפילו מגביהים אותו.
ברור שלא תמיד הכל הולך חלק ויש כאן עבודה קשה אבל איכשהוא
יחסי שליטה שבה השפחה היא סוג של סמרטוט ללא כל דעה עצמאית
נראים לי משמימים ומשעממים. לשני הצדדים.

אין ספק שיש המון סוגים של מערכות יחסים וכל אחד ומה שמתאים לו
וכל עוד זה מה שעושה לו טוב- אזי זה מצוין.
אבל בכל זאת אשמח מהי המערכת המושלמת מבחינתכם...?

ולכל הציניים שכאן , תנסו לענות ברצינות

בבקשה...

 

[לולה 40]

נ.ב

וגם בוא לא ניכנס שוב למה שווה יותר עם אהבה או בלי.
הבור שנחפר הוא כבר בעומק המכרות בצ'ילה.

 

[gidionline80]

במרבית

הזמן להנהן ולומר רק כן מאסטר. ולבצע הכי מהר וטוב שניתן. לדבר לפי הכללים שנתן לה ולהענות לה איך שמתאים לו. זו מערכת יחסים שנועדה להנות את שני הצדדים באופן לא שיוויוני כשצד אחד מכתיב וצד שני נענה להכתבה ושואף לרצות אותו באופן מיטבי והבעת אסירות תודה לכל גחמה. מכבים אותי הצבת תנאים ואולטימטומים, טון דורש, נוזף, וכחני ומשחקי כח. שולט אינו צוות הווי ובידור והשליטה שלו אינה תכנית כבקשתה. הדברים נעשים בהדרגה ובשיקול דעת ועל הדרך בתוך כל זה ישנה ביניהם , אינטימיות עמוקה, חברות, חיבה, הומור, נאמנות ונכונות ללכת רחוק ולשתף פעולה. אני שואב השראה גדולה וסלקטיבית מתרבות גור ומזמין לעיין בלינק ולמצוא אחרים. גור אינו בדסמ אבל אלמנטים רבים ממנו עושים לי את זה מאד.

 

[לולה 40]

מסכימה

מאד לגבי כל עניין הצבת התנאים ואולטימטומים וכו'...
שליטה צריכה להיות נטולת אגו.
וכן, הכל צריך להעשות בהדרגה ועם המון תקשורת.

תודה על התשובה המפורטת.
ועכשיו אנסה לקרוא את הקובץ

 

[UltraL]

גם אתה ברוטוס?

אכן הדרך הגוריאנית ברורה
והיא לא פשוטה לישום במאה ה 21

ויש כ"כ הרבה יופי ושלווה בשפחה שאומנה בדרך הזאת.

אבל יש יותר מדי אנשים שרואים גור כדת וזה ממש משעמם לקרוא אותם.

 

[MisterMi2]

אבל...

להכות, להשפיל, לאמן, לצוות, להחזיר למקומה, לקלל. אלה סתם מילים ומעשים חסרי תוכן. כותרות של יצרים אפלים, אותם יצרים שהביאו אותנו לפה. תעשי, תעמדי, תקבלי את זה בשמחה: נורא קל לבצע. במיוחד שלאדם שמרצונו מביא לך את המושכות. הגבול הדק הזה שבין אלימות ובין אלימות עדיין לא נפרץ, אבל כך יש המון סדקים בו. ולמה? כי מה הכוונה מאחורי?...להוכיח כי אתה האדון. להוכיח כי היא שפוטה. להוכיח כי אין לה מילה...נו? הריי זאת נקודת ההתחלה! אלה הספקות שלה בלב שצריך להקטין, ולא את הביטחון העצמי שלה מולך ואת הפה שלה. לא צריך להזכיר לה את מעמדה סתם כי בא להרביץ. המצב הזה מקטין את האדון, ולא מוסיף לו כבוד. והריי זה כל מה שמחזיק את הקשר לפעמים. הקו מתח הזה, של להסתכל לאדון הזה, ולדעת שהוא יכול לעשות לך הכל. אבל, בפנים, להרגיש ביטחון שאת בידיים נכונות שמכירות, שיודעות את כל החלקים, ולא רק אלה שנוח להשתמש בהם. תתפלאו, אבל זה מה שמגדיל, לא מקטין. והמאמץ הזה, הוא לא להשתעבד, אלה להשקיע. תקנו את המושגים שלכם. העולם השתנה, העבדות עברה הלאה. אלה עם אתם סודנים.

 

[MisterMi2]

תיקון*

אלה עם אתם סודנים, ואישה

 

[אנה לנקין]

*

אלא אם

 

[MisterMi2]

לא עברתי

לא עברתי תיכון היום. תודה.

 

[אנה לנקין]

אם כבר תיקנת

אז רק הוספתי עוד תיקון קטן.

לא התכוונתי להיות מגעילה.

 

[MisterMi2]

לא היית

לא היתה פה עוקצנות. באמת הודתי לך.

 

[אנה לנקין]

 

[gidionline80]

בו

נחליט שמעתה אתה מדבר בשם עצמך- מה הביא אותך לפה. תקן את המושגים שלך וכו.
לא ממש הבנתי איך השאר קשור לפורום אבל שיהיה.

 

[MisterMi2]

פה אני כבר לא יכול לעזור

חוסר הבנה זה הסרטן החדש.

 

[חניתה דרלינג]

 

[newcharm]

מה?

 

[חניתה דרלינג]

אני חושבת ומרגישה בדיוק כמוך

במיוחד אהבתי את המשפטים -
יש כאן תקשורת מעבר לזיון כוחני.
יש כאן שני אנשים שלפעמים הדעות שלהם שונות ומותר לכל אחד להביע אותן.
יחסי שליטה שבה השפחה היא סוג של סמרטוט ללא כל דעה עצמאית נראים לי משמימים ומשעממים. לשני הצדדים.
מצטרפת גם לדברים של MisterMi.

 

[חניתה דרלינג]

אה, עוד משהו-

ברור לי שיש כאלה שזה מה שהם רוצים ומחפשים, ואם הם מוצאים וזה הדדי - שייהנו. למי זה מפריע?
ובהמשך לדברייך - תקשורת פתוחה חשובה מאוד גם לדעתי, בכל סוג של קשר, אחרת "שומרים בבטן" וזה מתפוצץ בסוף. אני לא מאמינה ב"לנשלטת יש רק זכות להשתחרר". לא חבל לפרק משהו מוצלח במקום לתת לה להביע דעה ומחשבה לרגע?

אני תוהה מה כ"כ מפחיד שולטים מהסוג הזה בלשמוע את הנשלטת שלהם מדברת כאדם עם מחשבות משלו

אני תוהה מה מציק לשולטים מהסוג הזה לשמוע על פנטזיות של נשלטת - ולמה זה מציק להם ולא מחרמן, למשל...
מנסיוני אני חושבת שזה קשור לסוג האנשים הרבה יותר מאשר ליחסי שליטה ובדס"מ, ושהם היו מתנהגים כך (לא פתוחים לתקשורת) בכל סוג של קשר.
ואני חושבת שסירוב מוחלט לתקשר ולהקשיב זה עקום ולא בוגר ולא באמת מוביל לשום מקום טוב, וכן - אני שיפוטית לגבי זה. זאת דעתי ואני עומדת מאחוריה לחלוטין.
אה, כן, שוב - לא מתכוונת להיכנס לויכוח על זה ולזבל את הפורום בהתנצחויות אינסופיות. רק הגבתי לדיון שלולה העלתה והבעתי את דעתי

 

[חניתה דרלינג]

דרך אגב-

אם המחשבות/הדעות/הטיעונים שלי הגיוניים - בהחלט קורה שהוא מקבל את דעתי.
ואם משהו ממש יעשה לי רע - פיזית, רגשית או נפשית - הוא לעולם לא כיפה עליי משהו רק כי "הוא אמר".
וזה לא עושה אותו פחות דומיננטי, רק אצילי ואנושי.
מבחינתי הוא מלך

ולכן זה כמו ההבדל בין עריץ שרודה בעם שלו לפי הגחמות הפרטיות שלו בלבד, לבין שליט נאור שמעוניין בטובת הנתינים שלו, ומוביל ומנהיג לעבר חיים טובים ונצחון על האויבים מסביב.

 

[אנה לנקין]

איך שאני רואה את זה

הרצון שלי לרצות את הגבר שלי, האדון שלי, עומד בראש.

ברגע שיותר חשוב לי להשמיע את הדעות שלי, מאשר להקשיב לשלו,
ברגע שאני מחפשת שיוויוניות בינינו -
אני כבר לא שם, כבר לא במקום הזה של ההתמסרות.

וזה קורה לי הרבה.
ואני אוכלת את עצמי ומתנצלת ומנסה מאוד לפצות.

אז אנחנו לא חיים בזוגיות בדס"מית טוטאלית, כי שנינו לא מוכנים לזה, ולא רוצים את זה כרגע,
אבל בדברים שבהם השליטה שלו פוגשת בחיי היוםיום, אני מאוד משתדלת לקפל את האגו יחד עם הזנב בין הרגליים, ולהגיד "כן, אדוני".