יחסים עם הכלה

[יפהשרה]

יחסים עם הכלה

שלום לכן, לא כתבתי לכן מינואר מה התפתח אצלי. אז ככה. בני אשתו ונכדתי עברו כבר לביתם החדש שבנו,לאחר שגרו כשנה אצל הורי כלתי וגם כתזכורת, סרבתי מנימוקים שונים שיגורו אצלי תקופה, אז ככה, כלתי עדיין לא "חזרה לעצמה", אנחנו, בעלי ואני,באים לבקרם בביתם החדש, ואז היא עולה לקומה השניה ולא יורדת עד שבעלי ואני הולכים. בני מבקש שנבוא לבקר בביתו והנכדה מקבלת אותנו בחיבוקים ונשיקות (בת שנתים וחצי) כמו כן בני מבקר אצלנו לבדו ולפעמים עם הנכדה. מתייחס אלינו בכבוד ובחום. עברה התקופה שהוא כעס עלינו (כשבועיים בערך) ובצדק. בעצת פסיכולוגית שפניתי מיוזמתי, קבלתי מספר עצות איך עלי לנהוג, וכך אני עושה. בהתחלה חשבתי לא לבוא אליהם, אבל בעצת הפסיכולוגית, הבנתי שרצוי מאד שכן אבוא וכך אני נוהגת, היא טוענת שכלתי תראה שאני מגיעה לביתה ולא מתייחסת לזה שהיא לא יושבת אתי, יבוא הזמן והיא תתרכך. אני מביאה מתנות לנכדה בלבד ולא לכלתי, כמו בזמנים טובים יותר, בכל פעם שבאתי אליהם הבאתי אוכל מבושל או מאפה שעשיתי והצעתי את עזרתי וזאת שוב, בעצת הפסיכולוגית.

 

[נונה17]

תוכלי לתת קצת רקע

לטובת אלו שלא בקיאות בסיפור? מנוע החיפוש של תפוז לא משהו ואני לא זוכרת את הסיפור שלך. בלי רקע יהיה לי קשה לתת לך עצות.

 

[יפהשרה]

רקע ליחסים עם הכלה תשובה לנונה17

בני, כלתי ונכדתי(אז בת שנתיים) מכרו את דירתם בבית משותף והחליטו לבנות בית פרטי, הורי כלתי שיש להם בית פרטי-קוטג' קבלו אותם למגורים בביתם לתקופת הבניה, כעבור מספר חודשים בגלל שאמה של כלתי אשה חולה בקשו לעבור לגור אצלנו. הזמנתי את בני אלינו ע'מ לאמר לו פנים מול פנים מדוע הדבר לא ניתן לביצוע. דירתנו קטנה, החדר שבני רצה לעבור אליו הינו ממ'ד, חדר קטן ועמוס. אנחנו אנשים בסביבות גיל 70, לא בריאים. ומגורים ביחד לא טובים לשני הצדדים. כך הסברתי לבני. פשוט זה לא טוב לזוגיות שלהם. מצבו הכספי של בני הינו טוב, הוא עצמאי, כלתי עובדת גם כן והצעתי לו לעבור לתקופה של כמה חודשים לדירה בשכירות, ואני אעזור להם בבישול, כביסות ושמירה על הילדה אך לא במגורים משותפים, בני כעס מאד, יצא מהבית בלי לאמר שלום, וכך זה נמשך (מצידו) כשבועיים. אני מצידי כתבתי לו במייל מכתב עם כל הנימוקים וההסברים, למה לא טוב הצעד הזה, ושיחשוב ויראה שאנחנו ,בעלי ואני, צודקים בהחלטתנו. בקיצור, עכשיו היחסים עם בני ונכדי מעולים, כמו שהיו בעבר, ורק כלתי מסתגרת וכמו שכתבתי בהודעתי מאתמול

 

[נונה17]

אוי, איזה ראש קשה...

חבל שבנך לא יכול לרכך את אשתו. יכול להיות שבמקומך הייתי אומרת לבן שיתפוס אותה שיחה. קצת קשה לי לייעץ לך האם לבוא או לא, מעולם לא הייתי במצב דומה. אבל שמרי שהקשר עם נכדתך לא ייפגע. אני מקווה שכלתך תרד מהעץ הגבוה שעליו היא טיפסה. דרך אגב - אני מצדיקה אותך גם בנושא המגורים המשותפים. מאוד מאוד מאוד לא רצוי לגור עם ההורים כשיש כבר משפחה. אני חושבת שעשית מעל ומעבר.

 

[אמא לבוגרים]

את פשוט אישה נהדרת../images/Emo140.gif

אני חושבת שעצם פנייתך לייעוץ מעידה על רצונך האמיתי לשפר את היחסים עם כלתך. אני גם חושבת שיש לך בן נהדר היודע לעשות הפרדה בין היחסים של אשתו אלייך ובין יחסו אלייך. (כנראה תפוחים לא נופלים רחוק מהעץ). אני מניחה שלאט לאט כלתך תתרכך וישוב השלום לביתכם. את אחלה.

 

[יפהשרה]

תשובה לאמא לבוגרים

פנייתי לייעוץ היתה מאחר ומצבי היה גרוע ביותר, כל הזמן בכיתי, מכל דבר נפגעתי, ובסוף החלטתי שאם לא אגש לייעוץ, אפגע במשפחתי האהובה, גם יידעתי את בני על כך, ואכן הטיפול עזר ועוזר, ואכן גם הפסיכולוגית אומרת שכלתי תתרכך עם הזסמן, נקווה מאד, שכן ההפסד כולה שלה, אגב, היא בהריון שני, חודש רביעי, והייתי יכולה לעזור לה מאד מאד, וחבל.

 

[אוסה]

א../images/Emo24.gif שמחה שנכנסת לעדכן ,

גם לדעתי את נוהגת נכון. הנתנהגותה של כלתך באמת קטנונית ומטופשת. תשמיכי את הקשר עם ההבן והנכדה ואני מאמינה שיום אחד הכל ישוב למקומו.

 

[יפהשרה]

יחסים כלה חמות

תודה רבה ומודה על ההתייחסות

 

[תמר36]

לדעתי, אם את עדיין רואה שהילסים קרים

תתפסי מרחק. תבקרי פחות על אף עצת הפסיכולוג כי בכל זאת זה הבית שלה וזכותה לא לא לרצות אותך שם. שנית, תדאגי שבנך ונכדייך יבואו לבקר וכך כולם יהיו מרוצים. אני מניחה שאם תזמיני את המשפחה אלייך (חגים שבתות) כלתך תרגיש לא נעים ותזמין גם היא. בכל מקרה, במידה ואת באה אל תנחתי ותודיעי לכולם מראש. זו דעתי מבלי להכיר את הסיפור מקודם.

 

[יפהשרה]

כלתי

זה בני שמבקש מאתנו לבוא אליו, ממש מתחנן, וגם אומר שיש בעיה לאשתו אם לא רוצה לשבת אתנו כשאנחנו באים אליהם. אני ממשיכה להזמין אלי לארוחות, יש לי עוד 2 ילדים נשואים, ותתפלאי, הם באים לארוחה, בני ונכדתי באים וכלתי - לא!!!!! ואני, לידיעתך, אף פעם לא נוחתת אצל בני וכלתי מבלי להודיע כי הרי אני לא אבוא אם בני לא נמצא, והוא מודיע לי טלפונית,ומבקש שאבוא לבקר

 

[klasica]

יחסים עם הכלה? תמוה

לאור סיפורך שאני זוכרת אותו, אני תוהה לו הייתי במקומך האם הייתי ממשיכה לבקר בבית בנך למרות בקשתו, אני חושבת שלו כלתך היתה מספרת כאן שהיא באה לבקר אתכם עם בעלה והילדה ואת עולה לקומה השניה ולא יורדת עד שהם הולכים כי את כועסת עליה וזאת אחרי שהתייעצה עם פסיכולוגית כיצד להתנהל , אין לי ספק שהיו מכנים אותך כאן בכינויים ששמורים לחמיות, יתרה מזו אין לי גם ספק שהיו אומרים לה לשלוח אותך לכל הרוחות (ובצדק). ועוד יותר אני תוהה, כמה מהבנות כאן שמחאו לך כפיים, היו מוכנות לסבול התנהגות כזו כמו שכלתך מתנהגת אליך, התנהגות הפוכה של חמותן אליהן, ומתייחסות בסובלנות כזו כלפיה. אני מצדיעה לך על כך שאת מצליחה לנגב את הרוק מהפנים ולאמר לעצמך שאילו רק טיפות גשם, כי כך הפסיכולוגית אמרה. באמת הייתי שואלת את הפסיכולוגית הנכבדה, האם היתה ממשיכה לבקר בבית שמזמינים אותה והמארחת משאירה אותה עם המארח ,מפנה לה את הגב עולה לקומה השניה ונעלמת עד לאחר לכתה. אני אישית, לא הייתי מבקרת בבית שהייתי מרגישה שאיני רצויה בו. גם לא מבינה את בנך אם כבר הוא מזמין אתכם, הייתי מצפה ממנו לבקש מרעייתו להתנהג בנימוס מינימלי להוריו, כשם שוודאי היה מבקש ממך להתנהג בנימוס מנימלי לאשתו כשהם באים אליכם. אני חושבת שמאחר ואת בנך מדברים ביניכם, הייתי אומרת לו כי את מאד מעריכה את הזמנותיו לבוא לבקר לביתכם, אך מאחר ואת מרגישה לא נוח שאת גורמת לרעייתו להסתגר, אולי מוטב שיבוא עם הנכדה אליכם הביתה. אני לא בטוחה שכלתך תתרכך מכך שאת מגיעה אליה בלי שהיא רוצה אותך בביתה .

 

[אמא לבוגרים]

לעיתים

כדאי להוריד את הראש (לא לגמרי) אם רוצים משהו לטווח ארוך. ומי מאיתנו אינו רוצה יחסים טובים על בני משפחתו ? אני חושבת שהתנהגות החמות במקרה זה היא בוגרת, אחראית ומעיד על אישה נבונה. לריב ולהסתכסך תמיד אפשר.

 

[אהבת חיי הגדולה]

היי אמא לבוגרים, את שואלת ואני מצטטת:

"ומי מאיתנו אינו רוצה יחסים טובים על בני משפחתו ?"... אז זהו, שהשאלה הזו היתה נכונה באם היה מדובר באנשים נורמלים, שפויים, בקו בריאות נפשי תקין.... יש עוד מילה/משפט להגדיר את זה?... אז מה אם ברוב המקרים צד אחד רוצה ביחסים טובים, בשלום, ביחסים קרובים, חמימים ונעימים... ומה יעשה אותו צד אם תמיד הוא פוגש בגוש קרח, ברוע? ברשעות?... מה אז אפשר לעשות?... סליחה, אבל הגעתי ממש אתמול למסקנה נחרצת, שלא רק שאין מה לעשות, ועדיף כמה שיותר להתנתק ורחוק מאנשים רעים. כן - גם ואולי במיוחד אם מדובר בקרובי משפחה למיניהם... אני יודעת שאני ממש לא מתייחסת לפותחת השירשור, אבל השאלה שלך מוזרה לי, כאילו והיא באה ממקום של תמימות משהו. זהו - שיהיה שבת שלום לכולן/ם...

 

[אמא לבוגרים]

אז זהו, שאני ממש לא תמימה

אבל אני כן מחפשת דרכים תמיד לאחווה ושלום. ואם לא הולך, אזי מתנתקים. אל תשכחי שניתוק הוא לא רק מהכלה אלא גם מהבן והנכדה. איני יודעת מה מצבך המשפחתי, אך היית מוכנה כעת להתנתק מבנך ? משפחה זה לא חברים. משפחה לא בוחרים וככאלו אנחנו צריכים לנסות לעשות הכל, גם אם הכלה כפי שציינת היא גוש קרח.

 

[klasica]

לא בהכרח והעובדה היא סיפורה של שרהיפה

הכלה ניתקה ואילו הבן והנכדה מקיימים יחסים יפים מאד עם הסבא והסבתא. כל העניין הוא האם כאשר הכלה מתייחסת לחמיה על לא עוול בכפם יש לומר, אם תקראי שוב את סיפורה כאילו הם שקופים והיא לא רואה אותם ממטר, מעליבה אותם והם מצידם עושים ככל יכולתם לקרב אותה, כאשר הם מוזמנים לביתה ע"י בעלה, למה הם צריכים לסבול יחס כזה? בגלל שאיזו פסיכולוגית אמרה? הרי ממילא הכלה לא מגיעה אליהם הביתה לארוחות כשהיא מזמינה, והם לא קיימים בשבילה, אני הייתי מרגישה מאד לא נוח לדעת שבואי גורם לה אי נוחות כה בוטה , אני מאמינה שכל אדם שמזמינים אותו להתארח אוהב להרגיש נוח ורצוי . לא נראה לי ששרהיפה מרגישה עם זה ממש כה טוב, אחרת לא היתה טורחת לציין את זה. וזה שהיא מגיעה אליהם הביתה כשהיא לא רצוייה מצד כלתה, אומר בהמעטה שספק עם זה תורם לשלווה ולשלום בנישואין שם.

 

[אהבת חיי הגדולה]

אני לא ציינתי שהכלה היא גוש קרח

טז כנראה לא העברתי את המסר כראוי. אני נתתי פה התייחסות, מהמקום האישי שלי - כלפי ה-חמות- המרשעת שלי! אני בוודאי ובוודאי בשום פנים ואופן, אין מצב על לחשוב אי פעם להתנתק מבני היקר לי מכל! אבל - עושה יותר מהרושם שההורים של בעלי, בהתנהגות שלהם ובדברים שאומרים לו לאורך כל השנים שאני מכירה אותו, כאילו ולהם לא אכפת שהוא מהם יתנתק. והנה - זה עכשיו הסטטוס שלנו. ממש לקראת ניתוק טוטאלי. זה ממש לא פשוט וקל להגיע לכאלה החלטות קיצוניות. אבל מה לעשות, כאשר לא ניתן להגיע לשלום ואחווה עם אנשים, שכל מה שברצונם זה מלחמה. אז זהו... שלא בבית-סיפרי.

 

[אמא לבוגרים]

הוא אשר אמרתי

במידה ולא הולך מתנתקים.אבל זהו צעד אחרון כשאין ברירה.

 

[klasica]

השאלה היא אם היית מציעה להתנהג כך גם לכלה

שחמותה מתייחסת אליה כך, בהנחה שבטווח הרחוק יחסה ישתנה. אם בכלל? ותרשי לי לצטט את האימרה הנודעת, אפשר להביא את הסוס אל השוקת, קשה מאד להכריח את הסוס לשתות ממנה. ולבקש התנהגות נאותה הוא לא רצון לריב, זה פשוט נימוס מינימלי. אני בטוחה שלא היית מקבלת התנהגות כזו מחתנך, או מחברתך או מכל אדם שהוא . זו לא הורדת ראש, זה כבר שטיח. כאשר מרגישים שעושים את הכל למען שלום המשפחה, ואין היענות , אולי כדאי להתרחק ולתת לזמן לעשות את שלו מרחוק.

 

[פרצלה]

זה שונה

קודם אני אציין שלדעתי הכלה במקרה הזה היא סתם ביץ'. לעצם העניין,לא נראה לי שיש הקבלה,כי החמה לדעתי צריכה להמשיך להגיע,היא לא עושה את זה בשביל כלתה,אלא בשביל עצמה,בשביל לראות את בנה ונכדה,בשביל שהנכד ישחק איתה בביתו שלו ולא יחשוב שלסבתא אסור לבוא אליו הביתה. במקרה של כלה שבאה אל החמה והחמה מתעלמת ממנה,בהחלט הייתי מציעה לכלה להפסיק לבוא,למה? כי איזה אינטרס יש לכלה להמשיך לבוא לבית שלא מתייחסים אליה בו? הגעגועים לחמה? נהפוך הוא,דווקא החמה במקרה שהכלה והילדים כמובן היו מפסקים לבוא היתה חייבתלשנות את ההתנהגות אם היתה רוצה לראות את נכדיה.

 

[klasica]

ואיזו דוגמא ניתנת לילדה כשהוא רואה שהאמא

לא מדברת עם סבתא וסבא ופונה להם עורף כשהם באים לביתה? וכשהנכדה אומרת לה סבתא אני אוהבת שאת באה הרבה, האמא אומרת לסבתא בנוכחות הילדה - היא אומרת ככה לכולם, איזה מסר הילדה יכולה להפנים? מה יקרה שעוד מעט הילדה תתחיל באמת להבין שיש משהו לא בסדר כשאמא שרק לפני כמה רגעים היתה איתה ועם אבא ורק סבתא מגיעה והיא נעלמת לה? אני מניחה גם שהילדה כבר מרגישה שמשהו לא בסדר. ולילדים ממש לא משנה היכן הם מקבלים את אהבת סבא וסבתא, ילדים הם הדבר הכי רגיש והם יודעים בדיוק מי מזייף להם ומי אמיתי אליהם ולראות ולשחק עם הנכדה והבן לא חייבים בבית שלא מתייחסים אליך. וודאי החמות חייבת לאכול כל שיט שכלתה אמורה להאכילה כמו במקרה של שרהיפה שאינה יחידה ולומר אמן, כי אחרת החרב המתהפכת של ניתוקה מנכדיה ומבנה תלויה מעל ראשה. נפלא.