אחים ואחיות.... עסק רציני וכבד אצלי
יש לי שתי אחיות ושלושה אחים. כולם גדולים ממני. לצערי, הקשר איתם דליל מאד. אומנם קורקטי ובסדר - אך ממש לא אישי. לאורך השנים ניסיתי ליצור איתם קשר אישי, מתוך מחשבה "שאחים זה הדבר ההכי קרוב שיש" - אך לצערי מהרבה סיבות (שנראות לי משעממות לקריאה ככה) , זה בלתי אפשרי. גדלנו במקום בו כדי להגן על עצמינו היינו צריכים - כל אחד לחוד - לבנות לעצמו חומות. מה גם שלא מעט מהם מאד פגעו בי בעבר. לכן בלתי אפשר למחוק את מה שנעשה בעבר.... נדמה שכמו כל דבר אחר בחיים, קשר בין אחים יכול להיות מעבר לחברות אך בשום פנים ואופן לא נהייה ככה מהאוויר או מהקשר הגנטי!!! הרבה פעמים זה נהיה מעצם העובדה שבמשפחה דואגים האחד לשני אוהבים האחד את השני.... אבל אם זה לא המצב, זה לא נהייה. אין כאן קסם. זו בחירה. כמו כל דבר בחיים. לדעתי זה דבר שמאד קשה לשנות, אם בכלל. אולי אם שני הצדדים רוצים בכך. מוכנים להשקיע. אצלי זה לא המצב. אם אני מזכירה את הילדות - הם צוחקים בציניות. כך שאין עם מי לדבר. לכן הקשר נשאר סביר, שיטחי ולא מזיק....
אין ממש קשר קרוב- עם אחותי זה מסתכם בד"כ בכך שהיא מעבירה עליי ביקורת, אני מתייאשת ממנה ומעצמי ואנחנו רבות. ועם אח שלי- די רחוקים אחד מהשני, נדירים הרגעים שממש הקשר ביננו בסדר...
הבאתי קמצוץ יש לי כמו לכולנו מלא סרטים על המשפחה יחסים דינמיקות קנאות אולי פעם נעשה על זה סרט האחיינית ואני