יחסים משפחתיים

יחסים משפחתיים

שוחחנו כאן לענין ההורים שלנו ואני מבקשת להעלות כעת את האחים. יש לי שני אחים. הבכור הוא אחי מאבא ואמא ומבוגר ממני בשבע שנים. הצעיר מאבא בלבד וצעיר ממני בשבע שנים. עם הצעיר אני לא מדברת כבר שנתיים. אם הבכור יש קשר אבל הייתי רוצה קשר אחר, יותר חזק, יותר קרוב, יותר של אחים. בכלל אני מדמיינת לעצמי קשר עם אחים כקשר חזק והדוק. מעבר לחברות. בדמיון שלי אחים נמצאים זה למען זה, אוהבים וכיו"ב. אני מסתכלת על האחים של ההורים שלי ולא כל כך רואה את זה . מסתכלת על האחים שלי ובכלל לא רואה את זה. איך זה אצלכן ? מה דעתכם על האחים/אחיות שלכם ?
 

hayapollak

New member
משפחולוגיה

נושא שאפשר לכתוב עליו, לכתוב ולכתוב נושא שיש בו התחלה ואין לו סוף... כמאפיין יחסי משפחה ויחסים עם אנשים בכלל. איך זה אצלנו את שואלת, אצלי - יש לי אחות אחת מבוגרת ממני בשש שנים. בילדותי היא התעלמה ממני כמעט לחלוטין כאחות וחברה ובהתייחסותה אלי הרגישה קצת אמא שלי. אנחנו מאד שונות באופי ואחותי מעצם היותה הגדולה שש שנים היתה הבת היחידה - סבלה שנים רבות מקנאה. מערכת היחסים ביננו עברה תקופות כאלה ואחרות אך לי באופן אישי היה מאד חשוב להגיע "לשורש" ולמהות של מערכת יחסים אוהבת, היו תקופות של שיחות עמוקות על כל מה שכואב על כל מה שהיה, על הקשר בינינו ועל ההשפעה של ההורים על היחסים. למדנו להכיר אחת את השניה, בכל מיני תקופות, ועמדתי על כך שאחותי תבין ממני שיש לי רק אחות אחת ולא חשוב מה יקרה אני מתכוונת לא לשפוט, להקשיב לקבל אותה כמו שהיא לשוחח הרבה מאד אם צריך, העיקר לא להתנתק ולא להתכחש - אין סיבה ואין צורך שנשפוט אחת את השנייה ואם נתנהג כך ונקרין זאת להורים, לגיס,לילדים ותמיד ישאר ערוץ תקשורת - זה המפתח ליחסי משפחה תקינים ואף יותר מזה. יש תקופות שאנחנו לא רק אחיות אלא גם חברות ויש תקופות שאנחנו יותר אחיות (או חיות...) אבל מכיוון שגם היא הפנימה חוסר שיפוטיות כלפי אפשר לומר שהגענו לשלווה ולנחלה. אנחנו מקבלות אחת את השנייה עם המעלות ועם החסרונות מתוך אהבה בדרך כלל תומכות אחת בשנייה כשיש צורך וזה מה יש. זה לא הכי טוב שאפשר אבל זו מערכת יחסים לגמרי לא רעה שהביאה תוצאות אחרי הרבה הרבה עבודה של כל אחת בנפרד על עצמה ושל שתינו יחד . היום אחותי מתייחסת אליכאל אדם,אישה,וגם אחות. מה דעתי על אחותי? שיש לי רק אחות אחת ומה שהיא כאדם זו היא ואני לא אמורה להסכים או לקבל כל דבר שהיא חושבת,מרגישה,אומרת או עושה אבל אני אוהבת אותה.
 
תודה על השיתוף חיה

בממלכת הדמיון שלי אחיות "צריכות" להיות מה שנקרא "אחות לבי". לפעמים במסיבות שאני מנחה אני רואה יחסי אחיות מדהימים אבל אחר כך שנכנסים לעומק מבינים שזה רק עכשיו, כשהן גדלו ואילו כשהן היו צעירות יותר היחסים היו עכורים עד מאוד.
 

שירה1973

New member
נושא כאוב

על קצה המזלג (כי המזלג שלי גדול ואי אפשר לראות את סופו.... ) אני לא בקשר עם אחותי (מבוגרת ממני במספר שנים) מתוך בחירה, אם אפשר לקרוא לזה כך. כן, כנראה שזאת בחירה מודעת שנעשתה אחרי שנים רבות של כאב ובסופן הגיעה אלי ההבנה שהקשר הזה גורם לי לכאב רב מדי, ועדיף לי להיות בלעדיו. עצוב לי בעיקר על אחייני שאיני מכירה, הגדול בהם עולה לכתה א' ממש אוטוטו וכשאני חושבת על זה הלב שלי מתכווץ. יש לי קשר טוב וקרוב עם אחי, למרות שאנחנו לא מרבים להתראות בשל מרחק פיסי מרגיז. מקפידים על אס אם אסים (יחי הפלפון !) ושיחות תכופות, וחשוב לי לשמור איתו על קשר במיוחד לאור חוסר הקשר עם השלוחות האחרות במשפחתי. לגבייך יקירתי, אם לא מדובר כאן בסיבה קונקרטית לריחוק ביניכם אלא "סתם" קשר לא קרוב אותו את רוצה להדק, אז בעיניי אין קל מזה. תעשי *את* את הצעדים הראשונים, תיזמי את הקשר ותתאמצי ואני בטוחה שאם הרצון הוא הדדי (כי זה תנאי הכרחי מן הסתם) - אז מהר מאד זה יהפוך לכביש דו סטרי בין שניכם.
 
שירתי, ניסיתי.

גם פעם חשפתי בפניו את רגשותיי אבל הוא אחר, הוא במקום אחר לגמריי ממני. ולפעמים יש ביננו קשר חזק של שיחה ושיתוף אבל זה לפעמים רחוקות מאוד מאוד לא מה שהייתי רוצה.
 

המונשרי

New member
הכל נשאר במשפחה

ביום שבת האחרון ערכתי מסיבת יום הולדת מאוחרת לי ולבעלי ( שנינו ילידי אוגוסט , יום הולדתנו חל באותו יום בהפרש של שבוע - והשנה נדחה עקב המלחמה- כעיקרון הייתי מוותרת על התענוג - אבל היות והתאריך הוא עגול - ולאנשים מתחשק לחגוג אחרי הסגר של חודש - אז כל סיבה הנה מספקת למסיבה...). עמלנו על הקניות והבישולים במשך 3 ימים. קניתי מפה מיוחדת , פיזרתי עלי ורדים והדלקתי נרות .( ליצור אוירה מיוחדת) ביקשתי מבעלי שידאג למשקאות איכותיים ( קוניאק bisquit classique ויין מארלו צרפתי merlot vin de pays d`oc בציר 97). נתח מובחר של בשר מיושן הושרבה בעוד מועד בחרדל דיז'ון ובבירה. פרגיות טובלו. הכנו מבחר סלטים שלא היה מבייש שירות קייטרינג ראוי. קוויאר אדום נמרח על באגטים שנפרסו כשהם קפואים מעט ועליהם חמאה. חשבתי לתומי, הנה עכשיו נחגוג ויהיה שמח. וכך היה. הגיעו האורחים, כולם אמרו שלום ( חוץ מאביו של בעלי , שזוכה להנחות עקב גילו ומצבו). אחרכך תוך כדי האוכל הגיע תורם של הדיונים "על המצב" - כשכל אחד מתגלה כפרשן צבאי מומחה... מאוחר יותר חמתי , נטפלה לאימי - שהיא נראית נפלא ( לא כמו שתיארתי שרזתה - כך יצאתי שקרנית. לכי ותסבירי לה שכל מי שישב במיקלט / במרחב מוגן במשך למעלה מחודש בלי יכולת לצאת החוצה - העלה במישקלו). ולפתע משום מקום נוחת עלי המשפט הבא:"למה את לא רוצה לתת לאמך את הכיסונים שהכנתי"?
( מי לא רוצה? למה לא רוצה? -מה את רוצה ממני? ). אחרכך , כשניפרדנו העזתי לשכוח לשלוח איתה כמה קופסאות עם מאכלים לדרך ( כמו שהיא אוהבת). הייתי עסוקה בלהגיש ולהסיר מהשולחן, וכן בלתת תשומת לב לשאר האורחים. וכך היא נסעה לה לדרכה ובתוך ליבי ידעתי שצפוי לי עכשיו "סיפור". כשחזרתי מהסעת חלק האורחים לביתם - ציפתה לי הפתעה - הוא : " אני נוסע לבית הורי". אני: " מה קרה"? הוא: "לא יודע , התקשרתי לבית הורי לברר האם הגיעו בשלום - אין קול ואין עונה".( כי התעלמות הוא טריק פולני ידוע לעורר רגשי אשמה). אני שירד לי האסימון בנתיים :" טוב, בוא אעזור לך לארוז מה שנשאר בקופסאות ואני באה איתך". נסענו עייפים ומותשים - לאחר רחיצת הררי כלים והחזרת הכל למקום. מגיעים, דופקים בדלת. החמות פותחת את הדלת
: " מה אתם עושים פה השתגעתם"? אנחנו :"הבאנו לך כמה דברים"
היא :אוי אתם לא נורמאליים , לא הייתם צריכים, בשביל מה, יש לי הכל".
שותים כוס קפה של נימוס- ומתיישבים ברכב לחזור הביתה ( שכחתי לציין שהבעלול חטף כאב גב בגלל הרמת שולחן סלוני כבד) החמות מוציאה פלג גוף עליון מהחלון וצועקת לי : " למה את לא רוצה לקחת את הכיסונים שלי"? "בואו תעלו ותיקחו". אנחנו מחליפים מבטים נואשים ומבטיחים שבפעם הבאה...ניקח את הכיסונים... כשחזרנו הביתה הייתי צריכה למרוח את הגב שלו שניתפס בוולטרן כדי שיוכל לתפקד . מזל שימי הולדת יש רק פעם בשנה
.
 

שירה1973

New member
מונש קראתי הכל ויש לי רק דבר1 להגיד

למה, אבל ל מ ה את לא רוצה לקחת את הכיסונים שלה למען השם ???
תודה, שעשעת אותי מאד !
 

המונשרי

New member
../images/Emo6.gif יען כי הכיסונים שלה............

רודפים אחרי בחלומות. אני נחבאת מפניהם - אך הם עקשניים במיוחד - רודפים נחושים - כשידיהם מושטות קדימה להשיגני.
 

קטיפ

New member
מון הרגת אותי מצחוק:))))../images/Emo21.gif

.....איזה מזל שאני מרוקאית...:))) אין לי חמה...היא נפטרה אחרי בעלי --אחרי 3 שנים היא חסרה לי מאודדדד הייתה אשה חכמה ונפלאה נדיר לחמה. ובכלל כל הנושא של משפחתולוגיה כעת זר לי מבחינת המשפחה של החתן וכו וכו אולי כשאתחתן אשתתף גם בשיחה. אני מתכננת למצוא מישו ולהינשא עוד שנה:) כולם מתחתנים סביבי.:)))
 
האם אחים צריכים להיות חברים???????

אני שואלת את עצמי הרבה את השאלה הזאת בזמן האחרון. אנחנו ארבעה אחים. לא במיוחד בקשר חברי. לא מתקשרים סתם אחד לשני. רק כשיש אירוע משפחתי. לאמא שלי זה נורא מפריע. היא כל הזמן מנסה להדביק אותנו יחד..... אם אני צריכה עזרה אני לא מבקשת מהאחים שלי. בשביל זה יש לי חברים טובים..... מצד שני דוד שלי תמיד אומר שמשפחה זה הכי חשוב.... בסופו של דבר משפחה דואגת אחד לשני. אולי. לי יש ארבעה ילדים. הבנות הגדולות תאומות והקשר ביניהן צמוד צמוד. זה משמח אותי. גם עם שני האחים הקטנים שלהם הם מאוד קשורות. (אחים מאבא אחר) בטח שזה משמח אותי. אבל לא עשיתי למען זה. לא לחצתי ולא הכרחתי.....
 

א י ו ש י

New member
זה כנראה באמת תלוי ילדים../images/Emo4.gif

אותי ואת אחי ניסו מגיל קטן לקרב ולא הלך אנחנו ככ שונים כמו שמיים וארץ אין ביננו קשר הדוק, אין הרבה משותף. יש לי ילד אחד אבל ב"ה לכשיהיה ילד נוסף ארצה שהם יהיו קרובים לפחות כך אחנכם, לאהבת המשפחה ולערכיה. יהיו יחד קרובים- אשריי ואשריהם לא יהיו יחד-כבר לא תלוי בי, כואב ,עצוב אבל אלה חייהם!!
 

hayapollak

New member
רוצה להוסיף ש -

ביחסים עם אחותי לעינינים כספיים אין תפקיד ומקום בכלל. וזה לדעתי מסייע מאד ליחסים טובים. בעבר כשהייתי רווקה וללא ילד, השקעתי פינקתי וצ'יפרתי את האחיניות שלי בהרבה מתנות, גם כספיות ומתנות כספיות גדולות במיוחד כשהאחיינית שלי התחתנה וכאשר היא ילדה. היו תקופות שאחותי לא עבדה וגיסי היה מובטל אז הייתי דוחפת לאחותי כל פעם כמה מאות שקלים, אבל זו היתה הבחירה שלי ודרך נוספת לשפר את מצב רוחה. מעבר לכך אין אצלנו מעורבות כספית של הלוואות וכאלה . איך אני אומרת לאחותי - תרגעי אנחנו על כסף לא נריב גם הירושה תתחלק בינינו באופן שווה.
 

המונשרי

New member
יש שאיפה כזו בקרב ההורים

שהאחים יהיו חברים. לעניות דעתי, למרות שאנחנו גדלים באותו בית ולאותם הורים - אנו צומחים לאנשים בעלי אופי שונה לחלוטין. אנחנו 4 אחים 2 בנות ו 2 בנים. מתוך הארבעה יש לי קשר צמוד וטוב עם אח ואחות ( שגם עזרתי בגידולם החל מהחיתולים). ועם אח נוסף אין שום קשר. ( פעם היינו בקשר קרוב - אבל כשנישא - הוא השתנה בצורה כזו שלא כ'כ נעים לי להמצא בחברתם).
 
אני חושבת שכן, שכדאי ורצוי שאחים

יהיו חברים, מכאן העלתי את הנושא הזה. ואני רואה שאני לא לבד ומערכות יחסים עם אחים הן טעונות לא פחות מאשר עם הורים. וחבל... כל כך חבל. מעין שלי בת יחידה. ואם היו לה אחים/אחיות אני יודעת שהייתי עושה כל שביכולתי על מנת שהקשר ביניהם יהא הכי אמיץ שרק אפשר.
 
למעלה