מפזרת צלילים ברוח
New member
יחסים בעבודה
עם או בלי קשר לכך שאנחנו במוצאי ט' באב, רציתי לשתף במשהו שקורה בעבודה שלי ומשפיע עלי בכמה היבטים, וזה גם משהו שנראה לי שעשוי לעורר מחשבה אצל חלקכם. אזהרה - זה הולך להיות ארוך:
מישהי שעובדת איתי זומנה בשבוע שעבר לשימוע בעילה של "התנהגות בלתי הולמת לעובדים אחרים", כשהוכנסו לשם כמה סעיפים שנטען שהם פוגעים ומשפילים אנשים על רקעים מסוימים, כשאני היוויתי את אחת הדוגמאות היותר בולטות וכנראה ההכי בולטת. אני אנסה להסביר את הרקע קודם:
הבחורה הזאת עובדת במחלקה אחרת ולא במחלקה שלי, אבל יש ביננו אינטרקציה משמעותית. זאת מישהי שיש לה נטייה לעצבן אנשים בצורה שלפעמים היא ישירה - עקיצות וירידות, ולפעמים היא עקיפה ואפילו מתוחכמת. היא עושה את זה כמעט לכולם, נראה שזה לא קטע אישי נגד אף אחד, אבל לכל אחד היא יודעת לגעת במקום שהכי מפריע והכי לא נעים, היא יכולה לכתוב ספר הנחיות "איך לעצבן כל אחד ואחד מהעובדים", ואני לא מגזימה. זה מתבטא למשל בקטעים ילדותיים כמו לדבר בקולי קולות ליד מישהי שמנסה לדבר בטלפון, או לפנות בבקשות לאותה מישהי שמדברת ולעשות תנועות בפנטומימה ואז "לכעוס" שהיא לא קלטה מה היא ביקשה ועוד קטעים כאלו, ומתבטא גם בדברים שהיא אומרת כאילו בהומור ובחברות אבל ברור שזה לא, ואחרי שאנשים מגיבים בצורה מובנת ולגיטימית כמו להתעצבן עליה או להעיר לה שזה לא במקום מה שאמרה, היא מעמידה פנים שנפגעת או שבאה בהאשמות שתקפו אותה ומוסיפה את זה לסל העקיצות שלה.
באופן טבעי, אנשים לא מחבבים אותה בגלל הקטעים האלו, למרות שהייתה השתדלות לשמור איתה על יחסי עבודה תקינים, אבל ההתנהגות המעצבנת שלה לא ממש הקלה על זה. ידעתי שהמנהלת שלי לא אוהבת את זה, גם כי זו התנהגות מעצבנת שעצבנה גם אותה וגם כי הקטעים האלו הפריעו לעבודה שלנו והאווירה הטובה נפגעה לא מעט בגללה. אז מה שהמנהלת שלי עשתה הייתה להציף את הנושא הזה ולדבר עם עוד כמה בכירים ועם הממונה הישיר שלה, וכמו שכתבתי היא זומנה לשימוע, ואני לא יודעת אמנם מה באמת היה שם אבל העבירו לי את רוח הדברים בשיחה אישית מייד לאחר השימוע - הסיבה לכך שזה נעשה היא כי "השתמשו בי" כדוגמה בולטת כמו שכתבתי - במקרה הספציפי שלי היא עקצה אותי המון על כך שאני דתייה, היו לה כל מיני הערות ובדיחות מפגרות שמיצו את עצמן ממזמן אבל היא חזרה עליהן בקביעות, והיו גם קטעים כמו ההתעקשות שלה לאתר אותי ולדבר אלי בזמן שאני מתפללת/מברכת, וכל פעם להציג את זה כאילו היא "שכחה" ו"לא יודעת" מה אני עושה ולרדת עלי שאני לא עונה לה ואז לרוץ ולספר לאנשים שכמעט הרבצתי לה כי היא הפריעה לי להתפלל, כאילו בהומור. מה שקרה זה ש"ניצלו" את הקטע הזה כדוגמה לכך שהיא מתנהגת בצורה שמשפילה ומבזה אדם, אני במקרה הזה, על רקע אמונתו, שזה סעיף מקביל לגזענות, השפלה על רקע מיני וכדומה (מסוג הסעיפים שמפטרים אנשים בגללם, במילים אחרות). נאמר לי שבשימוע הבהירו לה שזה רק סעיף אחד מתוך כמה ושלא מדובר רק בי אלא ביחס הכללי שלה לאנשים בעבודה. אני חושבת וגם אמרתי את זה, שהיה מתאים יותר אם היו עושים את זה בצורה כללית כי לא חסרות דוגמאות שלא קשורות ספציפית לאדם מסוים ושהיו יכולים לפחות להתייעץ איתי לפני שהציגו אותי כחלק עיקרי בסיפור הזה, במיוחד כי אני אמורה להמשיך לעבוד איתה עכשיו, ועם כמה שהיה לא נעים עכשיו אפילו יותר לא נעים, כי למרות שנאמר לה (לפי מה שאמרו לי) שזה לא שאני התלוננתי עליה והיא טענה בשימוע עצמו שאנחנו חברות ושזה הכל ברוח טובה ושזה לא מפריע לי, אבל אמרו לה מסתבר כמה דברים ועכשיו היא מאשימה אותי במידה מסוימת ולמרות שיש לי את התמיכה המלאה גם של הממונים וגם של הקולגות הרלוונטיים, הסיטואציה הזאת יצרה מצב לא נעים.
אני שמחה מחד שעשו את זה, זה יוצר תחושה טובה שדואגים לעובדים ככה ושמקפידים שלא יהיה מי שיזכה ליחס משפיל גם אם זה נעשה בצורה כזאת שהיא טוענת שנעשה בחברות ומהניסיון שלי בהרבה מקומות יש נטייה להתייחס לדברים כאלו כאל חלק מההווי, אבל מהצד השני... לא נעים, למרות שברור לי שאם לא היו משתמשים בי כ"מקרה הבוחן" הייתי מרגישה אחרת, הבנות מהמחלקה שלי ממש שמחות שזה נעשה וההערכה שלהן לממונים רק גברה. אותי המצב הזה הכניס לפינה של אי נעימות, ולמרות שאני שמחה לדעת שהקטעים האלו נפסקו, עדיין אני מרגישה לא בנוח עם המקום ששמו אותי בו.
עם או בלי קשר לכך שאנחנו במוצאי ט' באב, רציתי לשתף במשהו שקורה בעבודה שלי ומשפיע עלי בכמה היבטים, וזה גם משהו שנראה לי שעשוי לעורר מחשבה אצל חלקכם. אזהרה - זה הולך להיות ארוך:
מישהי שעובדת איתי זומנה בשבוע שעבר לשימוע בעילה של "התנהגות בלתי הולמת לעובדים אחרים", כשהוכנסו לשם כמה סעיפים שנטען שהם פוגעים ומשפילים אנשים על רקעים מסוימים, כשאני היוויתי את אחת הדוגמאות היותר בולטות וכנראה ההכי בולטת. אני אנסה להסביר את הרקע קודם:
הבחורה הזאת עובדת במחלקה אחרת ולא במחלקה שלי, אבל יש ביננו אינטרקציה משמעותית. זאת מישהי שיש לה נטייה לעצבן אנשים בצורה שלפעמים היא ישירה - עקיצות וירידות, ולפעמים היא עקיפה ואפילו מתוחכמת. היא עושה את זה כמעט לכולם, נראה שזה לא קטע אישי נגד אף אחד, אבל לכל אחד היא יודעת לגעת במקום שהכי מפריע והכי לא נעים, היא יכולה לכתוב ספר הנחיות "איך לעצבן כל אחד ואחד מהעובדים", ואני לא מגזימה. זה מתבטא למשל בקטעים ילדותיים כמו לדבר בקולי קולות ליד מישהי שמנסה לדבר בטלפון, או לפנות בבקשות לאותה מישהי שמדברת ולעשות תנועות בפנטומימה ואז "לכעוס" שהיא לא קלטה מה היא ביקשה ועוד קטעים כאלו, ומתבטא גם בדברים שהיא אומרת כאילו בהומור ובחברות אבל ברור שזה לא, ואחרי שאנשים מגיבים בצורה מובנת ולגיטימית כמו להתעצבן עליה או להעיר לה שזה לא במקום מה שאמרה, היא מעמידה פנים שנפגעת או שבאה בהאשמות שתקפו אותה ומוסיפה את זה לסל העקיצות שלה.
באופן טבעי, אנשים לא מחבבים אותה בגלל הקטעים האלו, למרות שהייתה השתדלות לשמור איתה על יחסי עבודה תקינים, אבל ההתנהגות המעצבנת שלה לא ממש הקלה על זה. ידעתי שהמנהלת שלי לא אוהבת את זה, גם כי זו התנהגות מעצבנת שעצבנה גם אותה וגם כי הקטעים האלו הפריעו לעבודה שלנו והאווירה הטובה נפגעה לא מעט בגללה. אז מה שהמנהלת שלי עשתה הייתה להציף את הנושא הזה ולדבר עם עוד כמה בכירים ועם הממונה הישיר שלה, וכמו שכתבתי היא זומנה לשימוע, ואני לא יודעת אמנם מה באמת היה שם אבל העבירו לי את רוח הדברים בשיחה אישית מייד לאחר השימוע - הסיבה לכך שזה נעשה היא כי "השתמשו בי" כדוגמה בולטת כמו שכתבתי - במקרה הספציפי שלי היא עקצה אותי המון על כך שאני דתייה, היו לה כל מיני הערות ובדיחות מפגרות שמיצו את עצמן ממזמן אבל היא חזרה עליהן בקביעות, והיו גם קטעים כמו ההתעקשות שלה לאתר אותי ולדבר אלי בזמן שאני מתפללת/מברכת, וכל פעם להציג את זה כאילו היא "שכחה" ו"לא יודעת" מה אני עושה ולרדת עלי שאני לא עונה לה ואז לרוץ ולספר לאנשים שכמעט הרבצתי לה כי היא הפריעה לי להתפלל, כאילו בהומור. מה שקרה זה ש"ניצלו" את הקטע הזה כדוגמה לכך שהיא מתנהגת בצורה שמשפילה ומבזה אדם, אני במקרה הזה, על רקע אמונתו, שזה סעיף מקביל לגזענות, השפלה על רקע מיני וכדומה (מסוג הסעיפים שמפטרים אנשים בגללם, במילים אחרות). נאמר לי שבשימוע הבהירו לה שזה רק סעיף אחד מתוך כמה ושלא מדובר רק בי אלא ביחס הכללי שלה לאנשים בעבודה. אני חושבת וגם אמרתי את זה, שהיה מתאים יותר אם היו עושים את זה בצורה כללית כי לא חסרות דוגמאות שלא קשורות ספציפית לאדם מסוים ושהיו יכולים לפחות להתייעץ איתי לפני שהציגו אותי כחלק עיקרי בסיפור הזה, במיוחד כי אני אמורה להמשיך לעבוד איתה עכשיו, ועם כמה שהיה לא נעים עכשיו אפילו יותר לא נעים, כי למרות שנאמר לה (לפי מה שאמרו לי) שזה לא שאני התלוננתי עליה והיא טענה בשימוע עצמו שאנחנו חברות ושזה הכל ברוח טובה ושזה לא מפריע לי, אבל אמרו לה מסתבר כמה דברים ועכשיו היא מאשימה אותי במידה מסוימת ולמרות שיש לי את התמיכה המלאה גם של הממונים וגם של הקולגות הרלוונטיים, הסיטואציה הזאת יצרה מצב לא נעים.
אני שמחה מחד שעשו את זה, זה יוצר תחושה טובה שדואגים לעובדים ככה ושמקפידים שלא יהיה מי שיזכה ליחס משפיל גם אם זה נעשה בצורה כזאת שהיא טוענת שנעשה בחברות ומהניסיון שלי בהרבה מקומות יש נטייה להתייחס לדברים כאלו כאל חלק מההווי, אבל מהצד השני... לא נעים, למרות שברור לי שאם לא היו משתמשים בי כ"מקרה הבוחן" הייתי מרגישה אחרת, הבנות מהמחלקה שלי ממש שמחות שזה נעשה וההערכה שלהן לממונים רק גברה. אותי המצב הזה הכניס לפינה של אי נעימות, ולמרות שאני שמחה לדעת שהקטעים האלו נפסקו, עדיין אני מרגישה לא בנוח עם המקום ששמו אותי בו.