יחסים בין אחים

יחסים בין אחים

מה הגבול שלכן בסגנון דיבור בין אחים?
הוא גועלי אליה בסגנון דיבור. מעליב, מתנשא, מלגלג
זה הסגנון שלו באופן כללי אבל אנחנו המבוגרים לא מתרגשים כי זה הוא
היא מאד נעלבת, אין לה כלים להתמודד או להתגונן, הוא מכניס אותה לכיס הקטן...
(מזכירה שהוא מתבגר, היא צעירה יחסית)
אני מדברת איתו אפילו עד כדי הענשה ושלילת זכויות
אני מדברת גם איתה אבל בעיקר מרחמת עליה
לא לוקחת צד כרגע, רק רוצה לשמוע רעיונות יצירתיים, איך אני עוזרת לו להפסיק ולה להתמודד

לא לצטט בשום מקום
 

rnavina

New member
לא מתרגשים אבל מקבלים את הסגנון הזה?

אין לי ניסיון עם מתבגרים אבל נשמע לי שלא הייתי מקבלת את סגנון הדיבור הזה. כשאצלנו הבכור (אמנם בן 8 וקצת אבל פה ושם יש קטעים של מתבגר) מתחיל ללגלג או לדבר לא יפה אני נוזפת בו. זה לחלוטין לא מקובל עלי.
איתה הייתי מדגישה את זה שאין לה שליטה על מעשי הצד השני, רק על התגובה שלה. היא יכולה להתעלם, ללכת למקום אחר, להגיד שזה סגנון מגעיל ושידבר אליה יפה ועוד.
בהצלחה
 

מאורית9

New member
אני נוטה להסכים עם רנבינה

שלי בן 11 ממש בצעדיו הראשונים בגיל ההתבגרות
אמנם הקשר בינו לבין אחותו (שש וחצי) מקסים ורוב הזמן הם מסתדרים מאוד יפה
כשהם רבים או מתווכחים אני נוטה לתת להם לפתור את העניין
אבל אםהוא מתנשא, מלגלג או מדבר בצורה לא יפה זה גבול מבחינתי.
זה כמעט לא קורה אבל כשיש ניצני של שפה לא ראויה ( גם אלינו) אני עוצרת את זה
אין לי ממש עיצות כי זה לא משהו שאני מתמודדת איתו אבל זה נראה לי משהו שלא כדאי לקבל או לסלוח עליו
זה סוג של כוחנות ולעיתים האלימות המילולית יכולה להסלים ולהגיע למקומות של אלימות פיזית
 

מאורית9

New member
אני מצטערת

אם הייתי נשמעת מתנשאת
מהכרותנו הווירטואלית ברור לי לגמרי שאת מאלה שמוגדרים כ״בית טוב״
כזו גם אני
אבל המציאות בימנו מאוד מפחידה
כל הזמן שומעים על אלימות מסוגים שונים ומשונים
גם בערים לא מוכות פשע ורשע
המדרון עשוי להיות חלקלק ( אני מזכירה את זה גם לעצמי)
והגלישה בין סגנון דבור בוטה ואלים שניתנת לו לגיטימציה- יכולה להיות מהירה
 
כיוון אחר

ככה זה כשאני רגע אחרי קריאת "אחים ללא יריבות", אני אופטימית לכמה שניות, אבל שווה נסיון בכל זאת.


שאלת אותו מה המטרה שלו בזה? מה הוא מרוויח? תגובה שלה? תגובה שלכם? בלי לכעוס, רק לנסות לשמוע מה עומד מאחורי זה? אולי אם תמצאו דרך אחרת לתת לו את תשומת הלב שהוא מחפש, או לפרוק את האנרגיות השליליות האלה, הוא ירפה ממנה קצת?

(גם אצלנו הגדולה שבת 10 וחצי מציקה לאחיה הרגיש, וכבר דיברנו על זה שהוא פשוט טרף קל בעיניה, ומשעשע אותה לראות אותו מתפוצץ. אנחנו עוד עובדים על זה
)
 

ויקה1222

New member
זה הסגנון שלו באופן כללי אבל אנחנו המבוגרים

לא מתרגשים כי זה הוא? הנה לך שורש העניין.
את בעצם לא רואה שום דבר שלילי בצורת הדיבור שלו כי כאמור זה הוא. את אוסרת עליו לדבר ככה לאחותו לא בגלל שצורת הדיבור הזו לא ראויה בעיניך, אלא בגללה, כי היא כזו רגישה ונעלבת וזקוקה להגנה. למה בעצם? הבעיה היא לא שלה ולדעתי, ברגע שתחליטי את זה, תוכלי לגייס מספיק נחישות כדי להפסיק את הצורת דיבור הזו.
 

מאיהתי

New member
אין לי ניסיון עם גיל ההתבגרות

למעט תלמידי בביה"ס.

מאמינה שקל להגיד מבחוץ אך יש דברים אצלנו בבית שהם לא מקובלים ודיבור לא ראוי זה אחד מהם.
כדאי לעשות לבחור שיחה ולהבהיר לו את הנהלים.

בהצלחה
 
יכול להיות שכדאי שתתני דוגמה כי יש לי תחושה

שהשרשור הזה לא הלך למקום שהתכוונת אליו. אני לפחות לא הבנתי את ההודעה המקורית שלך כמדברת ממש על אלימות מילולית.

חוץ מזה - מוזר לי הקונצנזוס על התערבות, כשבד"כ כששואלים על ריבים בין ילדים, גם כשמדובר על הצקות פיזיות, כולן כותבות לא להתערב. (אבל אני מהזן המתערב בכל מקרה).

ואני לא יודעת באילו הקשרים זה קורה, אבל אם זה רלוונטי - שבסיטואציות שהוא מדבר אליה לא יפה היא תרוויח מזה והוא יפסיד. נניח - בסיטואציה שצריך לקבל החלטה משפחתית וכל אחד מביע את דעתו ורצונותיו - אם הוא מזלזל בה ומבטל את דעתה - זו סיבה מספיק טובה להעדיף את מה שהיא רוצה על פני מה שהוא רוצה.
 

udialon

New member
ריבים בין אחים זה משהו שתמיד יהיה..

אבל הילדים צריכים להבין שגם לריב יש דרך.. אם זה וויכוחים קטנים באמת לא כדאי להתערב כדי שהם לא יפתחו בך תלות כמגשרת.. לעומת זאת, כשמדובר בריבים שמגיעים למקומות לא נעימים כדאי ורצוי להתערב ולעצור את זה. אם את חושבת שאחד מהם היה לא בסדר עדיף לומר לו את זה באופן פרטי ולא מול הילד השני כדי לא לעורר יותר אנטי..
אני לא מכיר ולא יודע את המקרה אצלכם אבל יצא לי לראות אצל שני הגיסים שלי התנהגות מזלזלת קצת מצד הילדה הגדולה (12) כלפי הקטנה (8) ובעיני הרבה מזה היה בגלל ההורים, הם תמיד הציגו אמנם בצחוק אבל בכל זאת את הקטנה כ"קטנה ומעצבנת" וזה נתן לגיטימציה לגדולה להתנשא מעליה.
 

moma422

New member
אני גם לא מרשה התבטאויות אלימות

לא קללות, לא זלזול...
יש דברים שאני לא רוצה בתוך הבית, זה מכוער ולא נעים לי.

כל פעם שהגדול מנסה, אני מתגייסת לטובת הצעיר. או הופכת את זה לבדיחה או מוציאה את העוקץ...
גם בגלל שהגדול צריך להגמל מהתנהגויות כאלו גם כלפי ילדים בגילו.
 
אני באמת רואה שלא הובנתי

ןמאחר וקשה לי , אז ברשותכן אני עוצרת כאן
ותודה למי שענתה
 

פרמלה

New member
אצלנו אותו דבר. נזיפות לא עוזרות אף פעם

אצלה ואי אפשר להעניש כל הזמן.

לא מצאתי פתרון.
 

shiron number 1

New member
אני דווקא חושבת

שהרבה פעמים עם אחים, ועם אנשים קרובים לנו בכלל, אנחנו מרשים לעצמנו יותר ממה שהיינו מרשים לעצמנו עם זרים. לגמרי לא בטוח שככה הוא, אולי ככה הוא בבית. וגם שביחסים בין אחים יש מן סימולציה לחיים האמיתיים והדיבור הזה אליה בטח משרת משהו אצלו. הוא צריך להרגיש חזק יותר, או משהו כזה.
יחד עם לא להרשות לדבר ככה (בכלל וגם אליה) הייתי מנסה לחזק אותו בדברים אחרים, גם ביחסים איתה. שהוא יצטרך לעזור לה, או משהו כזה. שיוכל להרגיש חזק וגדול לא על ידי הקטנה שלה.
 
למעלה