תגובתי -
בנוגע למאמר - בתחילה טוען כותב המאמר שדמוקרטיה היא בעיקר הגנת הרוב על המיעוט (תשובתו לטיעון הלגליסטי), ולא להיפך. לכאורה טיעון זה נכון. אך אני טוען שהמיעוט אכן מוגן. ואפשר לפנות לערכאות שיפוטיות כדי להשיג שוויון במידה ואינו נמצא. או כדי להשיג הגנה כלפי החלשים. למערכת המשפט בישראל יש כוח עצום. שופט עליון יכול לבטל החלטות ממשלה. חוקים וכדו´. לכן אפשר להפנות כל תלונה לביהמ"ש. וזה ידון בה ויחליט האם החוק הוא אכן "חוקי" מבחינה משפטית, או לאו. מכאן שטענתו המרכזית של הכותב - "אם החוק אינו ממלא תפקיד זה, הרי שהחוק עצמו איננו דמוקרטי " טענתו זו אינה נכונה, מאחר וכל חוק עובר תחת עין משפטית דקדקנית. אלא אם כן הוא אינו סומך על מערכת המשפט במדינת ישראל.. איזכור המדינות שהפכו פאשיסטיות ע"י הדמוקרטיה, היא מופרכת בעליל. מאחר ומדינות אלו בראש ובראשונה חיסלו את מערכת המשפט. ואילו בישראל היא חיה, נושמת, ובועטת במלוא הכוח. ציטוט: "...הסרבן גם מצביע על פורעי חוק שעליהם ממעטים לדבר – מתנחלים שתופסים גבעות בלי אישור, יוצאים למסעות נקם בפלשתינים, כורתים מטעי זיתים, יורים והורגים ולא מובאים למשפט ("מחוסר ראיות"). הסרבן מצביע על כל אלה ושואל – מדוע הם אינם נתפסים כסכנה ממשית לשלטון החוק? ואולי הטיעון הלגליסטי נגד הסירוב אינו אלא איצטלה דקה שמכסה על משהו אחר לגמרי? ..." אם יש לך הוכחה לקיום מעשים שכאלה - פנה למערכת המשפט, אך אל תיקח את החוק לידיים. אני טוען שיש להעניש אנשים כאלה במלוא חומרת הדין. ואני מתנגד בתוקף לכל בעיטה בשלטון החוק. בעיני אותם אנשים כן נחשבים לסכנה מוחשית לשלטון החוק, ולכן שאלתו האחרונה של כותב המאמר - אינה רלוונטית לגבי. הטיעון המוראלי - אני איני טוען אותו, למעשה, אני טוען שהאחדות היא רק מסווה עניים שמאפשר לממשלה לפעול ללא ביקורת. כי כל ביקורת נחשבת כ "פגיעה באחדות". וזהו מסוכן לא פחות לשלטון החוק. למרות זאת, אגיב לחלק מטיעוניו של הכותב. ציטוט: הסרבן מעלה תהייה אחת ושאלה אחת. הוא תוהה – מדוע עלי, דווקא עלי, מוטל לתחזק את המוראל הלאומי?" אף אחד לא הטיל עליו עניין זה, לא מצפים ממנו שיתרום לאחדות, גם לא מצפים ממנו להשתעבד אליה. אך הסרבן הוא פוגע, הוא פוגע בשלטון החוק, הוא פוגע במדינה. הוא נותן פרס מוראלי לטרור, שכולנו רוצים לחסלו. ובזה הוא פועל כנגד אינטרסיה הבסיסיים של מדינת ישראל, ושל העם היהודי. ציטוט: "והוא שואל – האם ה"סרבנות" הנגדית, סרבנות השלום של שרון, ליברמן, לנדאו ומופז, האם היא איננה מפלגת ומסכסכת? האם חזון העימות של הימין, דם ועוד דם ועוד דם, לנצח תאכל חרב – האם אלו אינם חותרים תחת המוראל הלאומי?" נעשית כאן ע"י הכותב הכללה חמורה. הוא טוען במפגיע שכל הימין מסרב לשלום, ומסרב למסירת שטחים. ובכך בעצם הוא הופך את כל מחנה הימין, ובפרט את ראשיו. לימין קיצוני. הוא בעצם עושה דה לגיטימציה שלמה לכל מחנה הימין. על אותו עניין אני יכול להפוך את מחנה השמאל כולו לשמאל קיצוני, למשת"פים נכנעים. האם זה מוצא חן בעינך? סרבנות השלום של הימין הקיצוני אכן מסוכנת, אך מצד שני, הכניעה וההתרפסות בפני הטרור של השמאל הרדיקלי, מסוכנת לא פחות, ואולי אף יותר. בזה הסתיימה תגובתי למאמר, ואגיב לטיעוניך אתה. ציטוט: "תמצית הציונות לא האמין במשוואה של א"י השלמה > ערך החיים, ולזה דווקא לא התייחסת." אני גם כן איני מאמין בא"י השלמה. לכן לא הגבתי. ציטוט: "אמרת בעצם התנגדות לחוק היא אנטי ציונית במקרה שהחוק בישראל.. אני לא מבין את הקשר... " כל פגיעה בדמוקרטיה היא פגיעה ישירה בציונות. אחד מבסיסיה האיתנים של הציונות היא הדמוקרטיה(והוכחתי את פגיעתם בדמוקרטיה בתגובתי למאמר, לפחות על פי הבנתי המועטת). ציטוט: "התנחלויות לא צריכות חיזוק.. התנחלות היא פשע מלחמה! אם רוצים לחזק גבולות, צריך להגדיר אותם.. לא לשים בשטח של הצד השני עוד אנשים ע"מ לגנוב את האדמה." מדינת ישראל כבשה את השטחים ממדינות רבוניות. לאחר מכן מדינת ישראל חתמה הסכם שלום עם אותן המדינות והם וויתרו מרצון על אותם השטחים. לכן בניה בהתנחלויות היא אינה פשע מלחמה. מה שכן, נוצרת כאן בעיה מסוימת, הרי מצד אחד אותם אזרחים שנותרו בשטחים הינם חסרי זכויות, ומצד שני נבנות התנחלויות שמנציחות את חוסר הזכויות לאותם האזרחים. מדינת ישראל גם אינה יכולה, בשל הבעיה הדמוגרפית, לחלק לאותם תושבים אזרחות תקנית. לכן אני סובר שבניית התנחלויות בעומק השטח, בניית התנחלויות שיזיקו לרצף הטריטוריאלי של המדינה הפלשתינאית (שתקום), הינם מסכנות את היציבות. מאותה הסיבה אני תומך בפינוי אותן ההתנחלויות שכבר בנויות ונמצאות בעומק השטח הפלשתינאי. ושוב, מאותה הסיבה אני תומך בהסכם או בגידור חד צדדי במקרה שלא תהיה אפשרות להגיע להסדר. ואני מסכים איתך, יש להגדיר גבולות בהקדם האפשרי. מבחינתי אותם הגבולות יכללו את הבקעה ואיזור חיץ (צר, עם "בליטות" באמצעו שיכללו כמה מועצות מקומית) סביב כל הגדה שיכלול בתוכו התנחלויות לשם חיזוק הצד היהודי שבו. ההתנחלויות שישארו מאחרי הגדר - יטרונספרו. אם הגעת עד כאן, וקראת לעומק, יש לך כוח רצון
בנוגע למאמר - בתחילה טוען כותב המאמר שדמוקרטיה היא בעיקר הגנת הרוב על המיעוט (תשובתו לטיעון הלגליסטי), ולא להיפך. לכאורה טיעון זה נכון. אך אני טוען שהמיעוט אכן מוגן. ואפשר לפנות לערכאות שיפוטיות כדי להשיג שוויון במידה ואינו נמצא. או כדי להשיג הגנה כלפי החלשים. למערכת המשפט בישראל יש כוח עצום. שופט עליון יכול לבטל החלטות ממשלה. חוקים וכדו´. לכן אפשר להפנות כל תלונה לביהמ"ש. וזה ידון בה ויחליט האם החוק הוא אכן "חוקי" מבחינה משפטית, או לאו. מכאן שטענתו המרכזית של הכותב - "אם החוק אינו ממלא תפקיד זה, הרי שהחוק עצמו איננו דמוקרטי " טענתו זו אינה נכונה, מאחר וכל חוק עובר תחת עין משפטית דקדקנית. אלא אם כן הוא אינו סומך על מערכת המשפט במדינת ישראל.. איזכור המדינות שהפכו פאשיסטיות ע"י הדמוקרטיה, היא מופרכת בעליל. מאחר ומדינות אלו בראש ובראשונה חיסלו את מערכת המשפט. ואילו בישראל היא חיה, נושמת, ובועטת במלוא הכוח. ציטוט: "...הסרבן גם מצביע על פורעי חוק שעליהם ממעטים לדבר – מתנחלים שתופסים גבעות בלי אישור, יוצאים למסעות נקם בפלשתינים, כורתים מטעי זיתים, יורים והורגים ולא מובאים למשפט ("מחוסר ראיות"). הסרבן מצביע על כל אלה ושואל – מדוע הם אינם נתפסים כסכנה ממשית לשלטון החוק? ואולי הטיעון הלגליסטי נגד הסירוב אינו אלא איצטלה דקה שמכסה על משהו אחר לגמרי? ..." אם יש לך הוכחה לקיום מעשים שכאלה - פנה למערכת המשפט, אך אל תיקח את החוק לידיים. אני טוען שיש להעניש אנשים כאלה במלוא חומרת הדין. ואני מתנגד בתוקף לכל בעיטה בשלטון החוק. בעיני אותם אנשים כן נחשבים לסכנה מוחשית לשלטון החוק, ולכן שאלתו האחרונה של כותב המאמר - אינה רלוונטית לגבי. הטיעון המוראלי - אני איני טוען אותו, למעשה, אני טוען שהאחדות היא רק מסווה עניים שמאפשר לממשלה לפעול ללא ביקורת. כי כל ביקורת נחשבת כ "פגיעה באחדות". וזהו מסוכן לא פחות לשלטון החוק. למרות זאת, אגיב לחלק מטיעוניו של הכותב. ציטוט: הסרבן מעלה תהייה אחת ושאלה אחת. הוא תוהה – מדוע עלי, דווקא עלי, מוטל לתחזק את המוראל הלאומי?" אף אחד לא הטיל עליו עניין זה, לא מצפים ממנו שיתרום לאחדות, גם לא מצפים ממנו להשתעבד אליה. אך הסרבן הוא פוגע, הוא פוגע בשלטון החוק, הוא פוגע במדינה. הוא נותן פרס מוראלי לטרור, שכולנו רוצים לחסלו. ובזה הוא פועל כנגד אינטרסיה הבסיסיים של מדינת ישראל, ושל העם היהודי. ציטוט: "והוא שואל – האם ה"סרבנות" הנגדית, סרבנות השלום של שרון, ליברמן, לנדאו ומופז, האם היא איננה מפלגת ומסכסכת? האם חזון העימות של הימין, דם ועוד דם ועוד דם, לנצח תאכל חרב – האם אלו אינם חותרים תחת המוראל הלאומי?" נעשית כאן ע"י הכותב הכללה חמורה. הוא טוען במפגיע שכל הימין מסרב לשלום, ומסרב למסירת שטחים. ובכך בעצם הוא הופך את כל מחנה הימין, ובפרט את ראשיו. לימין קיצוני. הוא בעצם עושה דה לגיטימציה שלמה לכל מחנה הימין. על אותו עניין אני יכול להפוך את מחנה השמאל כולו לשמאל קיצוני, למשת"פים נכנעים. האם זה מוצא חן בעינך? סרבנות השלום של הימין הקיצוני אכן מסוכנת, אך מצד שני, הכניעה וההתרפסות בפני הטרור של השמאל הרדיקלי, מסוכנת לא פחות, ואולי אף יותר. בזה הסתיימה תגובתי למאמר, ואגיב לטיעוניך אתה. ציטוט: "תמצית הציונות לא האמין במשוואה של א"י השלמה > ערך החיים, ולזה דווקא לא התייחסת." אני גם כן איני מאמין בא"י השלמה. לכן לא הגבתי. ציטוט: "אמרת בעצם התנגדות לחוק היא אנטי ציונית במקרה שהחוק בישראל.. אני לא מבין את הקשר... " כל פגיעה בדמוקרטיה היא פגיעה ישירה בציונות. אחד מבסיסיה האיתנים של הציונות היא הדמוקרטיה(והוכחתי את פגיעתם בדמוקרטיה בתגובתי למאמר, לפחות על פי הבנתי המועטת). ציטוט: "התנחלויות לא צריכות חיזוק.. התנחלות היא פשע מלחמה! אם רוצים לחזק גבולות, צריך להגדיר אותם.. לא לשים בשטח של הצד השני עוד אנשים ע"מ לגנוב את האדמה." מדינת ישראל כבשה את השטחים ממדינות רבוניות. לאחר מכן מדינת ישראל חתמה הסכם שלום עם אותן המדינות והם וויתרו מרצון על אותם השטחים. לכן בניה בהתנחלויות היא אינה פשע מלחמה. מה שכן, נוצרת כאן בעיה מסוימת, הרי מצד אחד אותם אזרחים שנותרו בשטחים הינם חסרי זכויות, ומצד שני נבנות התנחלויות שמנציחות את חוסר הזכויות לאותם האזרחים. מדינת ישראל גם אינה יכולה, בשל הבעיה הדמוגרפית, לחלק לאותם תושבים אזרחות תקנית. לכן אני סובר שבניית התנחלויות בעומק השטח, בניית התנחלויות שיזיקו לרצף הטריטוריאלי של המדינה הפלשתינאית (שתקום), הינם מסכנות את היציבות. מאותה הסיבה אני תומך בפינוי אותן ההתנחלויות שכבר בנויות ונמצאות בעומק השטח הפלשתינאי. ושוב, מאותה הסיבה אני תומך בהסכם או בגידור חד צדדי במקרה שלא תהיה אפשרות להגיע להסדר. ואני מסכים איתך, יש להגדיר גבולות בהקדם האפשרי. מבחינתי אותם הגבולות יכללו את הבקעה ואיזור חיץ (צר, עם "בליטות" באמצעו שיכללו כמה מועצות מקומית) סביב כל הגדה שיכלול בתוכו התנחלויות לשם חיזוק הצד היהודי שבו. ההתנחלויות שישארו מאחרי הגדר - יטרונספרו. אם הגעת עד כאן, וקראת לעומק, יש לך כוח רצון
רק להבהרה אתה לא מדבר כאן עם איזה דוקטור או משהו, אל תקח את מה שאני אומר בתור האמת התהומית -- אני רק אומר את הדעה הקטנה שלי, רק עוד בורג קטן, בן 17 בקושי, במערכת הגדולה.