יחיד ורבים
יחיד ורבים אויה כי המת האחד נחשב --- רב הצער והזעזוע על האיש שהיה גם אהבתנו לבוכים, למי שלהם לא יהיה. שמו נזכר ברטט שרטוטי פניו, תולדות חייו, נחרטים בזיכרון לשעה ליום אולי חודש --- ואת המתים הרבים אבוי, רק סופרים. ומה שנותר רק חשבון פנים מטשטשים אינם נחשבים באמות זיכרון - תמונה באה בתמונה ואין תואר. שם מתערבב בשם ואין דמות. פני אבות ואמהות היו לאחד קול בכי אלמנות אינו מתייחד - דמעה נמסכת בדמעה לאיין --- ואין יודע את האחד מיני רבים ואין חשים כאבם של הנשארים. כי אבוי המת האחד נחשב והרבים לא יחשבו.
יחיד ורבים אויה כי המת האחד נחשב --- רב הצער והזעזוע על האיש שהיה גם אהבתנו לבוכים, למי שלהם לא יהיה. שמו נזכר ברטט שרטוטי פניו, תולדות חייו, נחרטים בזיכרון לשעה ליום אולי חודש --- ואת המתים הרבים אבוי, רק סופרים. ומה שנותר רק חשבון פנים מטשטשים אינם נחשבים באמות זיכרון - תמונה באה בתמונה ואין תואר. שם מתערבב בשם ואין דמות. פני אבות ואמהות היו לאחד קול בכי אלמנות אינו מתייחד - דמעה נמסכת בדמעה לאיין --- ואין יודע את האחד מיני רבים ואין חשים כאבם של הנשארים. כי אבוי המת האחד נחשב והרבים לא יחשבו.