קודם כל, היא אשמה גם. הוא לא האחראי הבלעדי.
היא לא האשמה היחידה.
בוא נגיד, היא לא טלית שכולה תכלת.
זה כמו שאתה תחליט שבא לך לשדוד בנק, ואני אעזור לך מהצד. אני למעשה אחשב שותפה מלאה לפעולות שלך, לא?
אני כותבת את התגובה לה, ותהיה בטוח שאם הגבר היה בא ושולח פה הודעה "אני בוגד באישתי עם מישהי", הייתי שופטת גם אותו.
באופן כללי, למה לבגוד? לא טוב לך?, תקום ותעזוב.
והקטע שכתבתי לה ש"את אשמה", זה לא כי אני חושבת שהיא האשמה היחידה. תהיה בטוח. דעותיי ישארו על כנם כי כשבוגדים, שני הצדדים אשמים באותה המידה. העניין הוא שאני רק מאירה את עינייה, שכשהם "יתפסו", הגבר יאשים אותה, וגם החברה. כי אנחנו בחברה הזויה, שאישה שעושה דבר כזה היא "זונה", וגבר שעשה דבר כזה הוא "נפל קורבן לפתיינות."
ואם אצלך "להתבגר" זה אומר להשלים עם בגידות, אז אני מעדיפה להשאר ילדה לנצח.