יותר מידי...
לN0 יש יותר מידי דברים לכתוב יותר מידי דברים להגיד יותר מידי דברים שהוא רוצה להוציא, ואין לו כח. לפני שבוע הוא היה בדיכאון, והוא רצה לכתוב משהו בפורום במקום זה הוא הלך לפרסם את זה בבמה. N0 החליט לקחת שבוע חופש מהפורום, כדי לבדוק שהוא לא מכור. הוא גילה שני דברים. 1. שהוא באמת מכור. 2. שכרגיל הוא לא מצליח לסיים שום דבר שהוא מתחיל, בהתחשב בעובדה שהשבוע היה אמור להסתיים מחר. אפילו לטריק עם 12 בלילה אין לו כח לחכות. בהתחלה N0 אמר לעצמו שהוא לא יכנס בכלל ואז הוא הבטיח שהוא לא יכנס רק לפורום הזה, ואז הוא אמר שהוא לא יכתוב הודעות ועכשיו N0 כותב הודעה. הוא תכנן לחכות למחר בערב לספר על איך שהוא עבר או נכשל בטסט. N0 רצה לספר על כמה שהחיים הם יפים וורודים והכל טוב ויפה כל עוד לא פותחים עיתון, אבל זה לא ככה. עכשיו N0 עוד פעם בדיכאון, ואין לו עם מי לחלוק את זה. למי הוא כבר יכול לספר, יש כמה אנשים שהוא אוהב, והוא חשב שהוא יכול לספר להם הכל. אחד מאותם אנשים נוהג לשאול אותו עם הכל בסדר, גם כשהכל באמת בסדר. וN0 כמו רובוט אומר לו ``כן כן בטח שהכל בסדר``, מה אתם רוצים שN0 יגיד שהוא מרגיש הכי בדיכאון בעולם בלי שום סיבה ? שרוב הפעמים הוא לא יודע מה הוא מרגיש, ושהרגש כבר כל כך חזק וברור אז הוא לא יודע למה הוא מרגיש ככה. לפי שבוע הוא היה יכול להאשים את המוזיקה, זה התחיל משיר ועוד שיר וכל שיר הכי שמח שהוא שמע, N0 ראה את הצד המדכא שבו. אבל היום הוא לא יכול להאשים כלום, חוץ מאת עצמו ואת התת מודע שלו. ואולי איזה חלום, חלומות נוטים לדכא את N0 הוא בד``כ לא זוכר אותם. אבל את החלום שהיה לו הלילה הוא זוכר, ומה שN0 הבין ממנו לא היה טוב. N0 הבין שהוא רודף אחרי דבר שהוא כנראה לעולם לא ישיג, הוא רודף אחרי אהבה. ובטח כל מי שיקרא את זה יחשוב, ``או וואו יופי באמת, אהבה תגיע מתישהו ככה זה איתה`` . אבל היא פשוט לא. ומסיבה די פשוטה שלN0 אין רגשות. נכון הוא יכול להידלק על ילדת המתמטיקה על הדבורה מאיה ועל עוד אלף ואחת בנות. אבל זו רק הדלקות N0 בחיים לא יאהב אף אחת מהן, ותחלס הוא ידלק על כל מי שתראה איזושהי מוכנות. אז איך לעזאזל N0 יכול להרשות לעצמו בכלל על לחשוב לצאת עם מישהי כשהדבר היחיד שחשוב לו בקשר זה משהו שהוא לעולם לא יוכל לתת. N0 מוצא את עצמו מריץ בראש תרחישים לא הגיוניים של ניצול איום ונורא של נערות תמימות. בכלל כל מעשה שN0 חושב עליו שיכול אי פעם מישהו לעשות הוא אגואסטי. אין שום דבר שמישהו בעולם הזה עושה שלא אמור לגרום לו להרגיש טוב יותר אם זה פיזית כלכלית או נפשית, כל המעשים שלנו הם אגואיסטים. N0 כבר לא יודע אם שווה לו לעשות משהו. ומחר בבוקר הוא יקום והכל יראה טוב ויפה הכל יהיה טוב ויפה, ואז בעוד שבוע הכל יחזור על עצמו N0 ישכב לו במיטה מקשיב למוזיקה שמנתקת אותו מכל רעש מסביב ויתחנן טלפתית למישהו שיצלצל אליו ויוציא אותו לשניה מהדיכאון כדי שN0 יוכל לשקר לו ולהגיד שהכל בסדר, אבל אף אחד לא יענה לו(ואל תצחקו N0 יודע ממקור אמין ביותר שטלפטיה קיימת). הדיכאון של לפני שבוע נחשב לטוב, N0 חשב שהוא יכול סוף סוף להוציא הכל החוצה. אבל עכשיו הוא עוד פעם חזר ולN0 אין כח להיות מדוכא כל שבוע. הוא מניח שמתישהו אמא תתחיל לשים לב, ואז יתחילו לתת לו וואליום ופרוזאק ועוד כל מיני סמים אחרים שמשרד הבריאות החליט משומה לאשר. ואז N0 יהיה מאושר קלינית ואישית הוא חושב שהוא יעדיף להיות מדוכא.
לN0 יש יותר מידי דברים לכתוב יותר מידי דברים להגיד יותר מידי דברים שהוא רוצה להוציא, ואין לו כח. לפני שבוע הוא היה בדיכאון, והוא רצה לכתוב משהו בפורום במקום זה הוא הלך לפרסם את זה בבמה. N0 החליט לקחת שבוע חופש מהפורום, כדי לבדוק שהוא לא מכור. הוא גילה שני דברים. 1. שהוא באמת מכור. 2. שכרגיל הוא לא מצליח לסיים שום דבר שהוא מתחיל, בהתחשב בעובדה שהשבוע היה אמור להסתיים מחר. אפילו לטריק עם 12 בלילה אין לו כח לחכות. בהתחלה N0 אמר לעצמו שהוא לא יכנס בכלל ואז הוא הבטיח שהוא לא יכנס רק לפורום הזה, ואז הוא אמר שהוא לא יכתוב הודעות ועכשיו N0 כותב הודעה. הוא תכנן לחכות למחר בערב לספר על איך שהוא עבר או נכשל בטסט. N0 רצה לספר על כמה שהחיים הם יפים וורודים והכל טוב ויפה כל עוד לא פותחים עיתון, אבל זה לא ככה. עכשיו N0 עוד פעם בדיכאון, ואין לו עם מי לחלוק את זה. למי הוא כבר יכול לספר, יש כמה אנשים שהוא אוהב, והוא חשב שהוא יכול לספר להם הכל. אחד מאותם אנשים נוהג לשאול אותו עם הכל בסדר, גם כשהכל באמת בסדר. וN0 כמו רובוט אומר לו ``כן כן בטח שהכל בסדר``, מה אתם רוצים שN0 יגיד שהוא מרגיש הכי בדיכאון בעולם בלי שום סיבה ? שרוב הפעמים הוא לא יודע מה הוא מרגיש, ושהרגש כבר כל כך חזק וברור אז הוא לא יודע למה הוא מרגיש ככה. לפי שבוע הוא היה יכול להאשים את המוזיקה, זה התחיל משיר ועוד שיר וכל שיר הכי שמח שהוא שמע, N0 ראה את הצד המדכא שבו. אבל היום הוא לא יכול להאשים כלום, חוץ מאת עצמו ואת התת מודע שלו. ואולי איזה חלום, חלומות נוטים לדכא את N0 הוא בד``כ לא זוכר אותם. אבל את החלום שהיה לו הלילה הוא זוכר, ומה שN0 הבין ממנו לא היה טוב. N0 הבין שהוא רודף אחרי דבר שהוא כנראה לעולם לא ישיג, הוא רודף אחרי אהבה. ובטח כל מי שיקרא את זה יחשוב, ``או וואו יופי באמת, אהבה תגיע מתישהו ככה זה איתה`` . אבל היא פשוט לא. ומסיבה די פשוטה שלN0 אין רגשות. נכון הוא יכול להידלק על ילדת המתמטיקה על הדבורה מאיה ועל עוד אלף ואחת בנות. אבל זו רק הדלקות N0 בחיים לא יאהב אף אחת מהן, ותחלס הוא ידלק על כל מי שתראה איזושהי מוכנות. אז איך לעזאזל N0 יכול להרשות לעצמו בכלל על לחשוב לצאת עם מישהי כשהדבר היחיד שחשוב לו בקשר זה משהו שהוא לעולם לא יוכל לתת. N0 מוצא את עצמו מריץ בראש תרחישים לא הגיוניים של ניצול איום ונורא של נערות תמימות. בכלל כל מעשה שN0 חושב עליו שיכול אי פעם מישהו לעשות הוא אגואסטי. אין שום דבר שמישהו בעולם הזה עושה שלא אמור לגרום לו להרגיש טוב יותר אם זה פיזית כלכלית או נפשית, כל המעשים שלנו הם אגואיסטים. N0 כבר לא יודע אם שווה לו לעשות משהו. ומחר בבוקר הוא יקום והכל יראה טוב ויפה הכל יהיה טוב ויפה, ואז בעוד שבוע הכל יחזור על עצמו N0 ישכב לו במיטה מקשיב למוזיקה שמנתקת אותו מכל רעש מסביב ויתחנן טלפתית למישהו שיצלצל אליו ויוציא אותו לשניה מהדיכאון כדי שN0 יוכל לשקר לו ולהגיד שהכל בסדר, אבל אף אחד לא יענה לו(ואל תצחקו N0 יודע ממקור אמין ביותר שטלפטיה קיימת). הדיכאון של לפני שבוע נחשב לטוב, N0 חשב שהוא יכול סוף סוף להוציא הכל החוצה. אבל עכשיו הוא עוד פעם חזר ולN0 אין כח להיות מדוכא כל שבוע. הוא מניח שמתישהו אמא תתחיל לשים לב, ואז יתחילו לתת לו וואליום ופרוזאק ועוד כל מיני סמים אחרים שמשרד הבריאות החליט משומה לאשר. ואז N0 יהיה מאושר קלינית ואישית הוא חושב שהוא יעדיף להיות מדוכא.
למה אנשים תמיד מחפשים את האהבה הגדולה? ועוד בגיל הזה? אני ממש לא כזה. אני בעד הידלקות, זה בריא זה כיף וזו לפי דעתי המהות (אם לא הכי גדולה אז לפחות מרכזית) של הגיל הזה. ונכון, להיכנס לדיכאון מידי פעם זה לא נורא, אפילו נחמד להיות באווירה הזו, כי כשיוצאים ממנה זו ההרגשה הכי טובה העולם (טוב אני מכיר אחת שיותר טובה...) וחוץ מזה, אני בטוח שהיו לך זמנים טובים, וזמנים רעים יותר, אבל בן אדם, אל תאחל לעצמך להיות ``מאושר קלינית`` כי זה פשוט בריחה, ואני חושב שאתה לא כזה, אין שום סיבה שתוותר. מקווה שהכל יסתדר לך בסוף, ארז.