יותר מדי ידים?

[חנה גונן]

יותר מדי ידים?

המטפלת האחראיית לא אוהבת שאני לוקחת את בני השנה-שנתים על הידים חוץ משהם בוכים אני אומרת לה שהם עוד קטנים וזקוקים לזה אבל אם אני מחזיקה יותר משתי דקות היא מתחילה לומר לי שאוריד,שזה תופס אותי בילד אחד וכו. מה דעתכם? שלכם חנה גונן

 

[zimes]

מה דעתנו על מה -

מי צודקת, או איך את יכולה לנווט בין אמונותיך/רגשותיך ובין דרישותיה של הבוסית?

 

[דסי אשר]

ההבדל בין להיות עמצמאית לבין להיות

שכירה, ובטח במקום ציבורי, בו ישנם הרבה מאד קטנים בקבוצה. בהיסטורית העבודה שלי בשירות הציברוי, בתחומים שונים, נתתי שירות כפי שהייתי רוצה לקבל.... הממונים עלי לא כל כך אהבו זאת, בלשון המעטה. פעם אמרו לי, כאשר עבדתי בקהילה, כאחות מוסמכת במרפאת נשים- שאני טובה מידי לקהל. פעם אחרת, , כאחות, החלט להזיז חולה לא טרמינאלית, לחדר בודד, כי הניחו שצורת הטיפול שלי בה, ושהשיקולים לתת לה טיפול לפני כולם-נגד כאבי תופת בעמוד השידרה - העידו על קשרים אישים שנוצרו ביננו, ועל שיר=קול דעת מוטעה. שיקול הדעת היה מקצועי ואנושי= סדרי עדיפויות. כאב נורא בעמוד השדרה- דורש התערבות מהירה מאד. החולה, שהועברה לחדר בודד, שכנמצא במחלקה סופנית, לא הבינה מה קרה, ובמקום זאת נכנסה ללחץ, שמא חלה החמרה רצינית במצבה, שהצריכה טיפול בחדר בודד. העבודה כעצמאית, לעומת העבודה במגזר הציבורי כשכירה- שונים במהותם מאד. התשובה היא כמו של צימס. דסי דסי

 

[חנה גונן]

אם שאלתי שתי שאלות כדבריכן..

כניראה שאני נזקקת לדעה על שתיהן,בסוף הרי אני אחליט בעצמי מה מתאים לי. שלכם חנה גונן

 

[zimes]

אז ככה...

לגבי כמה לקחת על הידיים - אני חושבת שהרבה, כמה שצריך, כמה שאת מסוגלת. המסר שמקבלים הילדים מהנתינה והאהבה שלך מאוד חשוב, ואם תצטרכי להתפנות למשהו אחר - תמיד אפשר להוריד מהידיים. לגבי איך מסתדרים בסביבה המקצועית - קטונתי.

 

[דסי אשר]

ואני, נוהגת לשבת על הרצפה...

ואם צריך, שניים מקבלים סוג של חיבוק, ובוודאי שניים או יותר יכולים להיות בסוג של מגע איתי. כמו במשפחה. דסי

 

[שחר של עמית]

מסכימה מאד עם צימס ועם דסי

כאמא, במהלך החודשים הראשונים לחייו של בני, הוא ממש "התגורר" על הידיים שלי. באשר למטפלת בגן, אני יכולה רק לספר מתוך הניסיון שלנו במעון של עמית. בשנה שעברה הוא היה בכיתת התינוקות, והמטפלת האחראית שם היא מדהימה (באמת!). אשה חמה מאד ומנוסה, ומקצוענית לעילא ולעילא. בשעת הצורך היא מסוגלת לתת מהחום הפיזי שלה לקטנטנים הללו גם לארבעה וחמישה בבת אחת -פחות או יותר כמו דסי - היא יושבת על הרצפה, בכל אחת מהידיים היא מחבקת תינוק/פעוט, על כל אחת מהירכיים שלה יש גם כן תינוק/פעוט, ולפעמים בין שתי הרגליים עוד אחד.. ואחד הדברים שמאד מפריעים לי לגבי אחת המטפלות בכיתה השנה הוא העובדה שהיא לא חמה פיזית ולא מסוגלת להכיל ולהתמודד עם יותר מילד אחד בעת ובעונה אחת. אז כשאני מסתכלת על מטפלת במעון מתוך זוית הראיה של אמא שמפקידה בידיה את היקר לי מכל - אחד הפרמטרים שלי למקצוענות, בגילאים הללו - שתהיה אשה חמה ובעלת יכולת להפגין זאת פיזית ושתהיה מסוגלת להתמודד עם יותר מילד אחד שזקוק לתמיכה בו זמנית. באשר לאיך להתמודד עם הממונים בעבודה - גם אני קטונתי.

 

[חנה גונן]

תודה רבה על תשובותיכן..

בלב שלי אני יודעת שאני עושה נכון ואתן רק נתתן לי חיזוק לזה. שלכם חנה גונן