יושנת...

צ מ ר ת

New member
יושנת...

מדוע הפועל י.ש.ן שונה בהטייתו מפעלים כמו י.ר.ד/ י.ר.ק./ י.ש. ב. אומרים יושבת, יורדת וכו, אבל ישנה. מה ההבדל? הרי בשניהם פ הפועל זה יוד. תודה?
 

f o f o

New member
אבוי!!!! אין לומר יושנת אלא ישנה...

אין צורה כזו יושנת! בדיוק כמו שאין יושן אלא - יָשֶן
 

or99

New member
טוב לדעת...

ומה בדיוק כתוב בהודעה אליה איתי הפנה? לפחות תנקד כמו שצריך...
 

RonenYi

New member
אבל, כיצד ניתן להבדיל בין המשקלים?

מה מייצגים פעלי משקל פָּעֵל מבחינת תפקידם? בזמן עבר, ניתן "יָשַן"? משקל זה מתבטא רק בעבר ובינוני, כפי שנראה בצורת העתיד "יִשְׂנָא" (ולא "יִשְׂנֵא"). זהו פועל במשקל פָּעֵל, שנוהג באופן יוצא דופן בבינוני - "שׂוֹנֵא". מהם יוצאי הדופן הנוספים בעניין זה? חָדֵל (בצירי) או חָדַל (בפתח)? האם בעבר ניתן לכתוב חָדַל ובבינוני חוֹדֵל? כמו כן גם "יָשֵן" ו"לָמֵד". "חָדֵל" לעומת "חוֹדֵל"? "גָּדֵל" לעומת "גּוֹדֵל"? "לָמֵד" לעומת "לוֹמֵד"? "עָצֵב" לעומת "עָצוּב"?
 

גנגי

New member
משקל פעל (בצירה) מייצג מצב

לעומת המשקל הרגיל שמייצג פעולה.
 

uriozmor

New member
אל תיבהל

בניין קל היה כנראה הבניין הראשון במערכת הפועל העברית, ולכן העמיסו עליו משקלים. כשהיה צורך בצורות נוספות להבעת פעולות נוצרו בהדרגה הבניינים האחרים, אבל בניין קל נותר מרובה משקלים. בעבר ובהווה היו לו שלושה כאלה: פָעַל-פוֹעֵל: שמַרתי-שומר פָעֵל-פָעֵל: ישנתי-ישֵן (כאן היטשטשה צורת העבר בגלל חוקים פונולוגיים ובגלל תהליכים מורפולוגיים. זה די מסובך, אבל מה שחשוב הוא שצורת פעֵל בעבר די התמזגה בתוך פעַל הנפוצה יותר. המשקל נשמר בצורות כמו "טָמֵאתִי", ו"מָלֵאנוּ") פָעֹל-פָעוֹל: יכֹלתי (ולא *יכַלתי)-יכול גם בעתיד יש שלושה משקלים, אבל אין קשר ישיר ביניהם לבין שלושת משקלי העבר. ואלה הם: יפעַל: ישכב, ילמד יפעֹל: ישמֹר, יכתֹב יפעִל: זה משקל שנעלם כמעט לגמרי. אפשר לזהות אותו בצורות כמו יָשִיר, יָבִיא, יַטְמִין (מ"טָמַן", לא מ"הִטמין") לשאלתך, איך יודעים - זה עניין לקסיקלי ולא דקדוקי, כלומר לגבי כל צורה בבניין קל צריך לדעת באיזה משקל היא נוטה. באותה מידה צריך לדעת שאומרים "נִנְעַל" ולא "נֻעל".
 

uriozmor

New member
שכחתי להוסיף

שכדברי גנגי, משקל פעֵל ופעֹל בדרך כלל מציינים מצב ולא פעולה ממש. זה כנראה תפקידם המקורי, וזה אופיים היום - אבל יש כמובן יוצאי דופן, ולמשל בלשון חז"ל משקל פעֵל התרחב מאוד ושימש גם לציון פעולות.
 

RonenYi

New member
יש בעיה

לגבי יפעִל... נדמה שכל הדוגמות שהבאת הן בבניין הפעיל, ולא קל. הסבר זאת שוב, בבקשה.
 

mucool2

New member
"ישיר" זה בבניין קל (שר),

כמו ישׁים, ולא נראה שיש כאן בניין שונה אלא שורשים חסרי ע"י.
 

RonenYi

New member
תודה רבה! אגב -

בקבוצה השנייה לדעתי התבלבלת בניקוד. זה היה צריך להיות פָעַל-פָעֵל. ולא פָעֵל-פָעֵל. תקן אותי אם טעיתי.
 

uriozmor

New member
רגע

בהנחה שהבנתי נכון (קשה לזהות את סימני הניקוד אצלי, ואולי לא רק אצלי), המשקל היסודי צריך להיות פעֵל (בצירי) גם בעבר.
 

RonenYi

New member
אני אסביר את עצמי...

הנחתי כך ע"פ: "ישנתי" (פָעַל) - "ישֵן" (פָעֵל). ולגבי מה שכתבת, זה נכון, אבל יש יוצאי-דופן בעניין זה.
 

uriozmor

New member
תוספת

התנסחתי בקצרה, וזה נושא די גדול. אני אנסה לעשות סדר. מה שכתבתי על המשקלים של בניין קל הוא הדעה המקובלת במחקר, אבל זה קשור להיסטוריה של מערכת הפועל, והיום זה באמת כבר פחות ניכר. בפעלים כמו "ישים", "ישיר" ו"יטמין" מקובל לראות שרידים של משקל yaqtil הקדום, אבל אלה צורות מעטות וזניחות. מה שחשוב הוא שבעבר ובהווה יש שלושה משקלים: qatal, qatel ו-qatol ("זקַנתי" ו"ישַנתי" אמנם בפתח, אבל התנועה היסודית של המשקל היא e [שהתפתחה מ-i]), ושבעתיד יש שני משקלים: yiqtal ן-yiqtol. את הצרה של הדקדוק ההיסטורי נשאיר לפעם אחרת.
 
למעלה