יורם תעזור לי

[יורם צדיק]

היבטים עקרוניים

מי שטבע את המונח סכיזופרניה היה פסיכיאטר שויצרי בשם אויגן בלוילר.
המילה סכיזופרניה היא ברבים:
הסכיזופרניות.
יש הבדלים עצומים בין הסכיזופרניות השונות.
בנו, מנפרד בלוילר, ערך מעקב של עשרות שנים אחרי אנשים שנכנסו למצב פסיכוטי סכיזופרני
והוא מצא שהמהלך (course) של המחלה הוא מאוד מגוון.
יש בהחלט חלק שעוברים גל פסיכוטי אחד וזהו.
אין אצלם גלים נוספים.
יש כמובן גם מהלכים יותר ממושכים וכרוניים.
הבעייה היא שהאבחנה של סכיזופרניה "נידבקת" לאדם,
וקשה למחוק אותה.
אבחנות אחרות משתנות הרבה יותר.
יש גם פסיכיאטרים שמאמינים ש "פעם סכיזופרני - תמיד סכיזופרני",
גם אם אין סימפטומים.
זה דומה להתייחסות למכורים לסמים.
גם מי שהתנקה נחשב בהרבה מקרים ל"מכור שלשעבר",
מי שגם אם הוא נקי שנים, עדיין יש חשש שיישבר ויחזור לסמים.
*
נקודה נוספת, עקרונית, קשורה לכללי האתיקה המקצועית.
יש 5 עקרונות יסוד:
* קודם כל לא להזיק
* להיטיב
* אוטונומיה
* צדק (ובמסגרתו שיוויון )
* קדושת החיים.
אמנם יש הדגשה רבה על האוטונומיה של המטופל
להחליט על הטיפול שבו הוא מעוניין,
אבל האוטונומיה של המטופל מתנגשת לעתים עם העיקרון הראשון
של "קודם כל לא לעשות נזק".
אם מטפלים חוששים שטיפול עלול להזיק למטופל,
הם יימנעו מלעשות אותו.
ייתכן שהמטפלים יאמצו גישה זהירה שאומרת
שאנשים שעברו משבר פסיכוטי עלולים להישבר בטיפול שמעלה מתח וניכנס לנושאים קשים,
וייתכן גם שיתעקשו שהמטופל יהיה בטיפול תרופתי
שיבטיח את היציבות של המטופל וימנע התדרדרות עקב הטיפול.

עד כאן התייחסות לכמה היבטים עקרוניים.

 

[מירב189]

אז לפי מה שאתה אומר אם אדם זקוק להכלה שיביא לשיפור חייו אזי

הוא לא יקבל אלא ישאר באותו מקום ויימנעו ממנו את העזרה הנחוצה לו.
אזי מה ההיגיון כי במצב כזה אדם מרגיש ממומר ומתייגים אותו במחלה ולא מתחשבים בו כאדם אלא רק כמדע שחס וחלילה יגרם נזק, אז מה אדם יעשה במצב כזה? לא יקבל טיפול ואם הוא חיוני אפילו לטראומה שהוא חווה? אם זה זוגיות או חברה או כל דבר אחר? ובטח לא יקח תרופות כאשר תרופות רק מזיקות לו וכל סוגי התרופות מזיקות לו, כי לא יכול לקבל את תופעות הלוואי של התרופה וגם אם לקיחת התרופה נמשכה שנים וגם לא מאמין בתרופות בגלל נזק שהיה צריך ללכת כל שני וחמישי למיון בהתקפי חרדה עצומים מאוד ומחשבות אובדניות, האם עליו להמשיך עם תהליך טיפול שלא היה לו טב ואם לא, אז מה הוא יעשה אם הוא לא יכול לקבל טיפול פסיכולוגי?
אני רוצה לפנות למטפל פסיכולוגי באופן פרטי שמטפל במכון לוטם כי אני רוצה זוגיות והפסיכולוגית שלי לא מתמחה בטראומה והיא דווקא מאמינה שאני צריכה ויכולה להיות מטופלת פיסוכולוגית אפילו אם אני מאובחנת במחלת סכיזופרניה, אזי איך אני יכולה לפנות אם הוא גם יתרשם שאני לא יכולה לקבל טיפול כפי שאתה אומר, מה עלי לעשות ואני כבר במתח (אבל כמובן שלא יביא גל שוב פסיכוטי כי זה טבעי שאדם ירגיש כך כאשר שוללים ממני את הזכות בטיפול שיטיב עימו), כי זה ממש מתיש כל האבחונים הללו ושיטת טיפול שלא טובה לי ואין אני יכולה לקבל טיפול ומה לעשות?

 

[יורם צדיק]

ההתנהלות שלך

למירב שלום,
אני מבין שאת במצוקה, רוצה לקבל טיפול ולא מצליחה.
ואז ניראה שאת מגבירה את הפניות, ומתאכזבת מהתשובות.
אז קודם כל אני חושב שצריך לעצור, להרגיע, ולנסות גישה אחרת.

את מוסרת שיש פסיכולוגית שמוכנה לטפל בך.
לדעתי במקום להתעקש על טיפול בטראומות,
עדיף לדעתי להיות בטיפול שלה,
שנשמע שיש לכן קשר טוב ויש לך אמון בה.
סביר שהמטפלת תתאים את הטיפול לנושאים שאת תעלי.
לדעתי כדאי שתקחי את מה שמציעים לך,
ותוכלי בהדרגה לנתב את הטיפול לנושאים שמטרידים אותך.