סיגלית 999
New member
יורם שלום
אני לא יודעת אם זה בסדר שאני חושפת בפני מנהל הפורום משהו שקצת משונה לי.
אתחיל בכך, אני מתנדנדת בין מצבי רוח שונים ומשונים, פעם בסדר, ופעם בדיכאון קליני שאני מתה ממנו, יש לי "מטפל" שעושה לי מבחנים בבית החולים שאני נמצאת בו, כאשר אני איתו אני קצת מרגישה מאוהבת בו, אז חשבתי לעצמי, סיגלית את צריכה חבר, אבל במציאות זה אחרת
עשיתי עוד חושבים ואמרתי לעצמי להיכנס לפרופרציות עם עצמי, ואז הרגשתי שאני מסוגלת לנתק את הקשר הזה שנוצר אצלי, הבעיה שטוב לי במבחנים האלה, אפילו שאני רוטנת ולא מבינה מה המבחנים רוצים ממני, ואיך אפשר על ידי המבחנים לגלות את אישיותי, הרי בטיפול אחשוף את כל נפשי, באם יתנו לי מטפל.
אני יודעת שזה נורמלי הרגש הזה, הבעיה שאנני מבינה מדוע אין לי את זה מחוץ לכותלי הבית חולים, את הקשרים הללו, ואני מרגישה נורא בודדה בעולם הזה, אין לי חברים כפי שטענתי, ואני מרגישה שאני משנה את מה שהייתי פעם לשמרנית יותר, אפילו שגברים מעטים על קצות האצבעות מתקשרים, אני בורחת מזה כמו מאש כי אני יודעת את הסחורה שיש בחוץ.
באם, זה באם יאשרו לי חונך, או חונכת האם אהבה יכולה לקרות, או אפילו פסיכולוג, אני מרגישה מאוד טוב עם האנשים הללו, שהם כביכול, זה הראיה שלי שהם "גבוהים ממני", ולעולם לא יתכן שום קשר של חוץ מדיבורים, כנראה שאני צריכה מישהו שידרבן אותי להיות אדם טוב יותר, כי זו שאיפתי, לא קשר של אשליה, אלא טיפול ממוקד ולא תלותי, אני מאוד תלותית, כי זה נובע מהריחוק של החיים עצמם ממני, מה עושים ? כיצד מטפלים, אשמח לעצות.
אני לא יודעת אם זה בסדר שאני חושפת בפני מנהל הפורום משהו שקצת משונה לי.
אתחיל בכך, אני מתנדנדת בין מצבי רוח שונים ומשונים, פעם בסדר, ופעם בדיכאון קליני שאני מתה ממנו, יש לי "מטפל" שעושה לי מבחנים בבית החולים שאני נמצאת בו, כאשר אני איתו אני קצת מרגישה מאוהבת בו, אז חשבתי לעצמי, סיגלית את צריכה חבר, אבל במציאות זה אחרת
עשיתי עוד חושבים ואמרתי לעצמי להיכנס לפרופרציות עם עצמי, ואז הרגשתי שאני מסוגלת לנתק את הקשר הזה שנוצר אצלי, הבעיה שטוב לי במבחנים האלה, אפילו שאני רוטנת ולא מבינה מה המבחנים רוצים ממני, ואיך אפשר על ידי המבחנים לגלות את אישיותי, הרי בטיפול אחשוף את כל נפשי, באם יתנו לי מטפל.
אני יודעת שזה נורמלי הרגש הזה, הבעיה שאנני מבינה מדוע אין לי את זה מחוץ לכותלי הבית חולים, את הקשרים הללו, ואני מרגישה נורא בודדה בעולם הזה, אין לי חברים כפי שטענתי, ואני מרגישה שאני משנה את מה שהייתי פעם לשמרנית יותר, אפילו שגברים מעטים על קצות האצבעות מתקשרים, אני בורחת מזה כמו מאש כי אני יודעת את הסחורה שיש בחוץ.
באם, זה באם יאשרו לי חונך, או חונכת האם אהבה יכולה לקרות, או אפילו פסיכולוג, אני מרגישה מאוד טוב עם האנשים הללו, שהם כביכול, זה הראיה שלי שהם "גבוהים ממני", ולעולם לא יתכן שום קשר של חוץ מדיבורים, כנראה שאני צריכה מישהו שידרבן אותי להיות אדם טוב יותר, כי זו שאיפתי, לא קשר של אשליה, אלא טיפול ממוקד ולא תלותי, אני מאוד תלותית, כי זה נובע מהריחוק של החיים עצמם ממני, מה עושים ? כיצד מטפלים, אשמח לעצות.
