יורם עזור לי
אני לא יודעת מה לעשות, לא מבינה למה זה קורה לי.
מאוד קשה לי הפרידה מהצוות של מהמרפאה במרכז לבריאות הנפש, למרות שטבעי אני לא ירצה אותם לאור מה שהם עושים לי.
בגלל הנידוי והנטישה שחוותי ממשפחתי בילדותי והסיום הלא נעים שהסתיים במרפאה, אזי זה מרגיש כמו נטישה ולכן קשה לי מאוד.
גם אתמול מאוד נפגעתי מעמותה של הטרדה מינית כי בגלל העבר הפסיכיאטרי שלי הם כל הזמן עשו לי בדיקת שפיות והיו סתירות כל הזמן בין מה שהם אמרו ומה שהגורמים האחרים אמרו וזה מראה שהם לא רוצים שאני אהיה מטופלת שם בגלל הסטיגמה שלקחתי תרופות.
המרכז לסיוע הפנה אותי לסטודנטית שתעזור לי על ידי מנהלת המרכז שלטענתה שהיא מטפלת בנערות, אזי למה מלכתחילה הפנו אותי אליה והיא אמרה שהיא לא מטפלת אבל יש לה סטודנטית בתואר שני בעבודת סוציאלית שהיא יכולה לטפל בי אבל רק שלושה חודשים ובסוף היא גם מטפלת בנערות ויבדקו על ידי האינטקס אם אני יכולה להיות מטופלת שם.
כל כך הזוי כל מה שהם עשו וכל הזמן אומרים שיחזרו וחוזרים אחרי הרבה זמן, אם באמת היו רוצים לטפל באדם, אזי היו מקבלים אותו ובלי משחקים, הם פשוט רוצים שאני לא ירצה אותם ובאמת כבר אין לי אמון בהם ולא רוצה אותם וזה רק הגביר את הכאב מהעזיבה של המרפאה.
איך אני יכולה לפתור את הבעיה של הכאב העזיבה של המרפאה ולחזור לשם אין אני יכולה כי גם אין טיפול פסיכולוגי ואיך שזה הסתיים אין לי רצון לגשת לשם.
תחילה חשבתי אולי ללכת לסגן מנהל המחלקה שהוא היה בעבר הרחוק הרופא שלי באופן פרטי, רק כדי לסגור את הפינות כדי שהפרידה תהיה טובה ולא תטריד אותי, אך לא יודעת אם אפשר לפי החוק כי זה ניגוד אינטרסים כי הוא עובד עדיין במרפאה כסגן מנהל מחלקה ורופא אבל רק חירום ולייצב אנשים במצב קשה.
איך אתה מציע לי לפתור את העניין או להרגיש יותר טוב, זה ממש מעיק לי.
למה פרידות מאוד קשות לי גם שאני לא רוצה להיות שם כי המקום כבר לא משרת אותי, למה זה כל כך קשה?
אני לא יודעת מה לעשות, לא מבינה למה זה קורה לי.
מאוד קשה לי הפרידה מהצוות של מהמרפאה במרכז לבריאות הנפש, למרות שטבעי אני לא ירצה אותם לאור מה שהם עושים לי.
בגלל הנידוי והנטישה שחוותי ממשפחתי בילדותי והסיום הלא נעים שהסתיים במרפאה, אזי זה מרגיש כמו נטישה ולכן קשה לי מאוד.
גם אתמול מאוד נפגעתי מעמותה של הטרדה מינית כי בגלל העבר הפסיכיאטרי שלי הם כל הזמן עשו לי בדיקת שפיות והיו סתירות כל הזמן בין מה שהם אמרו ומה שהגורמים האחרים אמרו וזה מראה שהם לא רוצים שאני אהיה מטופלת שם בגלל הסטיגמה שלקחתי תרופות.
המרכז לסיוע הפנה אותי לסטודנטית שתעזור לי על ידי מנהלת המרכז שלטענתה שהיא מטפלת בנערות, אזי למה מלכתחילה הפנו אותי אליה והיא אמרה שהיא לא מטפלת אבל יש לה סטודנטית בתואר שני בעבודת סוציאלית שהיא יכולה לטפל בי אבל רק שלושה חודשים ובסוף היא גם מטפלת בנערות ויבדקו על ידי האינטקס אם אני יכולה להיות מטופלת שם.
כל כך הזוי כל מה שהם עשו וכל הזמן אומרים שיחזרו וחוזרים אחרי הרבה זמן, אם באמת היו רוצים לטפל באדם, אזי היו מקבלים אותו ובלי משחקים, הם פשוט רוצים שאני לא ירצה אותם ובאמת כבר אין לי אמון בהם ולא רוצה אותם וזה רק הגביר את הכאב מהעזיבה של המרפאה.
איך אני יכולה לפתור את הבעיה של הכאב העזיבה של המרפאה ולחזור לשם אין אני יכולה כי גם אין טיפול פסיכולוגי ואיך שזה הסתיים אין לי רצון לגשת לשם.
תחילה חשבתי אולי ללכת לסגן מנהל המחלקה שהוא היה בעבר הרחוק הרופא שלי באופן פרטי, רק כדי לסגור את הפינות כדי שהפרידה תהיה טובה ולא תטריד אותי, אך לא יודעת אם אפשר לפי החוק כי זה ניגוד אינטרסים כי הוא עובד עדיין במרפאה כסגן מנהל מחלקה ורופא אבל רק חירום ולייצב אנשים במצב קשה.
איך אתה מציע לי לפתור את העניין או להרגיש יותר טוב, זה ממש מעיק לי.
למה פרידות מאוד קשות לי גם שאני לא רוצה להיות שם כי המקום כבר לא משרת אותי, למה זה כל כך קשה?
