יוצאת מדעתי !!!!

יוצאת מדעתי !!!!

הוא התקשר עכשיו להודיע לי שבשלושה שבועות הקרובים לא יוכל לקחת את הילדים אליו. ואני צריכה להיות בחזית ולהסביר . מעבר לעצבים ששוטפים אותי כרגע איך יכול להיות שילדים שהגדול בינהם הוא בן 5 לא יראו את אבא שלהם כזו תקופה ארוכה כי יש לו דברים אחרים יותר חשובים לעשות ? ! ? !
 

itsikd

New member
את לא צריכה להסביר

אם הם שואלים שאלות - תפני אותם לאבא שלהם שהוא יסביר להם מספיק את צריכה לדאוג לשאר להרבה דברים אחרים. ואין טעם לנסות להבין אותו - לא תצליחי בראש שלו הוא חושב שאת יכולה להסתדר לבד אבל הוא לא קולט כמה הילדים לא מסתדרים נפשית בלי האבא שלהם אני מנסה לחשוב מה הייתי עושה עם גרושתי לא היתה נותנת לי לראות את הילדים כמה ימים - אני הייתי משתגע ! אני רק יכול לקוות שהאסימון יפול לבחור לפני שהם יגדלו החזיקי מעמד - תשמרי על החיוך בשביל המלאכים שלך
 
לצערי

לצערי למרות שאני מקבלת את התאוריה שאני לא צריכה להסביר, כשילד שואל אני מנסה לתת תשובה ועוד מוצאת את עצמי מגוננת עליו כדי לגונן בעקיפין על הילדים. וברור שהענין הוא הנפש שלהם כי אני מרגישה הרבה יותר טוב כשהן כאן זה ברור!!! והבדיחה הגדולה.. בהסכם הגירושין הוא התעקש : יומיים בשבוע אצלו ושבתות לסרוגין ! ואני צפיתי את העתיד אמרתי לכולם חכו ותראו.. והנה זה מתגשם .. ובנסיון להיות אופטימית אסיים ואומר איזה כיף לי להילדים איתי עכשיו חודש!! יחי האופטימיות . אני
 

יערית

New member
נמאס כבר מזה לא?

הם עושים מה שבראש שלהם, חושבים שברגע שהם מתגרשים אז הם פתורים גם מהילדים, זה באמת כבר מוציא את הדעת, אני החלטתי יותר לא להיות הגב שלו, אם יש תירוץ מצדיק כגון מילואים או מחלה אז אני כבר אדאג לחפות עליו, ברגע שהעיסוקים האחרים באים על חשבון הילדים אז שיחפש לו סנגורית אחרת!!!! זה לא רק עיניין של הילדים בלבד, גם אנחנו הנשים צריכות כוח על בכדי להיות שפויות במירוץ החיים האלו לבד, גם אם בחרנו להיות לבד זה לא אומר שהנטל לא צריך להתחלק, כי בסה"כ זה ילדים משותפים ,משהו שרצינו יחד כשהיינו יחד, אז צריך להיות יחד גם שאנחנו כבר לא יחד,עם הילדים כמובן, עכשיו לא כולם אותו הדבר,יש ויש,ולכן תמיד אמרתי ותמיד אומר: צריך לדעת עם מי להתגרש ואז להתחתן יערית.
 

תאנה

New member
יערית

באמת שבאמת שברגעים האלה אני שואלת את עצמי, אולי גם אני לא הייתי בסדר באותו רגע? אולי גם ממני יוצאת אגרסיביות שלא במקום? וגם אצלי אותם סיפורים בדיוק, וזה גם מתובל באמירות ציניות,והעלבות, אז בשביל מי זה טוב? גם לי נמאס כבר, ואני לא מוצאת את הדרך הנכונה.
 
בפעם האחרונה

בפעם האחרונה שהילדים היו אצלו, אני ניצלתי את " החופש " ונסעתי לעיר הגדולה . הוא החליט פתאום בשבת אחה"צ שהוא מחזיר אותן. אני לא בבית.. מה עושים ? הביא אותם להורים שלי . אני מקבלת טלפון - הילד צורח שהרי אבא " נטש " ואמא לא בבית !!!!! ומי נשאר עם נקיפות המצפון ? ומי שינה תוכניות וחזר הביתה עוד באותו ערב כדי לחבק את הילד ? ! אבל : דבר אחד מחזיק אותי וזו המחשבה שפעם בעתיד כשהילדים יהיו גדולים הם יבינו לבדם מי היה פה בשבילם באמת ואז כל אחד יבוא על שכרו . אני
 

יערית

New member
על איזה רגעים את מדברת????

אחותי!!!!!!!! אולי תתעוררי שם? אנחנו מבלות כ"כ הרבה שעות עם הילדים, נותנות את כל כולינו, מנסות לתת מעבר ליכולתינו, מנסות לגשר על חסרונו של האבא, ומה אנחנו מקבלות מהם? עקיצות וטענות,והתחמקויות! האקס שלי יוצא עם בחורה ומה טוב לי ולילדים.. מנסה להוכיח כמה שיותר ...וזה טוב לילדים, רק אני מקווה שהכל לא יתפוצץ להם בפנים,שישקיע לא רק בכדי להוכיח לאחרת, אלא בשביל ההרגשה האישית שלו, ואל תרימו גבה.. שאלתי אותו פעם אחת: "עד כמה הילדים חסרים לך? האם הזמן שאתה רואה אותם מספיק לך?" הוא ענה שכן!!!!!!!!!!!!! סגרתי את התיק! אז סגולי אני נתתי מעצמי רבות בשנה הראשונה לגרושין בכדי שיהייה לו נוח וטוב וכמה שיותר יתראה עם הילדים, אבל שוב פעם לפעמים אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים!(טעיתי באמירה?) הוא יודע עד כמה אני יכולה לתת מעצמי, הוא יודע שאני לא אוהבת מריבות , הוא מכיר אותו היטב, אבל כנראה ששום דבר לא יעזור ..רק הילדים שיגדלו יוכלו לטעון להגנתם. בינתיים אני יודעת שרק אני כאן בשבילם! יערית.
 

תאנה

New member
הרגעים ההם

שאני לא מפסיקה לשאול את עצמי , מה החלק שלי? איפה האחריות שלי בכל מה שקורה? זה לא עוזב אותי!
 
למעלה