הניתוח שלי
הרוקטס היא הקבוצה הראשונה שרואה בעצמה סוג של קונטנדרית ומודחת בפלייאוף הזה. גם אין לה תירוצים- הסגל מלא, יתרון הביתיות היה בצד שלה והיא פגשה יריבה שלא צפויה ללכת כל הדרך אל הגמר. מקהייל עשה את ההתאמות הנכונות ויוסטון אכן הייתה טובה יותר במשחקים 3-6 אבל הפיגור 2-0 בבית היה יותר מדי.
נתחיל מסקירה קצרה של מה שראינו בשבועיים האחרונים:
ג'יימס הארדן היה מדאיג בסדרה, אני מזכיר לכל מי ששכח שזו סדרת פלייאוף שלישית רצופה שלו שבה הוא נחנק: בגמר 2012 במדי אוקלהומה מול מיאמי, שנה שעברה במדי יוסטון מול אוקלהומה והשנה הוא קלע ב-37% מהשדה בסדרה שהסקור הממוצע בה היה סביב 113 נקודות.
דוויט הווארד לעומתו היה מצוין ומאוד דומיננטי. לדעתי הוא הפגין את היכולת ההתקפית הטובה ביותר שלו מאז 2009 (השנה שבה הגיע לגמר עם אורלנדו), יכולת שכמעט הצליחה להחזיר את יוסטון מהבור.
גם פרסונס עשה את שלו בסדרה, הבעיה של יוסטון הייתה עם השחקנים המשלימים. הרוקטס אהבו לשחק כל העונה עם 4 יחסית קטן או כזה שיכול לרווח את המשחק (טרנס ג'ונס/מונטג'יונאס/כספי). אלדריג' התעלל בג'ונס וגם היה מתעלל בשניים האחרים אם היו מקבלים דקות. זו לא רק בעיית מצ'אפ- לג'ונס אין סיכוי לשמור גם על דאנקן, גריפין, ראנדולף ואפילו דיוויד לי. הוא לא מתאים לפתוח כ-4 במערב, לא עם סוללת הפורוורדים שיש לקבוצות החזקות.
בברלי לא הצליח להתמודד עם דמיאן לילארד וגם אכזב במידה מסוימת.
השאלות הגדולות שרלוונטיות לעתיד של הרוקטס הן:
1. מקהייל- ממשיך או הביתה?
2. מלו ליוסטון?
ובכן, לדעתי יוסטון לא צריכה למהר לפטר את מקהייל. בשנת 2014 הם עשו קצב של 60 ניצחונות בעונה הרגילה ואני גם לא חושב שהוא האשם העיקרי בהדחה המוקדמת של יוסטון. סטוטס הגיע מוכן לסדרה אבל מקהייל עשה את ההתאמות הנכונות ואם היום הם מתחילים סדרה חדשה אני מהמר על יוסטון. המאמנים הפנויים בשוק לא נראים כל-כך אטרקטיביים וזו הסיבה שלדעתי כדאי להמשיך בינתיים עם מקהייל.
אני מסייג את האמירה הזאת בדבר אחד- הארדן חייב לקחת את עצמו בידיים ולעשות הגנה. במקום דריל מורי הייתי מזמן את מקהייל לשיחה ואומר לו שאם הארדן ימשיך להתבטל ככה בהגנה אז המקום של מקהייל בסכנה.
באשר לשאלה השנייה- אני חושב שהמחיר שמלו ידרוש מיוסטון הוא פשוט גדול מדי. מלו והארדן קצת דורכים אחד על השני, בהתחשב בכך שהוא ירוויח משכורת שקרובה למקסימום ועדיין לא יתן תשובה בהגנה על ה-4 היריבים אני מגיע למסקנה שהוא לא יאפשר ליוסטון להמשיך להתחזק ומצד שני לא ירים אותה לרמה של אלופה.
אז איך יוסטון בכל זאת תתחזק?
זה מאוד תלוי בכמה שדריל מורי מוכן לפתוח את הכיס. לדעתי יש להם שתי אפשרויות- או לשמור על הסגל הקיים, לחכות לסיום החוזים הגדולים של אשיק ולין, להחתים מחדש את פרסונס ובברלי ולהתחזק בהחתמות נכונות של שחקני מיד לבל ווטרנים שרוצים אליפות: ספולושה, וינס קרטר, דחואן בלייר (ממש לשדוד את דאלאס), בוריס דייאו. חבר'ה מהסוג הזה.
האפשרות השנייה הרתפקנית יותר והיא כוללת טרייד של אשיק תמורת ג'וש סמית'. לדטרויט זה נו בריינר- אשיק הוא חוזה נגמר והם יכולים להיפטר מהחוזה המנופח והסופר לא מתאים לקבוצה שלהם. הם יוכלו לשמור על מונרו ודראמונד ולמחוק את הטעות הגדולה מהקיץ האחרון.
יוסטון לפי דעתי תוכל להעלות את עצמה לרמה של קונטנדרית. סמית' ירים את ההגנה שלהם לטופ 10 (לפחות על הנייר), הוא יחזור לעמדה 4 הטבעית שלו והוא מספיק גדול וחזק כדי לשמור בצורה סבירה על ה-PF של המערב. מה החסרון במהלך הזה? המחיר כמובן. דוויט+הארדן+סמית' מרוויחים 50 מליון ביחד בשנה הבאה שיעלו הדרגתית ל-54 מליון בעוד 3 שנים. פרסונס גם יקבל סכום בסביבות ה-10M$ , מה שלא יאפשר גמישות כלכלית מעבר לכך. אבל את השלד לאליפות כבר יהיה להם.
