יונת.........הרעב....... לא הגבהתי יונת הרעב.. לא הגבהתי.. נסוק.. לצלמה.. בכיכר העיר.. רכנתי.. זחלתי.. באה לקראתי.. לא עם ענף של זית.. עם פת לחם חרבה.. שמטה מפיה.. הביטה לעברי.. כאומרת.. כל עוד בני עמך.. רעבים המה.. לא אשוב אל התיבה.. אתמהה דן