יונתן לא הלך היום לגן

הילהל

New member
יונתן לא הלך היום לגן

לא נראה לי שזה קשור לגן החדש. כי הוא נפרד מאבא בבקרים בקלות, מבלה בגן בכיף, שמח מאוד כשאבא מגיע ומדווח באושר על כל מה שעשה. אוכל טוב וישן טוב - לדברי המטפלות. אבל אתמול סיפרתי ליונתן שאני לא אהיה בבית עד יום שישי. היום עוד ניפגש לכמה שעות כיף אחה"צ בת"א, ואז הוא יחזור עם אבא הביתה ואני אמשיך לעבודה רצופה (כולל לינה) וניפגש שוב רק ביום ו' בצהריים. אבא של יונתן מדווח על ילד שקם בוכה ורוצה את אמא (בטלפון איתי הוא נרגע). טוען שרע לו, חום נמוך מאוד, ולא רוצה ללכת לגן. אחרי שהבין שלא יקחו אותו לגן היום - החום ירד, הוא אכל, והמצברוח טוב. אבא שלו חושב שהוא "חולה אהבה" ושבגן הוא רק יהיה מסכן ובמרפאה הוא רק ידבק ממחלה ממשית. ומכיוון שאבא מובטל כרגע - הוא מבלה עם יונתן את היום. ואני חוששת שעשינו טעות ושמחר שוב יהיה בלגן. חושבות שטעינו?
 

לאה_מ

New member
לא חושבת שטעיתם.

האבחנה של אבא של יונתן נשמעת נכונה מאד, ונראה לי שלהשאר עם אבא זו התרופה המתאימה למחלה הזו. מה הכי גרוע שיכול לקרות? שהוא ירצה להשאר גם מחר בבית? אני מבינה שזה בסדר מבחינת אבא. שיבלו ביחד ויפיגו יחדיו את הגעגועים אליך.
 

הילהל

New member
הוא רק התחיל להסתגל ולהתרגל

אני חוששת ש: א. תהליך ההסתגלות שהלך טוה יהרס. ולהתחיל שוב כשאני לא בבית יהיה לא טוב. ב. מהשדר שללכת לגן זה מין עונש ולהשאר בבית סוג של פרס.
 

לאה_מ

New member
מבינה אותך, אבל אפשר להסתכל על

זה גם אחרת - גם ההעדרות שלך היא סוג של משבר - אז מי אנחנו שנקבע ליונתן מה יותר חשוב - להסתגל קודם לגן או להסתגל לכך שאמא איננה?! את אומרת שהוא הולך לגן בשמחה, שנראה שטוב לו שם - לא נראה לי שבגלל שעזרתם לו לפתור קושי שנובע מההעדרות שלך פתאום יהיה לו רע בגן. ולגבי התפיסה של הגן כעונש - אם טוב לו בגן הוא לא יפתח פתאום תפיסה כזו. ולהשאר בבית זה באמת סוג של פרס - הוא מתגעגע לאמא, וגם אבא מתגעגע לאמא, אז הם נשארו לנחם זה את זה. אבל בצד השני של פרס לא בהכרח עומד עונש. יכול להיות שלהשאר בבית זה כיף וגם ללכת לגן זה כיף.
 

הילהל

New member
לפחות אבא לא מוטרד

דיברתי איתם עכשיו. אבא של יונתן אומר שהוא ממש לא מוטרד ומאמין שהוא יפתור את הבעיה מחר בבוקר, אם תהיה (יש לו פגישה מחר בשעות הבוקר הלא מוקדמות). ושלטעמו טוב שיונתן בבית - כי הוא כל הזמן בודק האם אני באמת אדבר איתו בטלפון כשהוא מתגעגע - ורואה שאכן כך ונרגע. ככה יש סיכוי שמחר הוא לא יטרלל את המטפלות עם בקשות לטלפון כל רגע. ובכלל - הם מאושרים עכשיו, אז למה אני דואגת לבעיה שטרם התרחשה? פתאום אני מתפוצצת מאהבה ושמחה על האבא הטוס שבחרתי לילד שלי...
 
למעלה