הנקה - ההתחלה
אשליה, אני מניקה מתחילה, כמוך, לדנה בת חודשיים ושבוע, ורוצה רק לומר שההתחלה בהנקה קשה. תמיד. כשדברתי בטלפון עם חברות ומכרות שהניקו את הילדים שלהן, הן תמיד אמרו "איזה יופי שאת מניקה!" ו"נכון שזה כיף?!". כיף לעומת מה?!, רציתי לשאול. לעומת ניתוח לב פתוח? זה לא היה כיף. זה עדיין לא כיף. אין כמעט יום שעובר שלפחות פעמיים מתברר שהילדה צועקת כי היא רעבה ולקח לי 15 דקות להבין את זה, או שמרוב שדחפתי לה ציצי כשהיא לא רעבה, היא צורחת עלי כשאני מנסה להראות לה ציצי כשהיא כן רעבה. או שנגמר לי החלב והילדה עוד רעבה למרות שאומרים שזה לא יכול לקרות. זה מעצבן, מתיש ומתסכל. לא יופי ולא כיף. מה שעוזר לי זה שהילדה מתפתחת מצויין, היא בריאה ושמנמנה. ההנקה נהיית קצת קלה יותר עם כל שבוע שעובר. ואני יודעת שאני תמיד יכולה להפסיק, אבל להתחיל שוב, אי אפשר. אז אני ממשיכה. אני יודעת שלא לך עזרתי ספציפית לבעיה, אבל רק לומר שכולן עוברות את ההתחלה הקשה, וכנראה, ואני רק יכולה לקוות כמוך, העניין נהיה קל יותר עם הזמן. נירית