למלאך
אני כמעט בת גילך , ואני יודעת שהרבה ניסיון חיים אין לי ,למרות זאת אני חשה את הכוח שמאחורי המילים שלך , אני מאמינה שאם אדם לא לוקח את מה שאתה אומר ברצינות הוא לא שווה את ההתיחסות שלך, ואתה מתכוון לפרוש בגלל כמה אנשים אשר לא ראויים לכך ששבשבילהם תכתוב, כי אולי זה לא מעניין אותם. אתה בעמצך אמרת שמילים הם דבר מאוד שברירי שניתן לניפוץ בן רגע. ומה גורם לך לחזור פעם נוספת לתקופה של דיכאון? קרהלך משהו קיצוני שגרם למצב להחריף? תראה את ידיד שלי חודשיים לפני השיחרור,והוא צריך לעשות אבט``ש (הוא קיבל את זה די קשה). פגשתי מישהו היום באוטובוס ודיברנו , ואז הוא עושה לי שאחרי שהוא יסיים ללמוד הוא יטוס לטייל, ואז אחרי זה הוא ימצא את עצמו ויתאזן , אחרי דיון מעמיק הגענו למסקנה ששום דבר לא יסתדר , ולא נימצא את עצמנו אחרי...(השירות , הטיול, הלימודים.....), וכל החיים הם תוצר של פשרה אחרי פשרה אחרי פשרה, עד לא מזמן לא ממש קיבלתי את זה, ואחרי הרבה מאוד דמעות אני מתחילה לקבל את זה ולאט לאט להפנים את זה, אני יודעת שזה מטופש, אבל אולי אתה יודע מה הבעיה שלך (מלבד למצוא את הנסיכה, למרות שאני יודעת שקיימת תחושת בדידות תהומית ותחושת אבדון,ושאין סיכוי לצאת מזה,אך בגלל שאתה ממשיך לחיות אין לך ברירה מלבד להשלים עם התחושות עד כמה שזה נישמע אבסורט), בוא ברגע שאתה מוצא את מקור הבעיה צריך להילחם בכל הכוח הקיים בך, למרות שאני לא ממש דוגמא אני בורחת ללימודים,ולומדת יום ולילה ולאו רק בשביל לא להתמודד עם הרגשות והחלומות, אבל לאט לאט, ויום אחרי יום(כי משום מה הזמן לא עובר יותר מהר) , חברה שלי אמרה לי פעם שזמן עובר הכי מהר אם לא מסתכלים קדימה אלא ממצים תקופה, אני סופרת עוד מאט שבועות, ואחר כך מבחני סוף סימסטר,ואחר כך עוד סימסטר ובערך כאן עצרתי. אז אחרי שקישקשתי יותר מדי , אני אחזור חזרה ללמוד, ושיהיה לך יום נעים , אני מקווה שלט תפרוש מהפורום(וזה מה שרציתי לאמר מההתחלה).
יאלה לא אציף אותך בדיכאון שיהיה לך לילה מלא בתיאבון של אהבה