יומן של אמא

דשדש19

New member
יומן של אמא

שלום בנות בעקבות הזכרונות והגעגועים שצפו ועלו בי בימים האחרונים לאמא (נפטרה לפני 9.5 שנים)ורצון להתקרב אליה טיפה החלטתי לקרוא ביומן שלה. זה יומן שמצאנו לאחר מותה (לא ידענו על קיומו) שכתבה בשנות העשרים שלה עד כשנה אחרי לידתי. אני סרבתי כל השנים לקרוא בו כי הרגשתי שזה מכאיב מדי. זו היתה הרגשה מאד מוזרה, כותבת שם בחורה צעירה שלא ממש הכרתי, מתארת רומן שהיה לה עם גבר נשוי, איך נפגשו בחשאי וכו.. (אני הכרתי אותו אח"כ כידיד המשפחה) את הפגישה עם אבי, ואת הרגשות הראשונים שהיו לה בעקבות מות אביה והלידה שלי (באותו היום) כמובן שהתרגשתי עד דמעות אך מצד שני היתה לי גם הרגשה לא נוחה שאני מציצה לפרטים שלא התכוונה אי פעם שיתגלו. בנוסף לא יודעת אם מרגישה קרובה יותר עכשיו כי כפי שציינתי כותבת שם מישהיא צעירה שונה למדי מדמות האם שאני הכרתי. זהו רק רציתי לשתף.
 

אדומה2

New member
יומנים ומכתבים

גם אני קראתי את היומנים של אימא שלי ואת תחלופת המכתבים הגדולה שהיו להורים שלי האחת עם השני ועם אנשים אחרים. זה היה מרגש, זה היה מצחיק, זה היה קצת כמו חדירה לפרטיות אבל אני בטוחה שהם סולחים לי על כך, זה היה מלמד ופתאום קיבלתי מימד נוסף לדמויות האלה שאני קראתי להם אימא ואבא. את שמחה שקראת את היומן?
 

דשדש19

New member
אני מבולבלת בעיקר

בגדול אני שמחה שקראתי כי זה עוד חלק בפאזל של מי זו אמא שלי ואיך לשמר את זכרה . זה מלווה בתחושה שהיא לא רצתה שהיומן ימצא וגם עם בבוא היום היתה מספרת לי על חלק מן החוויות המתוארות זה לא היה בכאלו פרטי פרטים ואנטימיות,אבל את הנעשה אין להשיב. בהתיעצות עם אבי החלטנו לא להראות זאת לאנשים נוספים (אחים שלה וכו...) אלא רק לאחי אם יראה ענין.
 

צבינגית

New member
אני קראתי מכתבים,

שהיא כתבה לאחי בצבא, וקראתי גם חוברת שהוציאו לזיכרה חברות שלה. הכי שמחתי לקרא במכתבים שלה כשהיא הזכירה אותי
 
מאוד מרגש..

אנחנו (אני לפחות) למצאת שום דבר כזה של אמא.. יש לי רק אלבומי תמונות שלה מהילדות שבהם יש עדות לכמה שאני דומה לה.. אבל מצאתי יומן של סבתא שבו היא כתבה כשעלתה לארץ וכשהפכה לאמא... זה היה מאוד מרגש לראות...
 

maaiaa

New member
אני קראתי גם, מכתבים אליה.

אימא שלי שמרה את כל המכתבים שהחברים והחברות שלה שלחה לה, גם בתקופת שנות ה18-22 בערך, אני משערת. קראתי את כולם. כמה בכיתי. האמת שגם אני הרגשתי שזה חדירה לפרטיות, כי איפושהו, אולי זה דברים שבאמת היא לא רצתה שיתגלו? מה אתן אומרות?
 

אדומה2

New member
האמת??

אני צידקתי את עצמי בכך שאמרתי שאם היא לא הייתה רוצה שאני אקרא את זה היא לא הייתה צריכה ללכת....... ויותר ברצינות, אני התחלתי לקרוא את הדברים שאימא שלי כתבה מאוד סמוך למותה, הרגשתי צורך בלתי אפשרי להרגיש קרובה אליה עוד ועוד ועוד... וקריאת הדברים שהיא כתבה עשתה את העבודה יופי. וגם היום, כשאני פתאום נתקלת באיזה פתק עם כתב ידה זה מחמם לי את הלב, וכשאני קוראת משהו שהיא כתבה, אני מרגישה אותה פתאום הרבה יותר נוכחת.
 

maaiaa

New member
אני מרגישה לפעמים כיאלו אני חודרת ל

לעולם שלה, ואני לא בטוחה שהיא היתה רוצה את זה.הייתם רוצים שאנשים יקראו את המכתבים הסודיים שלכם?
 
למעלה