יומן משטרה
שלום לכולם/ן כפי שאני נוהג לאחרונה, אני מביא לכם סיפור שלא נירשם ביומני המשטרה ולא תקראו אותו בשום עיתון..... אין טעם לבדוק אמיתות/נכונות הסיפור, חבל"ז. אין עדים!!! הקשר במוטורולה המשטרתית (כן, פעם קראו לזה "מוטורולה") טירטר ללא הפסק.. נעניתי לקריאה עם חברי, זו הייתה קריאה מהמסוק המשטרתי שערך סיור באיזור המרדפים אחרי המחבלים של אז, שחדרו מגבול ירדן..... כפי שידוע לכם, יש מספר על כל גג של רכב משטרתי, כך שהטייס יכול לקרוא לניידת על סמך המספר "רישוי" שלה.... וכך נקראנו ע"י הטייס לבוא לסייע. המסוק נחת ליד צומת מגידו, השארנו את הניידת ליד הש"ג של כלא מגידו וטסנו למרדף אחרי המחבל שנותר בחיים באותה פעולה..... * * * לאחר מספר דקות של טיסה זיהינו את המחבל מסתתר עם ´קלאצ´ניקוב´ מאחורי קפל קרקע באחד הוואדיות.... היינו במסוק הטייס , השוטר הקבוע ומכונאי מוטס (עולה חדש מספרד) ושותפי ואני עבדכם הנאמן בסה"כ 5 נוסעים........ החושך החל לרדת והיינו חייבים לתפוס אותו כמה שיותר מהר לפני שהוא יברח או יסתתר ואז יוכל לחזור לירדן בחשכת לייל.... השארנו את הטייס והמכונאי המוטס במסוק וירדנו רגלית שלשתנו כשהתברר שהמחבל היה פחדן וחיכה לנו בידיים מורמות..... פרקנו אותו מנשקו, הבאנו אותו למסוק ותיכננו לחזור "לארץ". כשהגענו, מחוייכים ושמחים, ראינו את הטייס והמכונאי מחכים לנו ליד המסוק כשהרוטור עדיין פועל.... ביקשתי מהמכונאי שיביא חבל מהארגז כלים "ושיקשור אותו". ראיתי את המכונאי, עם הרומ"ט שלו (רובה מיטען) זה היה הנשק של שנות השבעים, ניגש לאחורי המסוק, שם ישב המחבל וחיכה........ * * * צרור יריות ארוך וחזק נישמע לפתע מאחורי גבי, נדרכתי במהירות, דרכתי את הנשק, ראיתי את הטייס רועד מפחד, עוד לא קלטתי מה קורה..... רצתי לאחורי המסוק.... המחבל שכב מת, שותפי צעק לעבר המכונאי "מה קרה"????? המכונאי אמר לו: "הוא" , והצביע אלי , "אמר לי תקצור אותו", "אז קצרתי" ואני רק אמרתי לו: "תקשור אותו".......
שלום לכולם/ן כפי שאני נוהג לאחרונה, אני מביא לכם סיפור שלא נירשם ביומני המשטרה ולא תקראו אותו בשום עיתון..... אין טעם לבדוק אמיתות/נכונות הסיפור, חבל"ז. אין עדים!!! הקשר במוטורולה המשטרתית (כן, פעם קראו לזה "מוטורולה") טירטר ללא הפסק.. נעניתי לקריאה עם חברי, זו הייתה קריאה מהמסוק המשטרתי שערך סיור באיזור המרדפים אחרי המחבלים של אז, שחדרו מגבול ירדן..... כפי שידוע לכם, יש מספר על כל גג של רכב משטרתי, כך שהטייס יכול לקרוא לניידת על סמך המספר "רישוי" שלה.... וכך נקראנו ע"י הטייס לבוא לסייע. המסוק נחת ליד צומת מגידו, השארנו את הניידת ליד הש"ג של כלא מגידו וטסנו למרדף אחרי המחבל שנותר בחיים באותה פעולה..... * * * לאחר מספר דקות של טיסה זיהינו את המחבל מסתתר עם ´קלאצ´ניקוב´ מאחורי קפל קרקע באחד הוואדיות.... היינו במסוק הטייס , השוטר הקבוע ומכונאי מוטס (עולה חדש מספרד) ושותפי ואני עבדכם הנאמן בסה"כ 5 נוסעים........ החושך החל לרדת והיינו חייבים לתפוס אותו כמה שיותר מהר לפני שהוא יברח או יסתתר ואז יוכל לחזור לירדן בחשכת לייל.... השארנו את הטייס והמכונאי המוטס במסוק וירדנו רגלית שלשתנו כשהתברר שהמחבל היה פחדן וחיכה לנו בידיים מורמות..... פרקנו אותו מנשקו, הבאנו אותו למסוק ותיכננו לחזור "לארץ". כשהגענו, מחוייכים ושמחים, ראינו את הטייס והמכונאי מחכים לנו ליד המסוק כשהרוטור עדיין פועל.... ביקשתי מהמכונאי שיביא חבל מהארגז כלים "ושיקשור אותו". ראיתי את המכונאי, עם הרומ"ט שלו (רובה מיטען) זה היה הנשק של שנות השבעים, ניגש לאחורי המסוק, שם ישב המחבל וחיכה........ * * * צרור יריות ארוך וחזק נישמע לפתע מאחורי גבי, נדרכתי במהירות, דרכתי את הנשק, ראיתי את הטייס רועד מפחד, עוד לא קלטתי מה קורה..... רצתי לאחורי המסוק.... המחבל שכב מת, שותפי צעק לעבר המכונאי "מה קרה"????? המכונאי אמר לו: "הוא" , והצביע אלי , "אמר לי תקצור אותו", "אז קצרתי" ואני רק אמרתי לו: "תקשור אותו".......
