יומן מסע - פרק ב'
על מנת להגיע לעיר מגוריו של גיסי יש לערוך חניית ביניים בסכיפול [או כותבים "סחיפול"] נמל התעופה הגדול של אמשטרדאם. שם הסתובבנו כשעה עד שהבנו איפה עלינו לבצע את ה"טרנספר" כלומר, טיסת ההמשך. [ T2] למי שמעוניין לדעת, ואחרי שעשינו את זה נותר לנו עוד זמן רב להסתובב - והזמן הוקדש לאכילה, לחיפוש "קינג בורגר". אכלנו, נהנינו חלקית וקדימה לביקורת דרכונים ובדיקה בטחונית. כיוון שאינכם מכירים אותי "פיזית" אני עטוי והדור בצמידים, טבעות, סיכות למכביר. הבודק אמר לי: תוריד את כל המתכות כי המכונה תצפצף. הורדתי רק חלק, והיא ציפצפה. בלי חוכמעס נעמדים במקום מסויים מניפים ידיים לצדדים ומקריבים את הגוף לחיטוט פולשני של איש ביטחון. אחרי זה, כבר הייתי מוכן לכל מה שיקרה לי, מה גם שהצאצא צחק עד שכמעט התעלף, זוגתי חלצה נעליה המצפצפות לבדיקה מעמיקה, היפהפיה התעלמה באלגנטיות. [אגב, בנורווגיה כשטסנו לאמשטרדאם התרמיל של הצאצא נפרק עד אחרון הפריטים, והוא היה לחוץ.] הגענו לנורווגיה, ומי לא הגיעה - המזוודה שלי. קבלת פנים, לא?! אשת גיסי כבר בחוץ, הילדודעס כבר בחוץ, רק זוגתי ואני ליד החלון בו מדווחים - ולשמחתי המזוודה נמצאה והיא תגיע ב 1700 לסטוונגר. איזו הקלה. חיבוקים ונישוקים בחוץ. עלינו על הואן החדש שלהם וקדימה לבית. כבר חשתי רגיעה גדולה בגלל הנוף הלא מתועש, לא מסוגנן, פרוע בעיקר. אוויר נקי מעשן, אין רעשים בכלל. בקיצור נמרץ: שכחו להעלות את המזוודה שלי למטוס לסטוונגר, וגילו מהר. נחתנו, קבלת הפנים היתה נפלאה. א-מחייה.
על מנת להגיע לעיר מגוריו של גיסי יש לערוך חניית ביניים בסכיפול [או כותבים "סחיפול"] נמל התעופה הגדול של אמשטרדאם. שם הסתובבנו כשעה עד שהבנו איפה עלינו לבצע את ה"טרנספר" כלומר, טיסת ההמשך. [ T2] למי שמעוניין לדעת, ואחרי שעשינו את זה נותר לנו עוד זמן רב להסתובב - והזמן הוקדש לאכילה, לחיפוש "קינג בורגר". אכלנו, נהנינו חלקית וקדימה לביקורת דרכונים ובדיקה בטחונית. כיוון שאינכם מכירים אותי "פיזית" אני עטוי והדור בצמידים, טבעות, סיכות למכביר. הבודק אמר לי: תוריד את כל המתכות כי המכונה תצפצף. הורדתי רק חלק, והיא ציפצפה. בלי חוכמעס נעמדים במקום מסויים מניפים ידיים לצדדים ומקריבים את הגוף לחיטוט פולשני של איש ביטחון. אחרי זה, כבר הייתי מוכן לכל מה שיקרה לי, מה גם שהצאצא צחק עד שכמעט התעלף, זוגתי חלצה נעליה המצפצפות לבדיקה מעמיקה, היפהפיה התעלמה באלגנטיות. [אגב, בנורווגיה כשטסנו לאמשטרדאם התרמיל של הצאצא נפרק עד אחרון הפריטים, והוא היה לחוץ.] הגענו לנורווגיה, ומי לא הגיעה - המזוודה שלי. קבלת פנים, לא?! אשת גיסי כבר בחוץ, הילדודעס כבר בחוץ, רק זוגתי ואני ליד החלון בו מדווחים - ולשמחתי המזוודה נמצאה והיא תגיע ב 1700 לסטוונגר. איזו הקלה. חיבוקים ונישוקים בחוץ. עלינו על הואן החדש שלהם וקדימה לבית. כבר חשתי רגיעה גדולה בגלל הנוף הלא מתועש, לא מסוגנן, פרוע בעיקר. אוויר נקי מעשן, אין רעשים בכלל. בקיצור נמרץ: שכחו להעלות את המזוודה שלי למטוס לסטוונגר, וגילו מהר. נחתנו, קבלת הפנים היתה נפלאה. א-מחייה.
