יומן מסע | אירוויזיון 2018
פורום יקר,
מצטער על פתיחת השרשור, לא ראיתי שרשור מיוחד בעמודים הראשונים...
אז כן, כמעט שבוע עבר, ומוצא את הכוחות, הזמן והחשק לסכם מסע, שכלל נסיעה לפורטוגל וחווייה של פיסת היסטוריה.
כדי לא להלאות את עצמי ואתכם, אחלק ללפני, במהלך ואחרי...
לפני האירוויזיון | אז כן, כמו רובכם עקבתי באדיקות, הן בפורום והן במדיות האחרות, כשהשירים נחשפו ולאורך השבועות הארוכים של לפני האירוויזיון.
מבחינת השירים - אחד האירוויזיונים הטובים ביותר של השנים האחרונות. השירים שנדלקתי עליהם מיד הם אוסטריה (כפרה עליו, איזו מלודיה, איזו נעימות... כיף!), דנמרק (גנרי, אבל מדבק), צרפת (כמו נקודה לבנה בתוך השחור הגדול שהם לבשו) וישראל.
היו הרבה שירים שהצטרפו לאורך הזמן: אירלנד, ליטא, אוקראינה, אסטוניה (שהיום אני לא יכול לשמוע, וזה מזכיר לי רק אחיזת אשכים מאסיבית), גרמניה (אותי הוא הצליח לרגש) ואוסטרליה.
המעקב אחר ההודעות בפורום מעט שיתק אותי... הבנתי שהבמה שהפורום מספק ראויה לכל תגובה (כמעט), אבל הבלגאן, ההודעות המטרילות והתנודות במצבי הרוח שנשבו בפורום, גרמו לי לאבד את כוכב הצפון וההנאה הצרופה של השבועות של לפני. ועם זאת, המשכתי לעקוב באדיקות.
האמנתי בישראל בשבועות של לפני. הקליפ סימן הבטחה גדולה, נטע מוכשרת בטירוף, בעלי ניסיון אחראים על הבימוי... מה צריך עוד לבקש?
שבוע לפני האירוויזיון ירד לי הביטחון, עם העלאת החזרות הראשונות. וכאן נשבעתי - לא עוד!!!! לא אראה יותר את החזרות. כל גרעפס של זמר ליווי הופך לעיקר, ומשבש את כושר השיפוט...
ובעיקר- קנינו כרטיסים באתר הויאגרה (ויואגו) שכשמו, כן הוא: עולה עולה ונותן תחושה של פייק... אבל אחרי תרומת כליה ועין של האוקראיני, רכשנו במיטב כספנו... וחיכינו להמראה...
במהלך | ליסבון מהמהמת בעיני (אבל בעיקר פורטו, 3 שעות מליסבון - לא קשור, אבל טיול לשם הוא חובה! היה מדהים). עם זאת, היה ניתן לחוש שהפורטוגלים לא ממש בעניין. עשו טובה של תליית כמה שלטים ברחבי העיר, היורו-וילג' מספק שמחת עניים, ולא לדבר על היורו-קלאב שאלוהים יודע מה היה שם...
ישנו במלון יחד עם המשלחת הבריטית. עד שראינו את סורי, יצאה הנשמה (זה היה בין שני חצאי הגמר). שוחחנו איתה והיא מתוקה אמיתית. פירגנה לנטע וליזרעאל קולינג וטענה שנהנית מכל רגע. אישה מקסימה ואמיתית.
בהמשך, יצא לנו לפגוש גם את האוסטרלית, והיא מהממת לא פחות. יהרוג אותי האלוהים מה קרה לה בגמר... היא זמרת מעולה.
את חצי הגמר ראינו ביורו-וילג'. היה לא פחות ממדהים!!! אווירה מעולה, בירה (שיצאה לנו מכל החורים) ובעיקר - הופעות מעולות של לא מעט מדינות (אזרבייג'אן היתה נפלאה בעינייים שלי, ופתחה יפה יפה את הסמי - הופתעתי מאוד כשלא עלתה).
בשיר של ישראל היה המון רעש של אהדה. אשכרה, הרגשת את האהבה הגדולה של האנשים לנטע ולשיר. בתוך ההמולה, במהלך הצפייה, לא שמתי לב לפלטות הקטנות של נטע... מבחינתנו היא היתה מושלמת.
ראוי לציין שלפני חצי הגמר הראשון הופיעה בוילג' יוליה מרוסיה והרומנים. היינו צמודים לגדר המפרידה בין הקהל והבמה וראינו את המלווה האמצעית שלה, שסוחבת את כל השיר על עצמה. וואוו, איזה קולות, איזו עוצמה. עשו עבודה טובה הרוסים (כנראה לא מספיק) ולא שמענו זיוף אחד של יוליה, מהסיבה הפשוטה שהיא היתה זמרת ליווי במסווה של זמרת פרונט.
הרומנים היו מיותרים...
אחרי יום בפורטו, הגענו לגמר. הכיף הגדול היה לפני ואחרי.
לפני, כשאתה עומד בתור, מגיע פתאום הצ'כי, שבא ליהנות מאהבת הקהל, כשעוד פחות משעה הוא עולה לבמה.... דפקנו תמונה כמובן והיה מדהים לראות כמה סבלנות ואהבה הוא הפגין לכל עבר...
במהלך התור גם הגיע מדלי, עם כל חליפתו הורודה-אדומה והיה זחוח כהרגלו, לא לפני צילום מתחייב עם הזוכה העתידי.
לגבי מדלי - אחת ולתמיד - אפשר להגיד עליו הכל, כולל הכל, וכמה נכתב פה בפורום... יא רבאק - הבן אדם נתן עבודה מקצוענית.
אגב, הזחיחות שלו מגיעה מתפיסה מאוד מעניינת - מבחינתו, מחשבה יוצרת מציאות, ולכן אמונתו בדבר הזכייה נשלחה בדמות אמירות שניתן לפרשן כמתנשאות. הבן אדם אשכרה מאמין שמחשבה יוצרת מציאות, וככל שישנן לעצמו ולעולם שיקרה משהו, הוא יקרה. אני מכבד אותו על זה ומוריד בפניו את הכובע.
הגמר עצמו היה לא פחות מ... סיוט! היו לנו כרטיסים בעמידה במתחם הפלטינום. בקושי זזנו, לא תמיד ראינו, הפורטוגלים האהבלים שמו באולם 2 פלזמות בגודל בוטן שלא עבדו בזמן השירים (על מנת שהקהל לא יידחף למצלמות). בקיצור - זוועה.
בזמן ההצבעה - החלטנו ללכת הרבה אחורה ולראות את המתרחש על פלזמות גדולות, שעמדו לרשות מי שרכש כרטיסי ישיבה.
ועם כל הסיוט - ההתרגשות היתה מדהימה וגדולה.
במופע עצמו סימנו דווקא את אירלנד כסוס שחור וחששנו שמולדובה יגיעו גבוה (הגיעו גבוה חדלי האישים הללו, אבל לא גבוה מדי).
הקפריסאית - מקצוענית גדולה היתה האיום הגדול, אבל אז הגיעה ההצבעה, וכמה הפתעות... אדוניי שפירא!
אהבתי מאוד את אוסטריה במקום השלישי, שמחתי על נפילת השבדים בקהל, לא הבנתי את הסיכול הממוקד של השופטים על האוקראיני, ותהרגו אותי שוב, מה מצא הקהל (בעיקר) בשיר המולדבי, שלקוח מקדם 92 בבימויו של צדי...
אחרי הזכייה התפתחה שמחה ישראלית מהממת.. היה עוצמתי וכיף ענק. נשארנו שעתיים אחרי המופע לחגוג עם חבר'ה ישראלים מפה ומשם...
אחרי | האירוויזיון הזה, מעבר להיסטוריה של מדינתנו הקטנה ייזכר אצלי לטובה, בעיקר בגלל השירים הטובים שהגיעו אליו.
הצלחתי להבין אפילו את הבלוגרים שלא פירגנו במצב האמת לישראל. צריך להבין - כשאתה מוביל כל כך הרבה זמן בהימורים ובטבלאות, זה הכי אנושי לערוג לאנדר-דוג. קפריסין מילאה את המשבצת הזו, ולכן, אין בי כעס על וויווי ודומיהם.
סומך על התאגיד, שביחד עם טדי, ינפיקו לנו מופע מצוין. אנחנו נראה אותו מהבית, אבל נצבע אותו בכחול ובלבן.
סליחה שחפרתי.
תודה פורום יקר, שאתה שם, ותודה לכם אנשים יקרים, שמצליחים לנפק טיפה קטנה של אושר בפטיש האירוויזיוני שדבק בנו (או שנולדנו איתו) - לאלוהי האירוויזיון הפתרונים...
פורום יקר,
מצטער על פתיחת השרשור, לא ראיתי שרשור מיוחד בעמודים הראשונים...
אז כן, כמעט שבוע עבר, ומוצא את הכוחות, הזמן והחשק לסכם מסע, שכלל נסיעה לפורטוגל וחווייה של פיסת היסטוריה.
כדי לא להלאות את עצמי ואתכם, אחלק ללפני, במהלך ואחרי...
לפני האירוויזיון | אז כן, כמו רובכם עקבתי באדיקות, הן בפורום והן במדיות האחרות, כשהשירים נחשפו ולאורך השבועות הארוכים של לפני האירוויזיון.
מבחינת השירים - אחד האירוויזיונים הטובים ביותר של השנים האחרונות. השירים שנדלקתי עליהם מיד הם אוסטריה (כפרה עליו, איזו מלודיה, איזו נעימות... כיף!), דנמרק (גנרי, אבל מדבק), צרפת (כמו נקודה לבנה בתוך השחור הגדול שהם לבשו) וישראל.
היו הרבה שירים שהצטרפו לאורך הזמן: אירלנד, ליטא, אוקראינה, אסטוניה (שהיום אני לא יכול לשמוע, וזה מזכיר לי רק אחיזת אשכים מאסיבית), גרמניה (אותי הוא הצליח לרגש) ואוסטרליה.
המעקב אחר ההודעות בפורום מעט שיתק אותי... הבנתי שהבמה שהפורום מספק ראויה לכל תגובה (כמעט), אבל הבלגאן, ההודעות המטרילות והתנודות במצבי הרוח שנשבו בפורום, גרמו לי לאבד את כוכב הצפון וההנאה הצרופה של השבועות של לפני. ועם זאת, המשכתי לעקוב באדיקות.
האמנתי בישראל בשבועות של לפני. הקליפ סימן הבטחה גדולה, נטע מוכשרת בטירוף, בעלי ניסיון אחראים על הבימוי... מה צריך עוד לבקש?
שבוע לפני האירוויזיון ירד לי הביטחון, עם העלאת החזרות הראשונות. וכאן נשבעתי - לא עוד!!!! לא אראה יותר את החזרות. כל גרעפס של זמר ליווי הופך לעיקר, ומשבש את כושר השיפוט...
ובעיקר- קנינו כרטיסים באתר הויאגרה (ויואגו) שכשמו, כן הוא: עולה עולה ונותן תחושה של פייק... אבל אחרי תרומת כליה ועין של האוקראיני, רכשנו במיטב כספנו... וחיכינו להמראה...
במהלך | ליסבון מהמהמת בעיני (אבל בעיקר פורטו, 3 שעות מליסבון - לא קשור, אבל טיול לשם הוא חובה! היה מדהים). עם זאת, היה ניתן לחוש שהפורטוגלים לא ממש בעניין. עשו טובה של תליית כמה שלטים ברחבי העיר, היורו-וילג' מספק שמחת עניים, ולא לדבר על היורו-קלאב שאלוהים יודע מה היה שם...
ישנו במלון יחד עם המשלחת הבריטית. עד שראינו את סורי, יצאה הנשמה (זה היה בין שני חצאי הגמר). שוחחנו איתה והיא מתוקה אמיתית. פירגנה לנטע וליזרעאל קולינג וטענה שנהנית מכל רגע. אישה מקסימה ואמיתית.
בהמשך, יצא לנו לפגוש גם את האוסטרלית, והיא מהממת לא פחות. יהרוג אותי האלוהים מה קרה לה בגמר... היא זמרת מעולה.
את חצי הגמר ראינו ביורו-וילג'. היה לא פחות ממדהים!!! אווירה מעולה, בירה (שיצאה לנו מכל החורים) ובעיקר - הופעות מעולות של לא מעט מדינות (אזרבייג'אן היתה נפלאה בעינייים שלי, ופתחה יפה יפה את הסמי - הופתעתי מאוד כשלא עלתה).
בשיר של ישראל היה המון רעש של אהדה. אשכרה, הרגשת את האהבה הגדולה של האנשים לנטע ולשיר. בתוך ההמולה, במהלך הצפייה, לא שמתי לב לפלטות הקטנות של נטע... מבחינתנו היא היתה מושלמת.
ראוי לציין שלפני חצי הגמר הראשון הופיעה בוילג' יוליה מרוסיה והרומנים. היינו צמודים לגדר המפרידה בין הקהל והבמה וראינו את המלווה האמצעית שלה, שסוחבת את כל השיר על עצמה. וואוו, איזה קולות, איזו עוצמה. עשו עבודה טובה הרוסים (כנראה לא מספיק) ולא שמענו זיוף אחד של יוליה, מהסיבה הפשוטה שהיא היתה זמרת ליווי במסווה של זמרת פרונט.
הרומנים היו מיותרים...
אחרי יום בפורטו, הגענו לגמר. הכיף הגדול היה לפני ואחרי.
לפני, כשאתה עומד בתור, מגיע פתאום הצ'כי, שבא ליהנות מאהבת הקהל, כשעוד פחות משעה הוא עולה לבמה.... דפקנו תמונה כמובן והיה מדהים לראות כמה סבלנות ואהבה הוא הפגין לכל עבר...
במהלך התור גם הגיע מדלי, עם כל חליפתו הורודה-אדומה והיה זחוח כהרגלו, לא לפני צילום מתחייב עם הזוכה העתידי.
לגבי מדלי - אחת ולתמיד - אפשר להגיד עליו הכל, כולל הכל, וכמה נכתב פה בפורום... יא רבאק - הבן אדם נתן עבודה מקצוענית.
אגב, הזחיחות שלו מגיעה מתפיסה מאוד מעניינת - מבחינתו, מחשבה יוצרת מציאות, ולכן אמונתו בדבר הזכייה נשלחה בדמות אמירות שניתן לפרשן כמתנשאות. הבן אדם אשכרה מאמין שמחשבה יוצרת מציאות, וככל שישנן לעצמו ולעולם שיקרה משהו, הוא יקרה. אני מכבד אותו על זה ומוריד בפניו את הכובע.
הגמר עצמו היה לא פחות מ... סיוט! היו לנו כרטיסים בעמידה במתחם הפלטינום. בקושי זזנו, לא תמיד ראינו, הפורטוגלים האהבלים שמו באולם 2 פלזמות בגודל בוטן שלא עבדו בזמן השירים (על מנת שהקהל לא יידחף למצלמות). בקיצור - זוועה.
בזמן ההצבעה - החלטנו ללכת הרבה אחורה ולראות את המתרחש על פלזמות גדולות, שעמדו לרשות מי שרכש כרטיסי ישיבה.
ועם כל הסיוט - ההתרגשות היתה מדהימה וגדולה.
במופע עצמו סימנו דווקא את אירלנד כסוס שחור וחששנו שמולדובה יגיעו גבוה (הגיעו גבוה חדלי האישים הללו, אבל לא גבוה מדי).
הקפריסאית - מקצוענית גדולה היתה האיום הגדול, אבל אז הגיעה ההצבעה, וכמה הפתעות... אדוניי שפירא!
אהבתי מאוד את אוסטריה במקום השלישי, שמחתי על נפילת השבדים בקהל, לא הבנתי את הסיכול הממוקד של השופטים על האוקראיני, ותהרגו אותי שוב, מה מצא הקהל (בעיקר) בשיר המולדבי, שלקוח מקדם 92 בבימויו של צדי...
אחרי הזכייה התפתחה שמחה ישראלית מהממת.. היה עוצמתי וכיף ענק. נשארנו שעתיים אחרי המופע לחגוג עם חבר'ה ישראלים מפה ומשם...
אחרי | האירוויזיון הזה, מעבר להיסטוריה של מדינתנו הקטנה ייזכר אצלי לטובה, בעיקר בגלל השירים הטובים שהגיעו אליו.
הצלחתי להבין אפילו את הבלוגרים שלא פירגנו במצב האמת לישראל. צריך להבין - כשאתה מוביל כל כך הרבה זמן בהימורים ובטבלאות, זה הכי אנושי לערוג לאנדר-דוג. קפריסין מילאה את המשבצת הזו, ולכן, אין בי כעס על וויווי ודומיהם.
סומך על התאגיד, שביחד עם טדי, ינפיקו לנו מופע מצוין. אנחנו נראה אותו מהבית, אבל נצבע אותו בכחול ובלבן.
סליחה שחפרתי.
תודה פורום יקר, שאתה שם, ותודה לכם אנשים יקרים, שמצליחים לנפק טיפה קטנה של אושר בפטיש האירוויזיוני שדבק בנו (או שנולדנו איתו) - לאלוהי האירוויזיון הפתרונים...
