יומיים של בסדר.

כמהאפשר

New member
יומיים של בסדר.

ויומיים של לאכול תקין(מה שנראה לי יותר מדיי).

אתמול שהוספתי עוד.

והיום(שיש בו עוד את כל הערב וכל הלילה)- של לאכול בסדר פלוס, שבראש שלי נראה כל כך יותר מדיי,
כל כך הרבה "אבל יכלתי פחות, יכלתי בלי, הייתי יכולה רק סלט.."

יום וחצי.
ברוך ה' על חסדים קטנים.
ברוכה אני על צעדים גדולים.
אולי ברוכה אני על לאפשר לו("ה' יעזור"- תבקשי מה' וה' יעזור. תתני לה' וה' יעזור. תעזרי לה' וה' ייתרם.
פתחו לי פתח...)

שלמתי חשבונות היום.
שניים. ועדיין.
חשבונות שהתעלמתי מהם חודשים.
לא הרבה. אבל משהו.
נכון?(ועכשיו, כתבתי "לא?" ומחקתי. וכתבתי "נכון?". כתיבה חיובית. חשיבה חיובית. מהטכני- יבוא הרגשי.
אחרי המעשים נמשכים הלבבות..)

שולחת.
כמה מטומטמת, מסובכת, פתטית שמרגישה שנשמעת.
 

כמהאפשר

New member
נב- אין דברים כאלה..

החתול שלי יושב.. וצופה בטלוויזיה.
אבל- יושב. וצופה.
ועוקב.
אין דברים כאלו.
בחיי.
 

someone343

New member
חחחח

אני מתה על חתולים! אבל לי יש כלבה שמתעצבנת אם היא רואה משהו שלא מתאים לה בטלויזיה..
לא להאמין שחיות כ"כ אנושיות לפעמים
 

כמהאפשר

New member
הממ,

חשבתי לכתוב תגובה ארוכה-ארוכה:)
ובמקום זה- לבקש תמונה(עדיף מצחיקה:) או מרגשת:) או נוגעת.. או כל דבר)
של הבייבי- יהיה ממש אאוטינג?:)
אשים גם את שלי:))
 

אבודה1987

New member
כל הכבוד..

זה ממש לא נשמע פתטי..
אני מכירה את המאבק הזה מקרוב...הלוואי והייתי יכולה להחזיק מעמד יומיים...אפילו יום...
אז כל הכבוד לך!! מקווה לראות אותך כותבת גם על ההצלחה של היום השלישי והרביעי...
 

כמהאפשר

New member
יקרה..

אם יש משהו שאני באמת, מעומק הלב מאמינה בו-
הוא שאהבה היא הרבה.

תנסי לתת לאחרים לאהוב אותך.
להיות שם עבורך.
לעודד.
לנחם.

בעצם- זה אומר לספר.
לשתף.

לכתוב זה חלק מזה.
אולי יש אנשים בחייך, לאו דווקא כאן שמהווים את המקום הזה עבורך- וזה גם נפלא.
תני להם, תני להם להיות שם, לאהוב, לחבק.
כי לא תמיד אנחנו יכולים.
במיוחד אם את כרגע לא יכולה(או פחות יכולה). תני להם ותנסי להתמסר לזה..
 

כמהאפשר

New member
נב-

אה, כן:)
תודה:)


וזו אני שמתמסרת ל"כל הכבוד" שלך:)
שלא מרגיש לי(כי כפי הנראה באמת "קל לי" יותר לדלג על זה/על עצמי/פרגון- ולדלג ל"אבל/להגיב עלייך/להמשיך לספר על לא בסדר או שאר מעללי היום- אבל כן מתעקשת לשים לב לא רק בלב והגיב על זה מילולית)

תודה!
 

someone343

New member
גאה בך..

כן, אחרי שהרגשת כ"כ רע והיה קשה לעבור את זה
את נראת לך ( ושוב, רק לך!!)
אולי טיפשית אבל כמו שאמרתי, את כל כך חזקה ומדהימה
אז בראש.. בראש האכילה עדיין חולנית, לא ביום זה עובר..
אבל בפועל, בפועל את מצליחה!
ויומיים של בסדר.. אולי זה נראה קצת, אבל למי שנלחם כל הזמן.. זה נותן המון תקווה

ואם חשיבה נכונה עוזרת לך, אז תיעזרי בה


אני שמחה שטוב לך יותר, מגיע לך יקרה
 

כמהאפשר

New member
:) קטנטונת..

(כמובן שהתחלתי להגיב קודם על הכלבים/חתולים,
ואז תהיתי האם אולי *קל/פשוט* לי יותר להגיב על משהו חיצוני,
ולא עליי.
אפשר לנתח את זה עד מחר. אולי זה לא לקבל משהו טוב. ואולי זה פחד מנפילה.
ורוב הסיכויים שהייתי מגיבה ואז *פתאום* משהו היה תופס את תשומת הלב שלי והתגובה הזו, שלך, הייתה נשכחת ממני. ואלוהים יודע האם הייתי מגיבה עליה.
כשם שהתגובות התומכות של הבנות שכבר ירדו מזמן למטה נשכחו ממני.
למה כ"כ קשה לי להגיב עליהן? הרי אני זו שביקשתי אותן.

אפילו ההודעה של לבשה, שמושיטה לי יד.
ואולי אני חוששת ש*שוב* איפגע, איעזב*

בכלופן,
כן, יום וחצי. יום ורבע.
וזה הרבה. ואני מרגישה את האוכל עד עכשיו. אבל יודעת(אהממ, אהממ) שזה בסדר.
בואי נאמר שאני יודעת שזה כבר היה, עבר- ופשוט להניח לזה. פשוט להרפות.
ועדיף מהאלטרנטיבה. ביננו- מה האלטרנטיבה?

תודה על כל המילים, יקרה.
חשיבה נכונה- מה הברירה?

תודה אהובה. תודה יקרה.
תשמרי גם את על עצמך, כן?
 

כמהאפשר

New member
את תמיד יודעת לגרום לי לחייך:)

כמעט תמיד:)

לפעמים גם צביטה בלב ולבכות.
האחרון כבר נדיר.. אבל נדיר טוב.

תודה שאת כאן*מותר לכתוב את השם שלך?*(שעכשיו כבר רשמי).
:)
 
למעלה