יומולדת.מוות.

יומולדת.מוות.

יומולדת עוד מעט וכל מה שאני חושבת עליו הוא שיט עוד שנה עברה עוד שנה שבמקום למות או במקום לעשות מה שאני רוצה לעשות בחיים בזבזתי עוד שנה של סבל לי ולסובבים אותי.אז כל מה שניתן לעשות הוא לחשוב על המוות.כי אני לא מתכוונת להתאבד.לא מאמינה בזה. אני אמות שרועה על אדמת המדבר, למרגלות הר ולצד מעיין הגוף יהיה מונח תחת השמש היוקדת ולאף אחד לא יהיה איכפת. אני אמות תחת כיפת השמים והכוכבים שליוו אותי כל כך הרבה זמן שצפו במעשי, בדמעותיי, בכאבי, באהבתי, בפחדי, בהתנהגותי ..בי.. הרבה זמן יותר מדי זמן. הגב שלי יפנה אליהם, לכוכבים שאליהם הסתכלתי כל פעם שחשבתי על עצמי או על המשמעות של הכל ועל העולם הזה או אחר. הכוכבים אליהם התפללתי ואותם אהבתי. שמי כוכבים. אני אמות שכובה על מצע אבנים מציק וזהוב ובאותה נימה של שקט אשמע את שפך המים המדהים את הציפורים מצייצות, את רעש העלים המתנדנדים ברוח. אני אמות כשהידיים שלי נמצאות בצידיי גופי והרגלים שלובות השיער שלי יהיה פרוש על הכתפיים ומונח בעדינות על האדמה. אני אמות כשהראש שלי חנוק בתוך החול העיניים יהיו עצומות השפתיים עם חיוך כי אהיה בטבע ואתאחד איתו. אני אמות בתוך הלבד שלי ולאף אחד לא יהיה איכפת. וסופסוף יהיה לי שקט וגם לאחרים כולם יהיו מרוצים השטן הקטן הלך ולא יחזור ולא יהיה מכתב התאבדות כי לא הלכתי לאיבוד- הלכתי לישון ואני לא אקום. ולא יהיה דם כי אני לא אמות- אני אלך לישון. ולא יהיה רעש כי אני ישנה ואני אשן בשקט. אני לא אבכה כי אף אחד לא יבכה עליי. אני לא אצרח כי אף אחד לא יצרח עליי. אני לא אתגעגע כי אף אחד לא יתגעגע אליי. אני לא אצרח כי אף אחד לא לחש עליי. אני אמות על האדמה מתחת לשמש ושמים זרועי כוכבים עם רעש המעיין והרוח ושאר החי. הגוף יהיה מונח שם עם חיוך חנוק ולאף אחד לא יהיה איכפת.
 

חוכם

New member
נסיכתי היקרה , גם לי יש עוד מעט

יום הולדת. אז קודם כל מזל טוב לך ולי לשתינו!!! אל לך לחשוב על המוות אלא על החיים - רק על החיים. חשבי על הדברים הטובים, התחושות שחוית ועוד תחווי במלא עוצמתן. חשבי על כמה דברים עוד יש לך להרגיש, ללמוד, להנות, לאהוב. חשבי על כמה החכמת ולמדת וגם אם למדת דברים שהסבו לך כאב - למדת!!! אהבי את החיים נסיכה יקרה, אהבי אותם בכל עוצמתם, את כל כולם. לי אכפת, אני אוהבת את נישמתך, כי רק מתוך נשמה גדולה ויקרה כל כך יכול לצאת מכתב כזה חזק. אהבי את עצמך ואת כולם. אנחנו אוהבים אותך. הרבה אהבה והרבה אור לך, נסיכה יקרה
 
תודה גם לך..

אני חושבת על מה שיש אבל הוא לא יגיע מהר אם בכל הוא יגיע קודם אני צריכה לפתור כל כך הרבה עם עצמי וזה יקח הרבה שנים ומי יודע אןם יש לי כוח לשנים של עצב
 

Mאיה

New member
נסיכה יקרה,

קודם כל מזל טוב-ליום הולדתך :) ועתה... קשה שלא להתייחס להודעתך,לכתיבתך...קראתי אותך,קראתי את תאור המוות שלך...נשמע כל כך רגוע,כל כך שליו....המוות בעיניי,זה הדבר הכי מפחיד,ונתת לי תחושה של רוך,של קסם...ואני רוצה להגיע לרגע כזה,אבל לפני הכל...רוצה לחוות את החיים,לחוש כל יום את קרני השמש המחממות,לחוות כל נשימה,כל נגיעה,כל רגע שמביא איתו את הדברים הקטנים והקסומים של החיים... נסיכה יקרה,הימים ה``רעים`` קיימים בחיינו על מנת שנוכל להעריך את הימים ``הטובים``...אי אפשר שכל רגע ורגע בחיינו יהיה טוב,אחרת החיים ישעממו אותנו...נכון,שישנם דברים שעוברים בחיים וחושבים למה זה מגיע לנו,ואין לנו יותר כוח לחיות...אבל אני מאמינה שאנו מסוגלים לכל דבר שהגורל מייעד לנו,בכוח האמונה...ואת יודעת,לאחר שאת מצליחה להתגבר על מועקה מסויימת,את חשה תחושה של עליונות נפש,וזה נפלא...! אז לא שווה להלחם למען רגע שכזה? ולגביי הלבד שתיארת,שלאף אחד לא יהיה איכפת אם תמותי.אני בטוחה שזה לא כך...אולי עתה את כועסת על הסובבים אותך,אבל אם תחקרי בתוך עצמך,אפילו את תודי שהרבה אנשים אוהבים אותך,ושלהרבה אנשים אכפת ממך... נסי להיות טיפה יותר אופטימית,נסי לרומם את רוחך,וכך יראו חייך...אני כותבת בתור אחת שהייתה מאוד פסימית,ובתור אחת שעוברת עתה הרבה מאוד שינויים בחיים,שאם אתן לפחד יד,לא אצליח לעבור אותם.אם אתן לפסימיות לשלוט בחיי,רק אפסיד...למדתי קצת על אופטימיות,לימדתי את עצמי לאחוז באופטימיות,ואני יודעת שכאשר אני מתבוננת בעיניים חיוביות כך נראים חיי,כאשר התבוננתי בעיניים שליליות-כך גם נראו חיי...אני יודעת שלוקח זמן עד שמגיעים לתחושה אופטימית...אבל בואי ונתחיל עם צעד אחד? ממני שמקווה עוד לקרא מבין השורות שאת מחייכת :) Mאיה.
 
מאיה.......

המממממממ פסימית?!-אני לא...אולי מודעת...אני דווקא מסוגלת להיות מאוד אופטימית. ואין מה לעשות אותה תחושת עליונות כל הכבוד שאת מגיעה אליה אני מעולם לא נגעתי בה המקסימום היא ההנאה הזמנית שמתפרשת מהר מאוד כאשליה כזמן מבוזבז. נראה שכל חיי אני נאלצת לעבוד לא בשבילי אלא כדי שיהיו מרוצים ממני ובעודי לא משלימה עם העובדה הזאת אני מבזבזת זמן יקר של עבודה ומשלמת על כך מאוחר יותר ומצטערת שאני לא מה שהם רוצים. נו טוב...ביום שבו אני אוכל להיות אני עצמי בשביל עצמי זה יהיה טוב. זאת אומרת הם עושים את זה בשבילי כדי שלי יהיה טוב אבל בכל זאת אם אין בי את הלהבה הזאת את הרצון להגיע אל זה אני לא אגיע אל זה חבל שהם לא מבינים אצת זה. וכשהם ממאיסים עלי את זה ..... הכל נהרס
 

גיל.

New member
מה מונע ממך

להיות עצמך בשביל עצמך? אני יודע מה קורה בבית, אני יודע איך את מרגישה, אבל מה יקרה אם תנסי פעם לעשות משהו שהוא בשבילך? רק בשבילך? משהו שיעשה רק לך טוב! בלי להתחשב באף אחד מהמשפחה הזאת שעושה לך כל כך רע! את האש אפשר להדליק רק עם נותנים לה חמצן ומלעיטים אותה בכמה פחמים מדי פעם! לבד הלהבה הזו לא יכולה להתקיים! נסיכה! תעשי משהו רק בשביל עצמך! מגיע לך!
 

גיל.

New member
נשמע לי שאת נפגעת גם ככה,

לא עדיף לקחת את הצ`אנס ולנסות לעשות משהו בשביל עצמך? לא משהו שיפגע בהם! אבל משהו שכן יעשה לך טוב! כמו בשיעורי תלמוד בכיתה י` (לא מאמין שנזכרתי בשיעורי תלמוד מלפני 8 שנים... עוד לומדים ``שניים אוחזין`` היום?), ``זה נהנה וזה לא חסר``. את תהני ולהם זה לא יפריע! מה דעתך?
 
גיל.....

המ כמו מה?! איזה דבר אני כבר יכולה להנות?! אתה יודע מה..... המחשבות וכל זה..בתוכי..לא עוזב לא מרפה לרגע אבל אני מסתדרת יש גלים טובים ורעים כרגע אני באמצע זה משתנה תוך שניות!!!!! לאיאמן תוך שניה הכל יכול להתפוצץ כאן.. ועכשיו עם דנה אני כל כך מקוה שהיא תדבר איתי אני באמת אוהבת אותה אוףףףףףףף למה ``התאהבתי`` איזו טיפשה אתה דתי?
 

גיל.

New member
ממה את יכולה להנות?

זו שאלה שרק את יכולה לענות עליה! הגלים האלו הם לא דבר רע, את צריכה פשוט ללמוד איך לגרום להם להיות גבוהים יותר! תמיד! שגם השפל יהיה גבוה יותר! יש המון אפשרויות! את באמת, אבל באמת רוצה להרגיש טוב יותר? את מוכנה לנסות טיפול? רק לנסות! לא להתחייב לכלום! ספרי לי על דנה? מי היא ולמה את חושבת שהיא עלולה שלא לדבר איתך? לא, אני לא דתי... למה?
 
גיל!

1.כן..אבל הדברים שאני ממש נהנית מהם לא יגיעו בשנים הקרובות. 2.אם הגלים האלה היו תלויים בי אבל הם לא..אני לא יכולה להיות בגל טוב בשקט כי אני יודעצת שאחריו יהיה רע ומהר מאוד ולא צפוי וכואב מאוד. 3.לא. 4.דנה המורה שלי בן אדם מדהים ונראה לי שאולי כן אכפת לה ממני. סיפור ארוך גיך אתה פה ובא לי לדבר אתה יכול להגיד שם של חדר ולהיכנס איתי לצ`אט?
 

Mאיה

New member
ביום שהפסקתי לנסות לרצות אותם...

זה היום בו התחלטי לחיות. נכון,זה כאב להם,זה העלה המון כעסים...אבל היום במבט לאחור,אני יודעת שעשיתי למעני! והם...הם פשוט למדו לקבל את המצב,ואותי. הדרך היא לא קלה,היא אפילו מאוד מכאיבה...אבל החלטתי ולא התפשרתי.הם אומנם הביאו אותי לעולם,הם נתנו לי את החיים,אבל תמיד אמרתי לעצמי שיגיע הרגע שבו אני אאלץ להתמודד עם החיים לבד,והחלטתי לקחת אותם לידיים שלי,לשליטה שלי ברגע שחשתי שדיי-נמאס כבר לרצות את כולם ולהיות אומללה. והיום... אני יודעת שעשיתי את הבחירה הנכונה,עשיתי למען עצמי,ואני גאה באדם שאני היום,כי אני עיצבתי אותו.הרבה דברים שהורי האמינו בהם אני לא האמנתי בהם,והיה לי אפילו קשה להשלים עם הדרך שלהם,או צורת החשיבה שלהם.בעינהם נראיתי כמו איזו ``פריקית``(לפחות כלפיי חוץ הם הראו את זה...).היום אני יודעת שהם גאים באשיות שאני...בעצמאות שבי.ותביני,זה לא היה קל,ולוקח זמן לקבל את ההערכה מההורים...אבל מכיוון שלא חיפשתי הערכה,אלא להיות שלמה עם עצמי...קיבלתי הערכה בנוסף... עשיתי שלא על מנת לקבל...עשיתי למען אושרי.צריך הרבה אומץ וכוח.אני מאמינה שיש בך אותם.עשי למען אושרך!...אבל,פעלי בחשיבה מלאה,את עוד תעשי טעויות שלבטח הם יוכיחו אותך עליהם,אבל מטעויות לומדים,ואני מאמינה שתתעצבי בצורה שתגרום לך להיות גאה. מחזיקה לך אצבעות, Mאיה.
 
מאיה...

לאיודעת מה איתך. אני חונכתי שהמשפחה היא החשובה ביותר. וזה נכון היו כאלה שהיו מתפללים לשמינית ממה שלי יש. אבל כל המדהים הזה עלוול לההפך לשחור משחור. וגם ככה אני יודעת שבעתיד נאי אהיה אומללה יותר כי אני אדע שהרגתי את ההורים שלי כי אני אדע שהרסתי להם הכל שהם ציפו והתאכזבו כי אני אס. אני דפוקה.הלוואי הלוואי ויכולתי רק לרצות אותם לא אכפת לי למות אחרי זה לא אכפת לי כלום רק שיהיו מרוצים. הלוואי. כי בלי זה אני לעולם לא אהיה שלמה ולכן אני כל כך מנסה להצליח
 
אגב חשוב מאוד

האושר שלי תלוי בהם והאושר שלי הוא הכי פחות חשוב. העיקר שהם ירגישו טוב. שישנאו אותי אבל יהיהו מרוצים מהעבודה שהם עשו. את יודעת איזה נורא זה אחרי כלך פעם...לדוגמא מבחן או תעודה שאני מקבלת ציון מעולה הם באים ואומרים ``נו ובזכות מי זה למי מגיע תודה את הרי יודעת שבלעדינו את שווה לאפס`` זה כל כך מעצבן! כל כך מעליב כואב לאיודעת. אבל אם זה נותן להם אושר אם ככה הם מרגישים טוב אז שיהיה לי יהיו שנים שאני אהיה עם עצמי מקוה שאני לא אצטרך כל השנים האלה לתקן את הנזקים של עכשיו שאני גורמת אבל לי יהיו את החיים שלי ואני פה כדי לרצות אותם
 

Mאיה

New member
וגם אני חונכתי...

שהמשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם. ויש לי הורים נפלאים. אבל,גם אנשים מבוגרים,שהם ההורים שלך,האנשים החשובים לך ביותר...גם הם עושים לפעמים טעויות. הוריי אנשים מקסימים,אבל לרצות אותם היה לוותר על אישיותי.הייתי חייבת לעשות את הבחירה הנכונה,כי אני מאמינה שעל מנת לעשות אנשים מאושרים,אתה חייב להיות מאושר בתוכך. ואת-את לא מאושרת! והם...הם עושים לך עוול....נו,טוב לא מדוייק.אני פשוט חושבת שאת נותנת להם לעשות לך רע,הם אולי חושבים שדרך החינוך שלהם אותך היא הדרך הטובה...שלהגיד לך:``...את הרי יודעת שבזכותינו את שווה לאפס.`` זו הדרך לדרבן אותם.אם את כל כך רוצה להוכיח להם ולעשות טוב לך ולהם,את חייבת לגרום להם להפסיק לדבר אלייך כך...ועדיין להשקיע בציונים-למען עצמך! תראי,ההורים שלך אומנם נתנו לך את החיים,אבל הם גורמים לך לרצות לקחת אותם. ויש לך הרי ברירה אחרת,להלחם על החיים,שיהיו טובים יותר. אני חושבת שאת צריכה לשבת ולדבר עם ההורים שלך על ההתנהגות שלהם,על מה שמפריע...לי זה חורה לשמוע שההורה עושה מהילד שלו ``אפס``...!!!...את לא כזאת בלעדיהם!...את חייבת להוכיח לעצמך. תביני,יגיע היום שאת תרצי להתחתן,הם גם ירצו שתתחתני,אבל אם את תחשבי שאת אפס בלעדיהם(כי זה מה שהם נוטעים בך),יהיו לך בעיות למצוא גבר.התת-מודע שלך לא יאפשר לך זאת. מעבר לחתונה,יש את העניין של התפתחות כבחורה בוגרת,לאחר הצבא... את לא אדם בפני עצמו כעת,את חיה כילדה של ההורים שלך. אולי ישנה תחושה שאני דוחפת אותך למרידה...אני לא מנסה לעשות את זה,אני רק חושבת שאת חייבת לדבר איתם,ומעבר לזאת להתחיל לחשוב עלייך!,על אושרך! לאף הורה אסור להשבית את ההתפתחות של הילד שלו...גם אם בתחומים רבים אחרים הם ההורים הכי נפלאים. שוב-ישנם דברים שאולי הם טועים בדרך החינוך,לא מרוע,אלא אולי כי זו הדרך שהם מכירים... דברי איתם! Mאיה
 
למעלה