כמובן שזה יוצר תחושת קורבנות.
הרבה מהתלמידים בישראל לוקחים את כל מה שאומרים להם בבית ספר(או בעיתונות, או בדובר צהל או ע"י ההורים או ע"י חברות מסחריות וכו') כמובן מאליו. אם ילמדו את אותם התלמידים(שבוא נודה, הם הרוב) על שאר העולם, והם ישמעו סיפורים רק על ההיסטוריה של היהודים הם יחושו תחושת קורבנות, אין מה לעשות. והיא קיימת בכל מקרה, רק שככה זה אפילו יחריף. דבר נוסף - אתה מדבר על שינון, על בורות וכו' זו בעיה של מערכת החינוך. לא בכל מקום זה ככה. היסטוריה לא חייבת לבוא ממקום של שינון ואפשר ללמד אותה גם בדרכים אחרות שלא כוללות "נכנס מאוזן אחת ויוצא מאוזן שנייה". אני אגב, אמנם לא שואבת את הידע שלי על ההיסטוריה מהלימודים(כי יש לי הסכם לא חתום עם המורה שאני לומדת לבד), אבל זה כן חשוב לי וההכלה הזו שכל התלמידים לא מתעניינים בזה ושוכחים את זה אחרי יומיים היא סתם לא במקום. וכמובן, אנחנו לומדים היסטוריה מכיתה ו' בערך עד י"א. אי אפשר להתעסק בכל דבר ולכן מתעסקים בדברים החשובים והמכוננים שקרו לעולם. השואה, לדוגמה, אכן הייתה אירוע כזה ולכן יש צורך ללמד אותה בכל העולם על מנת להפיק ממנה לקחים ולזכור אותה(דיברת על הפקת לקחים של התלמידים, זו כלל לא הכוונה. הכוונה שלי הייתה שבמקום לקחת את השואה כדבר אוניברסלי שיש לדאוג שלא יקרה שוב, אנשים לקחו אותה למקום אחר לחלוטין[למשל, כל אותם גזענים שקוראים ל"לשלוח ברכבות את הערבים" וכו' מתוך הרגשה ש'לנו זה קרה, וזה כלל לא משנה אם זה יקרה לאחרים - כל עוד זה לא אנחנו' אותם אנשים גם לא רואים את הקשר בין הבכי שלהם ביום השואה לבין זה. זה עוד חלק ממערכת החינוך ה-הו כה מעולה שלנו]). שוב, אי אפשר ללמד על כל דבר אבל הרבה דברים(המלחמה הקרה? הירושימה? וכו') נשארים בחוץ רק כדי לדחוף עוד ועוד דברים על היהודים או על סתם שטויות לא חשובות(כמו שאמרת, טקטיקות מלחמה וכו') וזו בעיה של משרד החינוך ושל מי שזה לא יהיה שכותב את התוכניות. ועוד משהו, כבר אמרתי בשרשור הזה - הררררררררררבה מהחומר שאנחנו לומדים מהיסודי עד הבגרות הוא פשוט שטות גמורה. זה אולי חשוב, אבל לא מספיק כדי להיכנס לבגרות שממילא לא נכנסים אליה הרבה דברים(כמו, מצב המים בבגדד[?!?!?!] שבמקום זה יכלו לדבר על דברים קצת יותר חשובים). אבל אל תשכח שחלק ענק מהחומר קשור רק אל היהודים וזו, כן כן, בעיה בעיני.