ג ר נ י ו ם
New member
יום שני/אגי משעול (ט?)
"אז מה היה לנו? ריחו המתוק של האלמון, השמש הכתומה, המציירת, המתגלה לפתע במטח האור הראשון כשחוצים אפרסמון לרוחב, תכלת לפני הצהרים של פרחי העולש, השדה כולו אשכול ברלה על גבעול של חצב והייתה גם המלה "נחליאלי". מה עוד היה לנו? רקוויאם ציקדות, כבשים ורודים במדרון השמיים, והפלומה הרכה, המנשקת, בתחתית אוזנו של החתול וזהו, נדמה לי כל מה שהיה לנו היום." (אני לא רואה את המסך כמו שצריך כי אחרי הירידה האחרונה משהו בראייה שלי השתבש, ונדמה לי שאני מתחילה סופסוף לעלות במשקל ויש לי אינספור חוקים שאני צריכה לציית להם [אסור להסתכל על עצמי במראה אחרי ארוחות, אסור להדחיק תחושת רעב, אסור להתייסר בגלל אוכל] כדי לא להשתגע, ולאט לאט אני חוזרת לישון ולא חולמת [מליון חוקים שצריך לציית להם] וזה צריך להיות מתועד איפשהו, כמה אנחנו לבד, עם הפלומה הרכה, המנשקת, בתחתית אוזנו של החתול, לא יודעת למה נזכרתי דווקא בשיר הזה הערב, ואני לא מצליחה לראות את המסך וזה מטריף עליי את דעתי, מכל הדברים, זה מטריף עליי את דעתי -)
"אז מה היה לנו? ריחו המתוק של האלמון, השמש הכתומה, המציירת, המתגלה לפתע במטח האור הראשון כשחוצים אפרסמון לרוחב, תכלת לפני הצהרים של פרחי העולש, השדה כולו אשכול ברלה על גבעול של חצב והייתה גם המלה "נחליאלי". מה עוד היה לנו? רקוויאם ציקדות, כבשים ורודים במדרון השמיים, והפלומה הרכה, המנשקת, בתחתית אוזנו של החתול וזהו, נדמה לי כל מה שהיה לנו היום." (אני לא רואה את המסך כמו שצריך כי אחרי הירידה האחרונה משהו בראייה שלי השתבש, ונדמה לי שאני מתחילה סופסוף לעלות במשקל ויש לי אינספור חוקים שאני צריכה לציית להם [אסור להסתכל על עצמי במראה אחרי ארוחות, אסור להדחיק תחושת רעב, אסור להתייסר בגלל אוכל] כדי לא להשתגע, ולאט לאט אני חוזרת לישון ולא חולמת [מליון חוקים שצריך לציית להם] וזה צריך להיות מתועד איפשהו, כמה אנחנו לבד, עם הפלומה הרכה, המנשקת, בתחתית אוזנו של החתול, לא יודעת למה נזכרתי דווקא בשיר הזה הערב, ואני לא מצליחה לראות את המסך וזה מטריף עליי את דעתי, מכל הדברים, זה מטריף עליי את דעתי -)