יום שנאה עצמית (ט).

TinaBa

New member
יום שנאה עצמית (ט).

אין לי יותר מידי מילים. אני רק לא רוצה שהגוף שלי יתפוס מקום.
שונאת את הגוף.
רוצה לעשות כל כך הרבה מעשים רעים.
שוב כל התקווה נעלמה.
כל המחשבות החיוביות פרחו להן.
ונשאר רק הגוש הדוחה שנקרא הגוף שלי.


והבנזוג היקר לא מרגיש טוב ולא יכול להיות בשבילי.
ואני מרגישה כל כך לבד.


מזכירה לעצמי שזה עובר.... שהיה ויהיה יותר טוב...

זקוקה לחיבוק....
 

מי אני7

New member
הייי

קודם כל קבלי חיבוק גדול גדול


יש ימים גם כאלה וצריך להבין שזה חלק מהתהליך...חשוב לתת כמה שפחות מקום למחשבות
ולהתרכז בדברים הטובים יותר..

מאחלת החלמה מהירה לבן זוג
ועד אז את מוזמנת לשוחח איתנו פה ולהיות בטוחה שאת לא לבד!!!

תהיי חזקה
מחר יום חדש וטוב יותר
 

lital172

New member
אוף

יפה שלי עצוב לי נורא לשמוע שעבר עליך יום כזה קשה.. באלי לקחת את כל המחשבות החולות האלו ממך. כל הכעס והשנאה. ולתת לך הרבה טוב. הרבה אוויר. הרבה צבעים . ותקוות. אז תדעי שאני שולחת לך הרבה כאלו במחשבה אליך. אני שמחה שכתבת יום שנאה עצמית. זה אומר שאת לא מאפשרת לזה להיות קבוע. בואי נחשוב מה את עושה אחרת מחר כדי לא ליפול לזה כל כך חזק? מקווה שהבן זוג ירגיש טוב... את יודעת לפעמים להכן להם תה או סתם לדאוג להם מחמם לנו את הלב. זה כואב להודות אבל לפעמים אנחנו עסוקות רק בעצמנו במחלה הזו.. אז מדי פעם לצאת זה נחמד. אני בטוחה שאת הכי טובה אליו ובכל זאת נסי לחשוב על זה. עוד משהו אולי תחשבי על משהו מיוחד שאת יכולה לתת לעצמך? במיוחד בתקופה העמוסת רגשות הזו. שהכל מתנדנד לך כל הזמן בין יאוש לשמחה.. איזה חוג שאת אוהבת או כל דבר שבא לך ללמוד או ( טוב את זה אמי אכתובלך בפרטי מחשש לאאוטינג) אוהבת אותךתמלא. ממש מחכה עדין לראות אותך. ולחזק אותך.

נדבר? (
) נסי להיות טובה לעצמך את באמת מסוגלת לזה.
 

lital172

New member
או בכלל עכשיו עבר לי בראש

ללכת דווקא לכיוון שיאצו או רפלכסולגיה. זה כל כך מרגיע.. לי מאוד עזר . שעה בשבוע שאת נטו שם בשביל עצמך. וזה לתת לגוף שלך הנאה ורוגע.. להבין שגם לו ולך מגיע. ועל הדרך משהו שעוזר לך להרגיע את עצמך ואת כל הרע. מה את אומרת? תחשבי?
 

TinaBa

New member


כן, כתבתי בכוונה "יום שנאה עצמית". אני משתדלת להזכיר לעצמי שזה זמני. שאני מכירה מציאות אחרת. שאני חווה מציאות אחרת.
לצערי לא הצלחתי להיות שם בשביל הבן זוג. וזה רק החמיר את התחושה המגעילה (איך אני מתנהגת ככה? למה אני לא מצליחה להיות אמפתית?).
אבא אז אמא הגיעה וזרקה לי חבל הצלה.
מדהים איך הנוכחות שלה עושה לי טוב...

עוד לא מצליחה ליצור עבור עצמי מסגרות שיעשו לי טוב, אבל אני יודעת שזה כיוון שיכול לעבוד. רק צריכה למצוא את האנרגיות להתחיל את זה. להניע את זה קדימה.

ותודה ענקית שאת פה
 
ואחרי אתמול,

איך היום?

את יודעת, לפעמים לעשות לעצמך יום אהבה עצמית זה דבר שמאוד קשור בפעולות אקטיביות. נגיד, להכנס, גם בלי חשק, למקלחת, ואח"כ להתמרח בקרמים, ולעשות לעצמך שעת פינוק עם מוסיקה, וכל מיני שטויות כאלו.
זה מלאכותי אבל באמת יוצר רגיעה ותחושה אחרת לעצמך.
אם את עדיין באותן תחושות, נסי את זה הערב.
 

TinaBa

New member
יקרה,

יודעת מה אמרתי לעצמי אתמול?
הזכרתי לעצמי שלא מזמן מישהי ממש חכמה הציעה לי להתייחס לימים כאלה כמו התקפי חרדה- התקפי שנאה עצמית. להזכיר לעצמי שכבר חוויתי אותם בעבר, ושאני יודעת שזה עובר בסופו של דבר.
וזה מה שעזר לי להתייחס לזה כאל יום של שנאה עצמית. ולא להילחץ מהעוצמות ומהתחושות.

ולשמחתי, האמא הנפלאה שלי החליטה אתמול שבא לה לבוא לבקר (כמעט שעתיים נסיעה לכל כיוון). וזה עשה כזה הבדל...
והיום כבר היה ממש יותר טוב.
עדין יש מחשבות חולות, וקצת צמצומים, אבל זה אפילו לא עשירית ממה שהיה אתמול.

ולגבי ההצעה לעשות דברים שעושים טוב- אני מאוד מסכימה עם הרעיון, רק כשאני למטה למטה אני לא מצליחה לקחת את עצמי לעשות דברים נחמדים. צריכה שמישהו ייקח אותי. בד"כ זה הבנזוג הנפלא. אתמול זאת היתה אמא.
אסירת תודה על האנשים הנפלאים שמקיפים אותי...

ותודה
 
תקיפי את עצמך באנשים טובים, טוב?

שירגיעו אותך ויזכירו לך כמה נפלא מה שקורה עכשיו, אבל גם כמה מפחיד. מותר לך לפחד. מותר לך אפילו להגיב בפאניקה. רק תשמרי על עצמך, פיזית ורגשית, טוב?

 
למעלה