"יום שישי".

[Werecat]

"יום שישי".

שמתי לב, ביומן אינויאשה שלי (אני יודעת, בחורה ילדותית שכמוני), היה כתוב ליד כל יום 日 (שזה יום, אפילו אני יודעת את זה), אז סימן שאני לא מכירה, ואז עוד סימן (למשל, ביום שישי כתוב 金, שזה "זהב" או כסף, לא?) ביום ראשון כתוב 日 (ואז סימן בלתי מזוהה) 日 (אני מניחה שהכוונה כאן היא שמש). ביום רביעי כתוב 日 (ואז סימן בלתי מזוהה) 水 (שזה מים, אני חושבת), ככה זה ממשיך, עם אדמה, עם אש, עם ירח/חודש וכו'... עכשיו אני שואלת, מה זה? מה זה מייצג? הבנתי שלא אורמים ביפנית "יום ראשון" ולא סופרים את הימים לפי מספרים... האם הסמלים מייצגים ברכות, או יסודות כלשהם? איך אומרים את ימות השבוע ביפנית?

 

[0Pandemonium0]

ימות השבוע היפניים נקראים בשמות

היסודות, בדיוק כמו שבאנגלית הם נקראים על שמם של אלים שונים (סטרדיי-סטורן, וודנסדיי-אודין וכו') ובעברית הם נקראים על שמם של מספרים (ראשון, שני, שלישי וכו'). אלה ימי השבוע היפניים (youbi זה יום, וכל השאר הם שמות היסודות, בקריאות אוניומי, אם אני לא טועה): יום ראשון: nichiyoubi-יום השמש. יום שני: getsuyoubi-יום הירח. יום שלישי: kayoubi-יום האש. יום רביעי: suiyoubi-יום המים. יום חמישי: mokuyoubi-יום העץ. יום שישי: kinyoubi-יום הזהב. יום שבת: doyoubi-יום האדמה.

 

[Anand]

הסימנית של זהב מיוחסת גם למתכת

כך שיום שישי יכול להיות יום-המתכת (ואז זה יותר מתאים עם כל חמשת היסודות של המזרח : אש (אויר), מים, עץ, מתכת ואדמה). ככה פעם הסבירו לי, וזה נשמע לי דיי הגיוני.

 

[0Pandemonium0]

נכון.

לקאנג'י 金 שתי קריאות קוניומי: kane (מתכת, כסף), ו-kin (זהב), אבל יום שישי נהגה kinyoubi, ולא kaneyoubi. אם היה kaneyoubi, זה היה יום המתכת. אז נכון שיום המתכת באמת נשמע הגיוני יותר, אבל זה נהגה kinyoubi ונכתב עם הקאנג'י ל"זהב", ועל-כן פירושו "יום הזהב".

 

[furrball]

kin זה אוניומי, וחוץ מזה

המשמעות של הסימנית בצירופי המילים יכולה להיות כל אחת מהמשמעויות שלה. לגבי משמעות של קריאות למילה\סימנית בודדת אתה יכול להסתמך על המילון. במילה KINYOUBI יש קריאה כזאת או אחרת לא בגלל שזה זהב או מתכת, אלא בגלל שהיא מצוותת לקריאת האוניומי YOU.

 

[0Pandemonium0]

טוב, זה לא כאילו אני מבין משהו

בקאנג'י. סתם ניסיתי את מזלי. אוניומי זו הקריאה הסינית וקוניומי היפנית, נכון?

 

[furrball]

נכון

 

[Obake]

הייתי רוצה לדעת עוד...-->

על הקריואת השונות (קין ואון). אתה יכול לתת לי קישור לאתר ממנו למדת את זה?

 

[Obake]

הכוונה....-->

מאיפה למדת שקריאת הKIN מצוותת לקריאת האון של YOU?

 

[GnomeBubble]

אין ממש חוקים אחידים

לקריאות קון ואון, אבל ברוב המקרים אם יש תרכובת של שני קאנג'י, יש העדפה להשתמש באותה סוג קריאה לשניהם, נגיד קון וקון או און ואון. בעצם אפשר לחלק את סוגי הקריאות בתרכובות לפי סדר שכיחותן כך: 1. און + און: שיער זהוב (בלונדיני) 金髪 = KIN + HATSU = kinpatsu 2. קון + קון: לעשות כסף 金儲け = kane + mouke = kanemouke 3. און + קון: זהב (הצבע) 金色 = KIN + iro = kin'iro (או קון + און) המקרה של 3 (kin'iro) הפוך מהמקרה שדיברת עליו, של kin'youbi. בעצם, הסיבה ש-金 לא התאים את עצמו ל-色 שבא בקריאת הקון שלו (iro) היא שקריאת הקון kane לא מתייחסת לזהב, אלא רק למתכת או כסף (לעומת קראית האון שדווקא כן יכולה להתייחס למתכת, ולכן אין לה בעיה להופיע ב-kin'youbi, יום המתכת). ניסיתי לתת פה דוגמה כללית, אבל בכל אופן חייבים לזכור שיש המון יוצאי דופן בכל מה שקשור לאופני קריאה של קאנג'י ביפנית, וזה בעצם אחד החלקים הכי קשים ומבלבלים בשפה. אין ברירה אלא לזכור את כל היוצאי דופן האלה אחד אחד. זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע, כי אחרי שנתקלם בהם 2-3 פעמים, כבר זוכרים.

 

[furrball]

youbi

曜 you　זה יום בשבוע באוניומי 日　hi (שהופך ל"בי" בצירופים מסויימים) זה יום בקוניומי מכאן 日曜日　זה ניצ'יובי. (הקריאה הראשונה של 日 זה אוניומי ואחרונה זה קוניומי)

 

[דנה השניה]

הסבר ברור ומענין

אפשר לקרוא פה

 

[GnomeBubble]

לא עובד?

אפשר בוואיבאק.

 

[GnomeBubble]

הסבר מעניין

והוא סוף סוף מחבר לי את כל הקצוות (למשל שמות הכוכבים ששמתי לב לדמיון ביניהם לשמות השבוע, והיסודות). נקודה שחסרה בהסבר, היא שבעצם שמות ימות השבוע ברוב השפות האירופאיות בנות-זממנו קשורים לשמות הלטיניים העתיקים (שבתורם קשורים לשמות הבבלים שמהם באו השמות הסיניים והיפנים). השמות האלו באו מהשמות של האלים הפרוטו-גרמניים (של השבטים הגרמניים הברבריים מלפני 2000 שנה). הנצרות ממזמן החליפה את האלים האלו, ואנחנו יודעים עליהם בעיקר מהמיתולוגיה הנורדית (ארצות סקנדינביה עמדו בפני הנצרות עד אמצע האלף ה-2 ואיסלנד עד היום שומרת על המסורת הדתית העתיקה). השבטים הברברים שפלשו לאירופה אימצו הרבה מאוד דברים מהאימפריה הרומית שהתפוררה, וביניהם את השבוע. את שמות האלים הרומאים (מלבד Sataurn שנשאר ללו שינוי בשם Saturday) הם החליפו בשמותיהם של אלים מקבילים מהמיתולוגיה שלהם, כך שונוס/אפרודיטי התחלפה בפריגה (Friday) ויופיטר/זאוס התחלף בת'ור (Thursday).