אני חושבת
שאת היחידה פה מפני שאת הנוער היחיד שנותר בפורום הזה... כולנו פה כבר שנים. כבר התרגלנו וכבר אין לנו על מה לדבר או על מה להתלונן (ואלו מאיתנו שפיתחו קשרים פה שומרים על קשר במסנג'ר ובפייסבוק). אבל אני משתדלת להכנס כמה שיותר לראות מה העניינים פה...
שלילי - נשברו לי הציפורניים והן היו ממש יפות. חיובי - הסרט החדר של דיקפריו (Body Of Lies) פשוט ענק. הפלאפון שלי נראה כמו פלאפון של ערבי... נשברו לו מלא חלקים והשגתי לו חלקי חילוף בצבעים שונים... הבטריה מודבקת לפלאפון עם בלו-טאק (רק בגלל שאני מתעצלת להתקשר לביטוח ולקבל חדש ואני ממילא מאוד קשורה אליו) והוא מלא שריטות וחול. באמת שעבר עליו המון. מנפילות, השתפשפויות,דריכות להשלכות על קירות וטבילות בחופי הים התיכון... הוא עדיין שורד, הגיבור. Nokia N95 (אמילי, לתשומת לבך). המקום השונה ביותר? כל מקום שהוא לא ישראל.
בעצם אני חוזרת בי, כי ניו-יורק ממש הזכירה לי את ישראל.