יום שישי אתמול

[נמרודספיר]

יום שישי אתמול

2150 מטר מעל פוריה טבריה. וגלייד ארוך לחציית רוחב של הכינרת עד חוף עין גב, ומשם פניה רחבה גליד לעמדת המראה מבוא חמה עליון (כמובן ללא כל טרמיקות) לאחר ברור טלפוני עם גרט מאחר ואיבדנו אחד את השני באויר נחת בצפון הכינרת (אתר ספיר).המראה שניה ונחיתה למטה לטובת איסוף של המצנחים לתבור.

 

[נמרוד ספיר]

גלייד אחד מפוריה דרך עין גב לעמדת ה

המראה במבוא חמה

 

[amitceder]

סחתיין על "העברת הכרטיס"...

 

[minititi]

שאלה לנימי

תגיד לא פחדת לטוס ככה מטבריה למבוא חמה מעל הכינרת? כלומר מהבחינה האישית מה מרגישים שם לבד מעל הים

 

[נמרוד ספיר]

אז ככה. ריגשית

זה אכן מוזר להיות באויר כשרק מים תחתיך וההרגשה קצת מלחיצה ולכן גם מרגשת. אבל אתה עושה את החשבון ש בגובה 2000 מטר(אוליי כשנכנסתי הייתי כבר 1700 אבל בכל זאת תוסיף 200 מטר (גובה החוף -200)קבלת 1900 מטר. יחס גלישה של הגלשן נותן מרחק גלייד של לפחות 20 קילומטר ורוחב המקום שחציתי הוא לא יותר מ 10 קילומטר(ואם יש רוח גב כמובן שזה עוזר,אבל לא היתה). כך שמבחינה לוגית ממש אין מקום לדאגה.ועם זאת אין מן הנמנע שיעלו חששות ודמיונות שפתאום יגיעו סינקים נוראיים שישאבו אותך למים מאמצע או לקראת סוף הדרך,זהו ענין של בטחון עצמי בטיסות ונסיון שנצבר. אני זוכר ליגה אחת בשנה שעברה שהיה טסק של תבור פוריה גינוסר כורסי צמח, הגובה המירבי אותו יום היה כ 1200 מטר ולכן אף אחד לא חצה וכלנו נחתנו בגינוסר למעט אמיר שלום שהיו לו ביצים מספיק גדולות לעשות חציה באזור רחב מאוד של הכינרת (על זה קם וקוח גדול בין החברים כי כולם רצו לדעת באיזה גובה נכנס לחציה והוא סירב לחשוף את הטרק התלת מימדי שלו).לדעתי לקח סיכון ויצא בעור שיניו אני חושב על פי הריגוש שבקולו בטלפון אחרי שנחת גם הוא הרגיש ככה. בדיעבד הגעתי לחוף עין גב בגובה 800 מעל הים שזה 1000 מעל החוף (ממש לא טסתי יעיל)מה שאיפשר לי להמשיך בתכנית ולגלוש ללא עילוי נוסף לאורך הרכס עד לנחיתה במבוא חמה למעלה לברור טלפוני איפה גרט.