הודעה זו מלאת עצבים
טוב יום רביעי חמישי שישי נסעתי לירושלים עם חברות. ישנו אצל בת דודה שלי, שהיא פרחה ברמות על, תככנית, מגעילה, כלבה, מה לא. מגיל 0 אני שונאת אותה, ומשומה בזמן האחרון היא התחילה לנסוע כל שבוע לחיפה והתחברה לחברות שלי. אז זרמתי, והחלטנו לנסוע אליה. היה כיף, היה מלא שופינג, צחוקים, השתחררתי קצת מהלחץ בבית. באמת שממש נהינתי כי היינו מלא בנות וזה. פלוס, פגשתי חברה שלא פגשתי מסוכות והיה כה מרגש
. אבל בשבת היא גם באה לחיפה וניהלה איתי שחנ"ש בארוחת שבת "לא איכפת לך שאני כל הזמן נדבקת אלייך ולחברות שלך?" "לא מפתאום, בכלל לא, למה שיהיה אכפת, כפרעלייך וכו" "אבל נווו בכנותתתת תעני, אנחנו בנות דודות מבטיחה שאני לא אעלב מבטיחה!" "טוב, אז המ סוגשל כן.. אל תבואי איתנו לכנרת" יאדה יאדה היא הלכה לאמא שלה וסיפרה לה והיא צרחה עליי את הנשמה מול כל המשפחה וזה עיצבן אותי ממש. יוווו מזה חפרתי.