יום רביעי שעבר
בס``ד יום רביעי שעבר היה יום מרגיז מאוד, מהרגע בו פקחתי את עיני בבוקר ועד שעצמתי אותן בלילה. בעצם, זה התחיל עוד לפני שהתעוררתי. כל הלילה קפאתי מקור: החלון, משום מה, היה פתוח והשמיכה החליקה ממיטתי בלי הרף; ואז החל לרדת גשם. טיפות אחדות העזו לחדור לחדרי מבעד לחלון ולהרטיבני. נזכרתי בטיול השנתי הבלתי מוצלח, כאשר סופת גשמים תקפה אותנו בעוד אנו לנים באהלים. ואם לא היה די בכך, אמא העירה אותי עשרים דקות מאוחר מהרגיל. בקושי הספקתי להגיד ``מודה אני`` ולטול ידי. אמא לא ותרה לי על סדור המיטה, וכשעמדתי לצחצח את שני גיליתי כי מאום לא נשאר מכל משחות השיניים הטעימות, מלבד זו של אבא, ולה - טעם של תרופה. אוף! *** יום רביעי שעבר היה יום עליז במיוחד מהרגע בו פקחתי את עיני עד שעצמתי אותן בלילה. בעצם, זה התחיל עוד לפני שהתעוררתי. חדרי היה נעים ואוורירי, מפני שאמא השאירה את החלון פתוח למעני. באמצע הלילה החל לרדת גשם. טיפות שובבות עפו וחדרו מבעד לחלון: טיף טף, לטפו את פני. הן הזכירו לי את הטיול השנתי הבלתי נשכח, בו נקלענו לסופת גשמים - איזו חוויה הייתה זו! ואז צפתה לי הפתעה נוספת. אמא העירה אותי עשרים דקות מאוחר יותר, כלומר: הרווחתי עשרים דקות של שינה עריבה! אמרתי ``מודה אני`` ונטלתי ידים בנחת. התלבשתי במהירות ועמדתי להתרחץ. משחת השיניים האהובה עלי אזלה, והשתמשתי בזו של אבא. עלי להזכיר לאמא לקנות את המשחה בעלת הטעם הטוב! סדרתי את מיטתי עוד לפני ארוחת הבוקר. אני אוהב לעשות זאת בדרכי שלי, כשהפיז`מה מקופלת ומונחת מתחת לכר. שנדע לקום כל בוקר ברגל ימין... אסתי. (קיבלתי את הקטע הזה מהמדריכה שלי הבוקר...)
בס``ד יום רביעי שעבר היה יום מרגיז מאוד, מהרגע בו פקחתי את עיני בבוקר ועד שעצמתי אותן בלילה. בעצם, זה התחיל עוד לפני שהתעוררתי. כל הלילה קפאתי מקור: החלון, משום מה, היה פתוח והשמיכה החליקה ממיטתי בלי הרף; ואז החל לרדת גשם. טיפות אחדות העזו לחדור לחדרי מבעד לחלון ולהרטיבני. נזכרתי בטיול השנתי הבלתי מוצלח, כאשר סופת גשמים תקפה אותנו בעוד אנו לנים באהלים. ואם לא היה די בכך, אמא העירה אותי עשרים דקות מאוחר מהרגיל. בקושי הספקתי להגיד ``מודה אני`` ולטול ידי. אמא לא ותרה לי על סדור המיטה, וכשעמדתי לצחצח את שני גיליתי כי מאום לא נשאר מכל משחות השיניים הטעימות, מלבד זו של אבא, ולה - טעם של תרופה. אוף! *** יום רביעי שעבר היה יום עליז במיוחד מהרגע בו פקחתי את עיני עד שעצמתי אותן בלילה. בעצם, זה התחיל עוד לפני שהתעוררתי. חדרי היה נעים ואוורירי, מפני שאמא השאירה את החלון פתוח למעני. באמצע הלילה החל לרדת גשם. טיפות שובבות עפו וחדרו מבעד לחלון: טיף טף, לטפו את פני. הן הזכירו לי את הטיול השנתי הבלתי נשכח, בו נקלענו לסופת גשמים - איזו חוויה הייתה זו! ואז צפתה לי הפתעה נוספת. אמא העירה אותי עשרים דקות מאוחר יותר, כלומר: הרווחתי עשרים דקות של שינה עריבה! אמרתי ``מודה אני`` ונטלתי ידים בנחת. התלבשתי במהירות ועמדתי להתרחץ. משחת השיניים האהובה עלי אזלה, והשתמשתי בזו של אבא. עלי להזכיר לאמא לקנות את המשחה בעלת הטעם הטוב! סדרתי את מיטתי עוד לפני ארוחת הבוקר. אני אוהב לעשות זאת בדרכי שלי, כשהפיז`מה מקופלת ומונחת מתחת לכר. שנדע לקום כל בוקר ברגל ימין... אסתי. (קיבלתי את הקטע הזה מהמדריכה שלי הבוקר...)